הכתובת הקדומה, הר ציון והחוקרים שגילו את קערת הפורצלן (צילומים: אמיל אלג'ם ויניב ברמן, רשות העתיקות)
הכתובת הקדומה, הר ציון והחוקרים שגילו את קערת הפורצלן (צילומים: אמיל אלג'ם ויניב ברמן, רשות העתיקות)

"לעולם נשמור על האביב הנצחי" – הכתובת המיוחדת שהתגלתה בהר ציון

כתובת סינית מלפני כ-500 שנה, הקדומה ביותר שהתגלתה בארץ, נחשפה בבחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות והמכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכיאולוגיה בהר ציון. היא מהווה עדות לקשרי המסחר הקדומים

פורסם בתאריך: 15.12.24 07:40

על גבי שבר קערת פורצלן התגלתה באחרונה בהר ציון כתובת נדירה מהמאה ה-16 לספירה, שעליה כתוב: לעולם נשמור על האביב הנצחי". הייחוד בכתובת העתיקה היא השפה שבו היא נכתבה – סינית. מדובר על העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר ליחסים בין ארץ ישראל לסין. הכתובת נחשפה בחפירה ארכיאולוגית שניהלו רשות העתיקות והמכון הפרוטסטנטי לארכיאולוגיה.

פרויקט החפירות בהר ציון מתנהל מזה כשלוש שנים. זהו פרויקט חפירות משותף לרשות העתיקות ולמכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכיאולוגיה (GPIA). עיקר הממצאים שנחשפים בחפירה, אותה מוביל פרופ' דיטר פיווגר, מתוארכים לתקופה הביזנטית ולימי הבית השני – לפני למעלה מ-1,500 שנה. על רקע זה, נדהמו החופרים לגלות באתר את הכתובת, המשוייכת לתקופה מאוחרת יותר ושמקורה בלתי צפוי.



בקיץ האחרון, במהלך הכנות שגרתיות לעונת החפירות החדשה, זיהה לפתע מיכאל טשרנין, ארכיאולוג ברשות העתיקות, חפץ צבעוני מבצבץ מבין שפכי העפר שפונו לצורך הכשרת המקום לחפירה. כששלף מיכאל את החפץ ושטף אותו, זיהה כי בתחתיתו מופיעה כתובת. ד"ר אנה דה-וינסנס, מומחית לקרמיקה, זיהתה כי הכתובת כתובה בשפה הסינית. מכאן – הועבר הכלי לחוקרת ג'ינגצ'או צ'ן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פיענחה את הכתוב: "לעולם נשמור על האביב הנצחי".

הקערה מתוארכת לשנים 1570-1520 – בימי שושלת הקיסרות הסינית מינג. "בעבר נמצאו בארץ כלי פורצלן קדומים מסין, אך זו הפעם הראשונה שמתגלה כלי כזה, נושא כתובת", אומרים החוקרים.

איך התגלגל כלי מסין אל הר ציון? מהכתבים ההסטוריים ידוע, כי במהלך המאה ה-16 התנהלו קשרי מסחר הדוקים בין קיסרות סין והאימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל. לפי דברי הימים של שושלת מינג, כ-20 משלחות מהאימפריה העות'מאנית ביקרו במאות ה-17-15 בחצר הקיסרות בבייג'ינג.

 

 

 

קשרי המסחר בין האמפריות מתוארים גם בספרי מסעות של סוחרים מתקופה זו. כך, בחיבור של המלומד הסיני מה לי מ-1541, נכתב כי בערי חוף בלבנון (כגון ביירות וטריפולי) התקיימו מושבות של סוחרים סינים. החיבור אף מזכיר ערים חשובות אחרות באזור כמו ירושלים, קהיר וחלב.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "במחקר הארכיאולוגי מוכרות עדויות לקשרי מסחר בין סוחרים בארץ ישראל והמזרח הרחוק אף מתקופות קדומות יותר – למשל, של תבלינים שונים, אבל מרתק לפגוש עדות ליחסים אלה גם ככתובת של ממש, כתובה בשפה הסינית, ובמקום פחות צפוי – בהר ציון בירושלים".


הר ציון (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

הר ציון (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)


שבר הקערה הצבעונית שמקורה בסין (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

שבר הקערה הצבעונית שמקורה בסין (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)


 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר