המוסד החינוכי שנשרף (צילום: מתנאל רחמים)
המוסד החינוכי שנשרף (צילום: מתנאל רחמים)

"לא חשבתי הרבה. ידעתי שאם אני לא פועל אנשים ימותו – אז נכנסתי לבניין הבוער"

עמאד חירי חרבאוי, בן 35, הוא הפועל הערבי שחירף את נפשו כדי לחלץ אתמול את הנערות מהשריפה במוסד החינוכי ברחוב דוד ילין. בשיחה עם "כל העיר" הוא משחזר את הרגעים הלוהטים ואת פעולות החילוץ ההיראויות שלו. ומה עם עניין המגזר? "זה משנה אם היו שם יהודים או ערבים? כולם בני אדם". גיבור

פורסם בתאריך: 24.12.24 14:55

גיבור אמיתי – אין דרך אחרת לתאר את עמאד חירי חרבאוי – הפועל שזינק לתוך בניין בוער במרכז ירושלים וחילץ ממנו נערות רבות, בתושיה, בגבורה ותוך סיכון חייו. לחלקם הוא הראה את הדרך לדלת האחורית שאותה פרץ בכוחות עצמו, כמה בנות אחרות הוא פשוט נשא על כפיים וחילץ מזירת השריפה במוסד החינוכי.

כשהגיעו כבר כוחות הכיבוי והמשטרה, עמאד, בן 35, התשוש פשוט קרס לו בצד. בשקט. עד שקיבל את הטיפול הרפואי שלו היה זקוק בשל שאיפת עשן.

יממה לאחר מכן, בשלישי, חרבאוי כבר היה בביתו בהר הזיתים, אחרי ששוחרר ערב קודם לכן מבית החולים הדסה. הוא עדיין התאושש.
בשיחה עם "כל העיר", בסיוע אחיו מוחמד שכן הוא לא מדבר עברית, מספר עמאד על שהתרחש.

"הגעתי בבוקר לעבודה בבניין. לפתע שמעתי רעש וסוג של פיצוץ, ומיד אחר כך ראיתי הרבה עשן. באותם רגעים הייתי בעבודה בקומות הגבוהות. מיד ירדתי למטה כדי לבדוק מה קרה".

חרבאוי מוסיף ומספר, כאמור בתרגום ובסיוע של אחיו מוחמד, כי שמע צעקות מתוך הבניין. הוא לא ידע מי נמצא בבניין, ובאותם רגעים הוא גם הרגיש שזה בכלל לא משנה. הוא הבין שמשהו רע עומד להתרחש, ולא היסס.

"הייתי בחלק האחורי של הבניין, לא באזור שבו פעלו אחר כך השוטרים והכבאים", הוא סיפר. "היתה דלת גבס, ושברתי אותה בכוח. היה הרבה עשן ואש חזקה. אבל לא היססתי. לא חשבתי באותם הרגעים על הפחד – ידעתי שאם אני לא פועל אנשים ימותו. הגעתי לנערות שהיו בבניין, הראיתי להן את הדרך ליציאה האחורית, אלו שלא יכלו ללכת – הרמתי על הידיים, אולי 3 או 4 בנות. הן מאוד פחדו".

חרבאוי, יש לציין, מוגדר כפלסטינאי. הוא נמצא בישראל כבר עשרות שנים בשל איחוד משפחות, אבל הוא לא קיבל תעודת זהות ישראלית. אחיו הצעיר מוחמד כן בעל אזרחות ישראלית – בשל הגיל הצעיר שבו היה כשהמשפחה עברה לשטח ישראל.

לדבריו, "זהות האנשים בבניין לא עניינה אותי. מה זה משנה אם יש שם יהודים, מוסלמים או נוצרים? כולם בני אדם. ראיתי אנשים במצוקה ועשיתי כל מה שאפשר כדי לעזור".

אבל כנראה שעניין הזהות כן משנה לאנשים אחרים. פרט לראש העיר משה ליאון, אשר זימן את עמאד ואת אחיו מוחמד ללשכתו (פגישה שתוכננה ליום שלישי) – הוא מספר שלא קיבל שם שיחה או הכרת תודה מהרשויות. הוא כן קיבל, והתרגש עד מאוד, שיחות טלפון מחלק מההורים של הנערות שהציל.

האח מוחמד מבקש לציין כי גם בסוף פעולת החילוץ של הבנות, אחיו עמאד לא קיבל טיפול רפואי מידי. לקח זמן עד שהגיעו אליו, וככל הנראה הוא איבד את ההכרה בשל העשן הרב ששאף.

 

 

וישנו עניין נוסף – עניין המעמד של עמאד חרבאוי. כאמור, הוא נמצא בישראל מכורח איחוד משפחות, אבל אינו נחשב לתושב ישראל. זה כמובן מסבך את העניינים, מקנה לו זכויות פחותות ועוד.

כעת מקווים עמאד ומוחמד כי האירוע הזה יביא לשינוי, שבעקבות הפעולה ההירואית שעשה הוא יקבל יחס ראוי מהרשויות, ובקשתו לקבל אזרחות ישראלית תאושר.

"עמאד לא מבקש הרבה", אומר האח מוחמד, "וברור שהוא לא פעל כפי שפעל כדי לקבל משהו – אבל אני מקווה שעכשיו יתייחסו אליו קצת יותר בכבוד. מקווה שעכשיו הרשויות יסכימו לתת לו אזרחות ישראלית עם הזכויות. ואני חושב שגם בתקשורת צריכים לדבר עליו יותר. אם הוא היה יהודי או שוטר – היו עושים עליו הרבה כתבות, מגיע לו".

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר