לאחר אישור התוכנית לקירוי בגין – האם ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט מספקת?

המקטע המרכזי של כביש בגין – בין מחלף קרית משה לבין מחלף גבעת מרדכי – יקורה ומעליו יוקם רובע מגורים ותעסוקה, הכולל בתוכו קרית חינוך מרשימה, פארק רחב ידיים ומעבר של הרכבת הקלה.

על פניו – נשמע כמו קסם של תוכנית, שתוסיף לא מעט לירושלים ובעיקר תגרע ממנו קטע משמעותי של כביש סואן ומזהם הנמצא בסמוך לבתי מגורים.

בנוסף, מציעה תוכנית 'קירוי בגין', שאושרה באחרונה בוועדת התכנון בעיריית ירושלים, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית כל כביש בגין – לכל אורכו – שירחיבו את רשת התחבורה הציבורית.

אלא שבצד המברכים על התוכנית, יש גם לא מעטים שמתנגדים אליה – בוודאי בקונסטלציה הנוכחית שלה. בראש המתנגדים וההתנגדויות עומדים תושבים בשכונת בית הכרם שזוכים לרוח גבית מהמינהל הקהילתי בשכונה. הם שוטחים ומציגים טיעונים הגיוניים, שמרביתם לא נשמעו בפני ועדת התכנון העירונית – שבאופן די מקומם לא שומעת התנגדויות ומשאירה את הקולות מהשטח לוועדת התכנון המחוזית (אבל זה נושא לכתבה אחרת).

מתנגד נוסף, ולמעשה היחיד מבין חברי ועדת התכנון, הוא, כמובן, סגן ראש העיר יוסי חביליו, שמלבד הטענות של אנשי בית הכרם על היעדר תשתיות מספקות ועל פגיעה קשה בשכונה, מוסיף גם טיעון הנוגע להיתכנות הכלכלית של הפרויקט.

קירוי בגין (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים, קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים)

מה זה קירוי בגין?

מדובר על תוכנית ראשונה מסוגה בישראל, שמשלימה את הרקמה העירונית בין שכונת בית הכרם ממערב, גבעת רם ממזרח ואזור הכניסה לעיר מצפון, על ידי בניית קירוי מעל לכביש בגין, שיהפוך את הכביש המהיר של ירושלים, לפארק ציבורי רחב היקף המשולב עם אזורי מגורים, קרית חינוך מרשימה, מתחמי תעסוקה, מלונאות ועוד.

שטח התוכנית הינו כ-214 דונם, והיא מציעה:
– בנייני מגורים בני 6 עד 15 קומות.
– הקצאה של כ 55 דונם עבור מבנים ומוסדות ציבור, המהווים 25 אחוז משטח התוכנית.
– הקצאה של שטח ציבורי פתוח בגודל של כ 64 דונם המהווה 30 אחוז משטח התוכנית.
– הקמת מגדל בן 45 קומות המיועד למלונאות, מסחר ותעסוקה.
– הקמת מגדלי מגורים (ומסחר) בני 45 קומות, בשוליים הצפוניים של הפרויקט, בקרבת הבניה העתידית ברובע הכניסה לעיר.

"תוכנית 'קירוי בגין' היא תוכנית מרהיבה, חדשנית ומתקדמת שאין שניה לה במדינה", ציין ראש העיר משה ליאון. "התוכנית מבטאת את חזון העיר, את רוחה ואת העתיד שלה. התוכנית מצליחה ליצור רצף אקולוגי מדרום לצפון, פארק רחב ידיים שמחבר את שני חלקי העיר יחדיו ויוצרת מרכז חדשני המחבר בין האקדמיה, לתעשייה המתקדמת, מוסיפה מקומות מגורים ושטחי מסחר מרהיבים ומסייעת לירושלים להפוך לדבר הבא של מדינת ישראל גם בתחום ההיי-טק. התוכנית נושקת ומחזקת את רובע החדשנות הנבנה ומקודם על ידי האוניברסיטה העברית. בירושלים היום, תוכניות מגירה הופכות למארג חי, נושם, פורח ובועט! בקרוב נוכל לברך, שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה אני מבקש להודות לרמ"י שתרמה רבות להקמת הפארק ולהרל"י שיזמה את התוכנית".

הדמיית פרויקט קירוי בגין (צילום הדמיה: קולקר קולר אפשטיין אדריכלים ודגנס הדמיות)

מה אומרים המתנגדים?

כאמור, המתנגדים לקירוי מעלים טיעונים הגיוניים, שלכל הפחות יש לבחון ולבדוק היטב. בראשם – פגיעה קשה מאוד במרקם החיים בשכונת בית הכרם, שהיא אחת השכונות המובילות והמבוקשות בירושלים.

בין היתר טוענים המתנגדים, במה שגם זכה לאוזן קשבת מצד עיריית ירושלים, כי כבר כיום נמצאת השכונה בחסר תשתיות. מחסור בכבישים, מחסור בחניות, במבני ציבור ובעיקר בשטחים ירוקים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בעירייה, כאמור, קיבלו את טענת המינהל הקהילתי בנושא ולצורך מענה על שאלת החסר הוחלט על מינוי פרויקטור שיבדוק את הסוגייה. אולם באופן אבסורדי, עבודת הפרויקטור (פרויקטורית במקרה של בית הכרם – חברה חיצונית שנשכרה לביצוע האבחון) מתנהלת במקביל לאישור עוד ועוד תוכניות למגורים בשכונה. מה עושים קודם – בודקים מה חסר או מעמיסים יחידות דיור?

אחד המתנגדים הבולטים לתוכנית, כמו להרבה תוכניות אחרות בעיר, הוא סגן ראש העיר יוסי חביליו (האיחוד הירושלמי). למעשה, הוא היחיד מבין חברי ועדת התכנון שהצביע נגד התוכנית. עוד קודם לכן היו ביחד עם חביליו עוד מתנגדים, אבל ככל הנראה הלחץ שהופעל מגורמים בכיכר ספרא עשה את שלו והתנגדותם בוטלה.

"התוכנית הזו תהרוס את בית הכרם", קובע חביליו, ומסביר: "הבעיה היא התקציב של הפרויקט. לא נתנו ולא הציגו את חוות הדעת הכלכלית. התוכנית היא למכור את הקרקע על בסיס התוכנית שאושרה, משם תהיה קופה של כסף. אבל זה לא בדיוק טוב".

יוסי חביליו (צילום: ישראל כהן)

למה?
"כשהתוכנית הוצגה בהתחלה אמרו שבשביל היתכנות כלכלית צריך מגדלים של 25 קומות, אחר כך אמרו 40 קומות ובדיון האחרון זה כבר עלה ל-45 קומות. לאחר מכן, כשהמתנגדים נפגשו עם חוקר מטעם הוועדה, אמרו שאולי עוד יצטרכו להגדיל את מספר הקומות כי הכסף לא יספיק. בסוף מה שיקרה זה שישווקו את המגדלים והמגורים ולא יהיה קירוי כמו שצריך".

חביליו, חשוב לציין, פנה בכתב לראש העיר ביחד עם חברת סיעתו ד"ר לורה ורטון, תושבה בית הכרם, ובה הם מבקשים לראות את התוכנית הכלכלית.

"בבחינה לעומק של התוכנית יש בה לא מעט כשלים ובעיות", מוסיף חביליו. "למשל, בפן של השטחים הירוקים – העירייה מתהדרת בהגדלתם, אבל בפועל היא מקטינה את השטח הירוק פר תושב. היא תפגע בגן השחר והיא מוסיפה הרבה משפחות – כך שהסך הכל הוא קטן יותר".

הרכבת יצאה לדרך, אבל המתנגדים מתכננים להמשיך להיאבק גם בוועדת התכנון המחוזית, שם הם מקווים כי כולם, לכל הפחות, יישמע על ידי חברי הוועדה ולא על ידי חוקר מיוחד.

קירוי בגין (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים, קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים)