רחוב עזה הירושלמי (דרך עזה למדקדקים) נמצא בכותרות חדשות לבקרים. אבל עזבו אתכם מפוליטיקה –ובכלל לא משנה אם אתם בעד ההפגנות שמתקיימות בסמוך לבית ראש הממשלה ברחוב חדשות לבקרים, או שלא. יש סיבה אחרת לדבר על רחוב עזה. משמעותית וחשובה ברמה העירונית ואולי אף מעבר.
650 מטר בלבד אורכו של רחוב עזה. הוא מתחיל בהצטלבות עם שדרות בן מימון בקצהו העליון ומסתיים במזלג עם הרב חיים ברלין בחלקו התחתון. זהו – רחוב קטן יחסית במונחים ירושלמים, בטח בהתחשב במרכזיות שלו.
הדבר המעניין הוא שבשנתיים-שלוש האחרונות, למרות ההפגנות, על אף סגירות הכבישים חדשות לבקרים, עם כל המחסומים והבטונדות שנוספו לו – רחוב עזה חווה פריחה מחודשת, עם סצנת חיי לילה וקולינריה משמעותית. אולי הכי משמעותית בירושלים אחרי שוק מחנה יהודה.
ב-650 המטרים של רחוב עזה פועלים כיום 19 מקומות בילוי ופנאי, מרביתם מאוכלסים כמעט בכל שעות היממה על ידי קהל צעיר ורעב למקומות בילוי. 19 מקומות בילוי מכל הסוגים והמינים – כולל לא מעטים בהם שפתוחים בשבתות ובחגים.
בתוך כל המולת המלחמה והכאב הגדול שחווים כולם בשנה האחרונה – 101 חטופים וחטופות שעדיין בעזה, למעלה מ-800 חללי צה"ל, כ-900 אזרחים שנרצחו ואלפים רבים של פצועים – נדמה שרחוב עזה הוא אי של שפיות – כמו ירושלים כולה (ויעידו על כך למעלה משני מיליון מבקרים שהגיעו לעיר במהלך חודשי הסליחות והחגים).
650 מטר – 19 מקומות בילוי
המקומות שפועלים ברחוב עזה
קפה לנדוור –דרך עזה 1-שד' בן מימון 1
קפה סיבריס – דרך עזה 13
קפה יהושוע – דרך עזה 17
בורגר רום – דרך עזה 18
בין עזה לברלין – דרך עזה 19
אזיה – דרך עזה 19
פיצה פלורה – דרך עזה 25
בר יין – דרך עזה 28
באב אל ימן – דרך עזה 29
ג׳ילטו וריגטו גלדריה – דרך עזה 29
זיגמונדביסטרו בר רחביה – דרך עזה 29
ג'וש – דרך עזה 29
הלחם של תומר דרך עזה 30
סושי רחביה – דרך עזה 31
קפה קרוסלה – דרך עזה 40-בנימין מטודלה 1
פיצה מטודלה – דרך עזה 40-רח' בנימין מטודלה 1
ווינו – דרך עזה 43
ג׳וניור פיצה – דרך עזה 64-הרב חיים ברלין 1
חומס רחביה – דרך עזה 64-הרב חיים ברלין 1
ואם עד לפני שנתיים-שלוש היתה התחושה שרחוב עזה הוא כבר לא המעוז הצעיר והסטודנטיאלי שהוא היה פעם, הרי שהשנתיים האחרונות מוכיחות את ההפך. האזור הפלורליסטי נמצא בשיא שלא זכור כבר שנים (אולי גם אי פעם). אז איך הפך הרחוב הקטן (ואל בעיות ההפגנות התקופות יש להוסיף גם את העובדה שמדובר באחד הרחובות הסואנים בעיר) למעוז של בילויים ופנאי עבור הצעירים והצעירות שמתגוררים בירושלים? "כל העיר" יצא לבדוק.
ירון תורג'מן הוא איש עסקים ידוע ומוכר בעיר מסצנת הלילה והקולינריה העירונית. כיום הוא מחזיק ב-3 מקומות מושכי קהל – 2 מהם ממוקמים ברחוב עזה, במרחק של דקות ספורות אחד מהשני – קפה יהושע (עזה 17) והבר החדש ג'וש (במספר 29). תורג'מן, 47, גם מתגורר בעצמו ברחוב עזה, ואולי זה מה שנותן לו את הדרייב.
"בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת מענה לסטודנטים הרבים שחיים פה באזור", מנסה תורג'מן להסביר את הפריחה של רחוב עזה. "לצעירים הללו יש תרבות בילוי ופנאי, רוח צעירה ולכן המקומות פה מצליחים מאוד".
לדבריו, "אני גר ברחוב עזה, קפה יהושע פתוח כבר 15 שנה, וכיף לראות את האזור שוקק חיים. אנשים יכולים להגיע אליי גם שלוש פעמים ביום – בבוקר עם קפה, לארוחת צהרים ונשנוש בערב. זה ממש בית עבורם. מדובר בתרבות אחרת לגמרי. אנשים לא רוצים לשבת בבית מול הטלוויזיה, אלא ממש לדבר אחד עם השני, יש להם צורך לצאת ולהתנתק מהמצב במדינה. זה כבר צורך של ממש. רחוב עזה הפך למקום מקלט, סוג של בועה, שהמצב המלחמתי הפך אותו לחיוני יותר עבור הצעירים".
אתה יכול לחשוב על סיבה נוספת שהאזור כולו פתאום פורח? זה לא היה לפני שנתיים-שלוש.
"אולי מהזווית הנדל"נית והשפעותיה. הרי מחירי השכירות בעיר יקרים מאוד וזה משפיע. בדירות ברחביה מתגוררים 4-3 שותפים – זה יותר אנשים שצריכים את מקומות הבילי הללו. בנוסף, גם קמפוס 'בצלאל' שעבר בשנה האחרונה למרכז העיר וקומפלקס המוסדות האקדמיים בבית העם משך לאזור יותר צעירים מהעבר, וכשיותר צעירים מתגוררים באזור מסוים – העסקים משגשגים. אתן לדוגמא את המקומות שאנחנו מפעילים – העובדים לומדים 'בבצלאל', כך שהם גם גרים באזור, גם לומדים וגם עובדים. זה מתאים לכולם".
ואיך מסתדרים עם התחרות?
"אני מפרגן לגמרי לשאר העסקים, וטוב שיש עוד מקומות. זו תחרות בריאה ואנחנו אוהבים אותה. יש ברחוב עזה הכל מהכל – בתי קפה, בר יין, המבורגר או פיצה, מכולות וגם מכון פילאטיס. יש פה גם הרבה סטודנטים ואורח החיים מתאים את עצמו אליהם".
חיים משותפים
במרחק של שני בניינים מקפה יהושע של תורג'מן ממוקם בית הקפה והקלייה 'סיבריס', אשר פועל בעזה 13 מזה כשלוש וחצי שנים. הפופולריות של המקום, כמו גם הפריחה של הרחוב, הובילו את הבעלים עדו עמנואל, שכמו תורג'מן גם הוא מתגורר ברחוב עזה, לפתוח עוד מקום – ברחוב עזה 20.
"המקום מתפתח ואנחנו חלק מהתנועה הזאת", מציין עמנואל בשיחה עם "כל העיר", "אנחנו מאוד מחוברים לשכונה ולרחוב, והמקום השני נראה כיום טבעי".
עמנואל, בן 29, גויס בבוקר ה-7 באוקטובר, ובזמן שהוא היה במילואים – אשתו המשיכה לתפעל את העסק ואף היתה אחראית על הפתיחה של הסניף השני – ביום השני למלחמה. "הבנו שזה נקודת מפלט, שקפה הוא קצת כמו לחם – יש לגיטימציה לפתוח מקום שמגיש קפה. זה היה מעין נקודת כינוס. כל המקומות היו סגורים, אבל אנחנו היינו פתוחים בזכותה בזמן שאני לחמתי עם החטיבה שלי (חטיבה 401) בעזה".
"אבל אנחנו לא לבד", הוא ממשיך ואומר, "יש כאן המון אופציות בילוי, יש ארבע פיצריות ושישה בתי קפה, שכל אחד תומך באחר. זה מלכד את האוכלוסייה. יש פה מרקם אנושי ממש מעניין והארכיטקטורה משנות ה-30 מוסיפה. יחד עם זאת, הרחוב לא תוכנן למרכז בילוי קולינרי, אז יש גם קצת בעיות ונשמח בעניין הזה לעוד עזרה של העירייה כדי להתאים את הנכסים לצרכים, אבל באופן הכללי האזור פתוח בבוקר ובערב ותמיד יש לאן לצאת והאופציות מגוונות".
יש לך הסבר להתעוררות שחווה הרחוב?
"כל יזם שגר או גדל בשכונה רוצה לעשות פה עסקים, כי הם רוצים לעשות למען התושבים ולמען אותה סביבה שבה הם גדלו בה. יש פה אוכלוסייה שמעריכה מוצר טוב, יש הרבה סטודנטים שזה חלק מהצרכים שלהם, ובסוף הם גם אלה שעובדים במרבית המקומות. מקומות הבילוי מוסיפים מקום עבודה לסטודנטים שצריכים להתפרנס ולממן את הלימודים ואת השכירות של הדירה. סטודנט שחושב לעבור לירושלים וללמוד בה, ישר רוצה לעבור לרחביה. התחבורה הציבורית פה מעולה עם שישה קווי אוטובוסים שעוברים כאן, בעוד כמה שנים תהיה רכבת קלה בכיכר פריז, וזה מוסיף. בסוף יש פה חיים, מקום שוקק ולכן הוא מבוקש. לדעתי אנחנו רק בהתחלה של הפריחה של הרחוב, והנגישות שתהיה כאן רק תקדם עוד את הרחוב עוד, גם בהיבט הנדל"ני, אפילו שחלק מהשכנים לא הכי אוהבים את התנועה שיש כאן".
רחביה נחשבת לשכונה עם אוריינטציה דתית, לכל הפחות מסורתית, ולמרות זאת רחוב עזה שומר על פלורליזם מיוחד וייחודי, כזה שנותן כבוד גם לאחר. "יש פה תמהיל מיוחד של חילוניים ודתיים ונוצרה דינמיקה ממש מעניינת", מציין עמנואל. "המקום שלנו אומנם לא פתוח בשבת, אבל הוא עובד בלי תעודת כשרות ויש לנו המון לקוחות דתיים. מה שכן, אני יכול לגלות שאמור להיפתח בקרוב סניף נוסף של בית קפה וקלייה ויהיה גם קונדיטוריה ומעדנייה, ובנוסף באחד הסניפים יש חצר גדולה שאותה אנחנו מפתחים ונעשה בה עמדות ללפטופים לסטודנטים שירצו להגיע לשם גם בשבת ולהשתמש בה. גם הדתיים מגיעים לחצר שתהיה פתוחה למפגשים חברתיים, מקום שאפשר לדבר. הפלורליסטיות מאוד בולטת בשכונה. מגיעים לכאן אנשים מכל רחבי ירושלים ולא רק מהשכונה ובאים לחוות את רחביה ורחוב עזה וזה משמח".
הדינמיקה המעניינת הזו באה לידי ביטוי בבית הקפה/מסעדה 'באב אל יאמן' (עזה 29) – שפועל בקונספט מיוחד שכמעט ואין כמוהו (ואולי אין בכלל) – המקום פתוח בשבת אבל אינו מחלל שבת. האוכל שמוגש ללקוחות בושל לפני כניסת השבת, הוא מחומם על פלטות וגם התשלום מתבצע או מראש – לפני כניסת השבת – או לאחר הבילוי – בצאת השבת או יום לאחר מכן. המקום נותן מענה ומאכלס גם את האוכלוסייה הדתית פלורליסטית ואת המסורתיים, אבל ממש לא רק – גם חילונים ממש יושבים ומבלים בו.
מחזירים עטרה ליושנה
ולצד המקומות שסגורים בשבת (קפה יהושע הלא כשר, סושי רחביה ואחרים) או מפלרטטים עם נושא שמירת השבת (באב אל יאמן) והכשרות (סיבריס) – ישנם גם מקומות שזועקים חילוניות גמורה: פתוחים בשבתות ובחגים, חלקם עם אוכל לא כשר – וסצנת הבילוי בסופי שבוע ברחוב שוקקת עד מאוד.
תורג'מן, שעד כה הקפיד של לעבוד בשבתות ובחגים – 'קפה יהושע' הלא כשר ו'בית העם' הכשר סגורים – פתח, כאמור, באחרונה את 'ג'וש' – בר ברחוב עזה – שפתוח גם בשבתות ובחגים. "הצורך הזה קיים אצל הירושלמים החילוניים ובעיקר לסטודנטים שמגיעים ללמוד בעיר", הוא מסביר. "הם צריכים את הבירה גם בליל שישי – כפי שהיה נהוג מאוד בעבר בירושלים, ואנחנו מקפידים לשמור על מחירים הוגנים".
מה קרה שהחלטת ללכת על מקום שעובד גם בשבתות?
"הרעיון הוא של השותף שלי, אודי מנחם, מתוך רצון של שנינו להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר תרבות הבילוי בסופי שבוע בעיר. אודי חזר עם הרעיון מתל אביב שבה גר בשנים האחרונות וחזר עם הרבה דרייב. חשוב לציין – מרבית העסקים ברחוב עזה עדיין לא פועלים בשבתות, אבל כן אפשר לראות פה חיים ועסקים שפועלים בשבתות. בכל מקרה, זה נעשה בדרך מכבדת. יש כאן שכנים דתיים שצריך כמובן להתחשב בהם. אני שומע הרבה בקשות שנפתח גם את 'יהושע' בשבתות – אבל זו עבודה קשה להחזיק עסק בשבת".
את הפריחה של רחוב עזה בשבתות (ובכלל) אפשר לזקוף לזכות קבוצת 'טלביה', שלא מגוון רחב של מסעדות ובתי קפה בכל רחבי העיר, חלק משמעותי מהם – ברחוב עזה. המקום הבולט ביותר שמזוהה עם הקבוצה ברחוב עזה הוא כנראה 'בר יין' (עזה 28), שכשמו כן הוא – בר יין. בנוסף לקבוצה יש את 'בורגר רום' (עזה 18), גלידריית 'ג'ילטו וריגטו' (עזה 29), פיצריית 'ג'וניור' (פינת הרחובות עזה 1-הרב ברלין 1) – כולם, חשוב לציין, פתוחות בשבתות.
"העסקים הפתוחים בשבת הם חלק מהמענה והצורך הפלורליסטי שיש ברחוב ובירושלים בכלל", אומר ניר סמדר, מחברי קבוצת 'טלביה'. "אנחנו מאמינים שיש מקום לכולם ולכן המקומות פתוחים בשבת. חשוב לומר, אנחנו מכבדים את השכנים שומרי השבת ולא משמיעים מוזיקה כלפי הרחוב ועושים מתחמי אוכל רועשים. הכל בצורה מכבדת עם שכנות נאותה".
מבחינת סמדר, ההתפתחות של רחוב עזה היא ממש לא עניין של השנתיים-שלוש האחרונות, לדבריו, "הרחוב שוקק חיים כבר 8 שנים בערך, בעיקר בגלל הסטודנטים והמשפחות הצעירות שמתגוררות באזור. נוצר ביקש, ואנחנו בקבוצת טלביה הגבנו לכך, ופתחנו מספר מקומות שפתוחים בשבת. כתוצאה, תרבות הפנאי והבילוי עלתה. אפשר להגיד שהרחוב הוא מקום מפלט, שמאפשר לברוח מהמציאות הקשה שבה אנחנו".
איך אתם מתמודדים עם ריבוי ההפגנות והעובדה שהמשטרה סוגרת חלק מהרחוב באופן תדיר?
"זה פוגע, אבל לא עוצר את ההתפתחות של הרחוב. הקהל שבא להפגין הוא לא חלק מקהל הלקוחות, אף אחד מהם לא מגיע לאכול המבורגר או לשתות יין וזה גם מפריע לא פעם, אבל המקום ממשיך להיות תוסס".
״רחוב עזה הוא בין הרחובות המוצלחים ובעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בירושלים", פוסק בנחרצות חבר המועצה אריאל בזיז (התעוררות), מחזיק תיק קידום עסקים בעירייה. "כבר שנים שהרחוב מושך אליו סטודנטים, צעירים ובליינים, בכל ימות השבוע. בעלי העסקים ברחוב מכירים את הקהל ויודעים לייצר מוצר מוצלח שמשאיר טעם של עוד".
לדבריו, "לפני מספר חודשים נפגשתי, ביחד עם אדיר שורץ (יו"ר התעוררות), עם מספר בעלי עסקים ברחוב עזה, כדי לקבל תמונה רחבה יותר על הדרך שבה אנו יכולים לסייע לבעלי העסקים ברחוב. לצד שיפור השירות והקשב שמקבלים העסקים מהאגף לקידום עסקים, אני שמח להודיע שכבר בחודשים הקרובים יצא לפועל גם פרויקט במרחב הציבורי ברחוב לטובת בעלי העסקים. תפקידנו הוא לדעת לייצר פתרונות שיבטיחו קרקע פורייה לעסקים בירושלים".
מזי
ולזה אתה קורא
אי של שפיות
יא אללה…