עמק החולה הירושלמי – כך הפך פארק עמק הצבאים לאזור נדידה ייחודי של עופות מים

תופעת ייחודית ומעניינת התרחשה לאחרונה בפארק עמק הצבאים – עופות מים מזנים שונים, ברווזים נדירים ונפוצים, החלו מקננים באגם שנוצר בלב הפארק – מאתרי הטבע העירוניים החשובים והגדולים בעיר – והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הירושלמי בשבועות האחרונים.

התופעה המלבבת הזו לא התרחשה סתם כך באמצע הסתיו. היא תוצאה של ניסוי ייחודי ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף עיריית ירושלים, אשר יצר אגמים ובריכות בפארק עמק הצבאים ועורר תגובת שרשרת שסופה בהגעתם של עופות המים, כאלו שלא נצפו בעבר בירושלים, אל עיר הבירה.

הנהנים העיקריים מתוצאת הניסוי המוצלח הם, כמובן, תושבי ירושלים והמבקרים בפארק – אשר נהנים כעת לא רק מצבאים, צפרדעים – אלא גם מעופות מים שמקוננות באגם ומתעופפות להן בשמי העיר.

מריות צפוניות (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

"ככל הידוע לנו זה הניסוי הראשון שנערך בישראל", מציין עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, שהיה בין מובילי הניסוי בשיחה עם "כל העיר", ומסביר: "מדובר במי נגר עירוני – כלומר מי גשמים שמובילים לשיטפונות קיצוניים – שגויסו לטובת אתגרי האקלים, כי יש מצוקה גדולה של המערכות הטבעיות. אחת המערכות הטבעיות שסבלה הכי קשה, ולא רק בישראל, הן של בתי גידול לחים – זה אומר אגמים, מעיינות, ביציות, בריכות חורף וכו'".

לדבריו, "החיים בכדור הארץ התחילו במים. מים מתוקים ומלוחים, באלפי השנים האחרונות האנושות התפתחה, והניצול של בתי גידול לחים על ידי האדם הוא מאוד דרמטי, עד כדי ייבוש והיעלמות של אגמים, נהרות ומעיינות. אנחנו משתמשים במים אלה לצריכה ביתית כמו השקיה, בריכות, שימוש ביתי וכדומה, אך זה חוזר בחזרה לטבע ברמת זיהום גבוהה. לסביבה עירונית, יש תפקיד מאוד משמעתי במחזור המים העירוני. למרות שישראל מתייבשת – רואים שתי תופעות מעניינות: הראשונה, אירועי הגשם מצטמצמים, אך עוצמתם עולה, והשניה, הטמפרטורות בעונות היבשות הולכות ועולות. וכאן נשאלת השאלה – איך להתמודד עם אירועי גשם קיצוניים והתייבשות מאוד חריפה בעונות היבושת? ועל הסוגייה הזו הניסוי שלנו ביקש לענות".

אפרוחים של צוללי ביצות (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

איך עובד הניסוי?
"המערכת מטפלת במים המזוהמים בארבעה אגמים שהוקמו בפארק. וכך, המים המזוהמים שנכנסים לפארקיוצאים בצורה מבוקרת במורד נחל שורק נקיים וראויים בחזרה לטבע. בנוסף, מערכת המים שהותפלה בפארק, מייצרת בתי גידול לחים, שכוללים מערכת של צמחי מים ושלל יצורים שזקוקים לסביבה הלחה. מייצורים קטנטנים, חד תאיים ועד לחסרי חוליות, מיני סרטנים מסוגים שונים, דו חיים, צפרדעים, קרפדות וכדומה".

עמק הצבאים (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ואיך קשורים עופות המים שפתאום הופיעו בעיר?
"הם גילו את הבריכות באגם הגדול ונוהרים אליו במאות. בזכות מערכת המים, ירושלמים היום יכולים להנות מתצפית שזוכים לה רק מי שמגיע לאגמון החולה או בריכות הדגים של מעגן מיכאל או בשפלת יהודה, וכל זה במרחק של הליכה מהבית או במרחק נסיעה קצרה באוטובוס. גולת הכותרת או מה שנקרא היהלום שבכתר של עופות המים הירושלמים הוא ברווז שנמצא בסכנתה הכחדה, שהיגר לבירה בשנת 2018. להקה של שישה צוללי ביצות, מין שכמעט ונעלם גם במזרח התיכון שהפתיע את צוות הפארק, אנשי החברה להגנת הטבע ועובדי העירייה, ותוך זמן קצר החלו הצוללים בחיזור קדחתני. בחודש אפיל 2018 נצפו לראשונה אפרוחי צוללי ביצות בצבעי צהוב-שחור, הניזונים מיצורים שונים מהאגם הגדול, שבועיים לאחר מכן נצפתה משפחה עם 12 אפרוחים באגם מספר 2 ומאז הם דוגרים באופן קבוע בפארק עמק הצבאים".

צוללי ביצות, זכר עם עין לבנה, נקבה ואפרוחים בציד ימשושים (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

בלבן, מוסיף לספר על שיתופי פעולה שהחברה להגנת הטבע, אשר מפעילה את פארק עמק הצבאים עבור עיריית ירושלים, יצרה עם גופים שונים, אחת מהן היא האוניברסיטה הפתוחה. "מאז התפתחות מערכת המים בפארק, יצרנו שיתוף פעולה עם המכון הגיאולוגי באוניברסיטה הפתוחה כדי לחקור את השפעת המערכת על איכות המים בפארק. מחקרים אלו יסייעו להבנת תפקוד המערכת והפצתה במקומות נוספים בעיר ובארץ. כמו שנאמר, כי מציון יצאו עופות המים".

לסיום, מזמין בלבן את הירושלמים ואלה שאינם לבוא ולצפות בזנים המיוחדים בפארק: "אפשר לצפות במיני הזנים השונים של הברווזים מהגדה המזרחית באגם הגדול", הוא אומר ומוסיף, "גם באגם מספר 2 אפשר לראות וליהנות ממראות שבדרך כלל שמורים לביצות או אגמים שלא היו בעבר בירושלים".

להקת מריות (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)