הידעתם – הר הרצל, על חלקת גדולי האומה שבו, עם רחבת הטקסים ועם בית העלמין הצבאי הגדול בארץ, אינו מוגדר כאתר לאומי (יש שטוענים שמדובר גם באתר קדוש, ר"ג). אבסורד. אבל זה המצב.
כעת, במסגרת המאבק שמתנהל כנגד תוכנית הבינוי הגרנדיוזית של מתחם אפשטיין בקרית היובל, מבקשת ח"כ הכנסת מירב כהן להפוך את הר הרצל לאתר לאומי – כך היא מקווה לעצור את התוכנית לבניית מגדל של 170 מטר במתחם אפשטיין בקרית היובל.
"כבר חצי שנה שאני נלחמת, יחד עם חברים ושותפים רבים לדרך, בתוכנית הבניה ההזויה במתחם אפשטיין, אשר מוכרת יותר בכינוי 'בורג' חליפה הירושלמי' – שבמרכזה מגדל יוקרה בגובה של כ-170 מטרים שיאפיל על הר הרצל ועל יד ושם", אומרת ח"כ כהן בשיחה עם "כל העיר".
לדברי ח"כ כהן, "הפנמתי ולמדתי הרבה דברים מהמאבק הזה. כמו שהכותל המערבי, הר הבית, או קבר יתרו מקודשים לבני הדתות השונות, כך גם האתרים הלאומיים, ובראשם הר הרצל, מקודשים לנו – כלל הישראלים, חילונים ודתיים אחד. זיכרון הנופלים במלחמות ישראל, וזיכרון השואה והגבורה – הם עקרונות מקודשים לחברה הישראלית. כמו שאף אחד לא יעלה על דעתו לבנות מגדל יוקרה בצמוד לכותל המערבי, כך לא ייתכן שמישהו יעלה על דעתו לעשות את זה בצמוד להר הרצל".
לא מוגדר כאתר לאומי – חלקת 'חרבות ברזל' בהר הרצל (צילום: רחל סדן שטוק, ארגון יד לבנים)
למרות מה שאת אומרת – גם היזם וגם בוועדות התכנון לא סבורים שמתחם אפשטיין נמצא בצמוד להר הרצל. יש מי שיטענו ששני המתחמים מרוחקים האחד מהשני.
"אולי הם צודקים, אבל מן הראוי שיתנהל על הנושא הזה דיון ציבורי אמיתי. לא שיקבעו באופן שרירותי. אני חוזרת לדוגמא של המקומות הקדושים – אף אחד לא יעלה על הדעת להרים מגדל בסמוך אליהם – ואם תהיה תוכנית על השולחן, יתנהל דיון מעמיק, וזה מה שאני מבקשת".
אבל התנהל כבר דיון בוועדות התכנון.
"צריך להגדיר את כללי המשחק, ואחת הבעיות בירושלים בכלל היא שאין תוכנית מתאר מאושרת – אלא רק תוכנית מדיניות. הכל נעשה בפורום מצומצם, לעיתים בדלתיים סגורות. צריך להתקיים פה דיון אמיתי. החקיקה הזו תאפשר להתדיין. צריך דיון ציבורי סביב השאלה אם 500 מטר זה פוגע או 1,000 מטר פוגע. למה? כי זה הר הרצל. לשיטתי זה פוגע ברגשות הציבור. אני מבין שיש מי שחושב אחרת – אז בואו נתדיין. ברמה ציבורית נרחבת".
מירב כהן (צילום: רפי קוץ)
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה בעצם התוכנית אתם שואלים? ח"כ כהן מבקשת לשנות את חוק האתרים הלאומים, ולהכניס את ההר לרשימת האתרים הלאומים. כיום, יש לציין, הסמכות לכך נתונה בידי שר הפנים, ועל פי התיקון להצעת החוק של כהן, הכנסת תוכל גם היא לצרף אתרים לרשימה החשובה.
"החוק לא קובע קריטריונים ברורים להגדרה של אתר לאומי, ומבקר המדינה קבע כבר ב-2005 כי ההכרזה על האתרים, שנמצאת בסמכות משרד הפנים, לא נעשתה לפי סדר עדיפויות מסוים או אמות מידה ברורות", מסבירה ח"כ כהן.
כדי לתקן את מה שהיא מכנה "עיוות", יזמה כהן את התיקון להצעת החוק, שתאפשר להוסיף מיידית את הר הרצל לרשימת האתרים הלאומיים. בנוסף, התיקון מבקש להשוות את מעמד האתרים הלאומיים למעמד המקומות המקודשים, כשלדברי ח"כ הדבר "יבטיח שהם יהיו מוגנים כלפי פגיעה ברגשות הציבור כלפי אותם האתרים. בדומה לפגיעה שחשו משפחות שכולות ושורדי שואה בעקבות תוכנית "בורג' חליפה". הצעת החוק גם מגדירה באופן רשמי את המנהל לעניין האתרים הלאומיים במשרד הפנים כבעל הסמכויות המלא על האתרים הלאומיים, כולל הסמכות להוצאת צווים למניעת פגיעה באתרים".
הדמיית תוכנית אפשטיין (צילום הדמיה: AS+GG Architect)
כפי שנכתב כבר בפתיח, ח"כ כהן לא מסתירה את הסיבה שבגינה בכלל הגיעה לרשימת האתרים הלאומיים – הרצון והניסיון לסכל את התוכנית לבניית מגדל אפשטיין הענק.
"המאבק נגד התוכנית עוד רחוק מלהיגמר", היא אומרת, "ולאחר קבלת הבקשה לערר של סגן ראש העיר עו"ד יוסי חביליו, של המינהל הקהילתי ואחרים – התוכנית הזו, שהשלמתה תהווה בכייה לדורות, תעלה לדיון במועצה הארצית. הצעת החוק היא נדבך נוסף במאבק, כדי לעורר דיון ציבורי מקיף בנושא".
מעיריית ירושלים נמסר: "הצעת החוק המדוברת לא הוצגה בפני הגורמים העירוניים, ומתוך כך, עיריית ירושלים תתקשה להגיב לגופה של הצעה. מעמדו של הר הרצל חשוב מידי שהצעה מעין זו תוגש ללא דיון מעמיק, יסודי ורחב".
בהתייחס לתוכנית אפשטיין מדגישים בעירייה: "בתוכנית שברחוב אפשטיין אין פגיעה מכל סוג באתרים המצויים בהר הרצל ובמוזיאון השואה הסמוך אליו. מצופה מח"כ מירב כהן לפעול בדרך של דיאלוג מכובד. אם תעשה כך, היא עשויה למצוא בעיריית ירושלים שותפה להכרזתו של הר הרצל כגן לאומי".
מהחברה היזמית של הפרויקט לא נמסרה תגובה.
מבט על מגדל אפשטיין מבית העלמין בהר הרצל (צילום הדמיה: באדיבות יוסי חביליו)
תגובות