מצוקת חניה. זהו המושג האמורפי שאיתו מנסים בעיריית ירושלים להסביר את הגורם לכך שלא מתבצעת אכיפה נגד חניה אסורה בשעות הערב והלילה כמעט בכל שכונות העיר. אלא שאין באמת מונח כזה, וגם לא "מצוקת חניה". מה כן יש – מחסור במקומות חניה בסמיכות של מטרים בודדים מכל בית ובית בשכונות השונות. זה בסך הכל הגיוני – שטח חניה הינו משאב יקר ערך, למעשה מדובר בשטח ציבורי ולא בחניה פרטית. בכל השכונות המדוברות, חשוב לציין, במרחק של עשרות מטרים, אולי מאות בודדות, ישנה חניה. כן, רחוקה יותר מהבית. אבל עדיין חניה.
כיום, כמעט מיותר לציין, מרבית הבתים בירושלים (ובכלל) מחזיקים יותר מרכב אחד. האם זה הגיוני שלכל הרכבים הללו תהיה חניה צמודה לבית? השאלה רטורית. התשובה – מסתבר לא כל כך. הפתרון הנמצא, בחסות, בידיעה ובהסכמת העירייה – הינו חניה אסורה על מדרכות. כמעט בכל שכונות העיר.
הבעיה המרכזית בנושא החניה האסורה על מדרכות היא, כמובן, הפגיעה בהולכי הרגל, ובמיוחד בבעלי המוגבלויות, אבל גם הורים עם עגלות תינוק. בחסות "מצוקת החניה" והאישור של עיריית ירושלים להחנות את הרכבים על מדרכות – הם נאלצים לרדת אל הכביש, לסכן את חייהם. בכל זאת – מצוקת חניה.
במקום הולכי רגל – מכוניות: המדרכות ברמות (צילום: חנה)
אבל יש מקרים קשים יותר. מורכבים יותר. גם בהם העירייה, כך מתברר, לא מטפלת. כזה הוא סיפורה של חנה מרמות. היא מתגוררת ברחוב אשכולי, ושם כך עולה ממספר רב של תלונות ופניות, היא סובלת מהיעדר נגישות. אפילו המעבר לביתה נחסם פעמים רבות על ידי רכבים, שבחסות "מצוקת החניה" עומדים בצורה אסורה וחוסמים את המדרכה ואת המעבר.
חנה מתניידת בכיסא גלגלים. היא משתמשת גם בתחבורה ציבורית, והיא מספרת על מקרים רבים שבהם היא נאלצת לוותר על אוטובוס מכיוון שרכב עומד במפרץ האוטובוסים – ולא מאפשר לנהג להתקרב למדרכה כדי שהיא תעלה בבטחה.
בעיה חמורה זו היא הפחות קשה עבור חנה. דרך הגישה לביתה, כאמור, נחסמת שוב ושוב ושוב על ידי רכבים. בסמוך למקום מגוריה מתבצעות עבודות בנייה ותשתית, מה שגורע, ככל הנראה, מקומות חניה נוספים ומגביר את "מצוקת החניה". מה שבפועל מתגבר הוא המצוקה של חנה, שלא זוכה למענה.
מסלול מכשולים להולכי הרגל ובעלי המוגבליות: המדרכות ברמות (צילום: חנה)
"פניות רבות לפיקוח העירוני ולמוקד 106 לא נענו, ובכל מקרה לא טופלו ולא בוצעה אכיפה", היא מספרת בשיחה עם "כל העיר".
עוד מספרת חנה: "אחרי אינספור פניות לעירייה בחצי השנה האחרונה, פניתי גם למשטרה – אבל הם מסרו בתשובה כי עקב עבודות בכביש וחוסר חניה, לא אוכפים כרגע חניה על מדרכות לבקשת העירייה. למה זה נראה לגיטימי למישהו? איפה המחשבה על בעלי מוגבלויות וקשישים? למה אנחנו נאלצים לתמרן על המדרכות ולרדת שוב ושוב לכביש?".
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריה, "היה פה ברחוב פקח עירוני, ראה את הרכבים ואת החניה שלהם – ואמר שעקרונית הוא אמור לתת דוחות ל-80 אחוז מהם כי הם חונים במקום אסור, אבל הוא גם הוסיף והדגיש כי כרגע זה לא בסמכותו, כי יש הנחיה שלא לאכוף כאן מכל מיני סיבות. להיכנס לבית שלי, הבית הפרטי שלי, נהיה מבצע התשה פשוטו כמשמעו". כל זה בחסות "מצוקת החניה".
האם מישהו חשב פעם לעמוד באמצע הכביש כי יש מצוקת חניה? כמובן שלא. אז למה הגיוני לחסום מדרכה?
במקום הולכי רגל – מכוניות: המדרכות ברמות (צילום: חנה)
מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים מבצעת אכיפה נרחבת של חניה לא חוקית על המדרכות בכל שעות היום הכוללת עשרות אלפי דוחות מדי שנה, למעט במקרים בהם יש היתר משפטי דוגמת רכב עם תו נכה. במהלך שעות הערב נהוגה מדיניות אכיפה שונה וארוכת שנים בחלק משכונות העיר הוותיקות, שם מתבצעת אכיפה כנגד עבירות חנייה מסכנות חיים בלבד והפרעה קיצונית לתנועה ולהולכי הרגל. זאת, בשל מצוקת החניה בשעות הלילה.
"בחודשים האחרונים, ביצע רובע מרכז פעולות רבות ואסף, עיבד וגיבש תוכנית עבודה על בסיס קריאות מוקד 106, פניות תושבים ומינהלים קהילתיים, לצד ביצוע סיורים בשטח. התוכנית הובילה להצבת מאות עמודונים במרחב הציבורי במרכז העיר ובשכונות הסובבות. מטרת הצבת העמודונים היא להגביר את הבטיחות במרחב הציבורי ובכלל זה למנוע חסימת מדרכות ומעברים ציבוריים, וחסימות בכניסות לבתים, לשטחים פרטיים ולבתי עסק. העירייה משקיעה משאבים רבים ליצירת מרחב ציבורי בטיחותי, נקי, מטופח, מתוחזק ומנוהל לטובת התושבים והעסקים. כל ניסיון לעבור על החוק יטופל מיידית ובנחישות.
"באשר לטענות על חסימת חנייה ברחוב אשכולי – בבדיקה מול מוקד 106, התברר כי במהלך השנה התקבלו שתי פניות המתייחסות לחניית רכב עבודה על מדרכה, כאשר במקרה אחד הפיקוח העירוני פינה את רכב העבודה וניתן דו"ח לבעל הרכב בגין העבירה, ובמקרה נוסף בו רכב העבודה התפנה עוד קודם הגעת הפיקוח העירוני למקום. יתר הפניות היו בגין רכבי גרוטאה ולגביהם מתקיים הליך פינוי".
אין מעבר לכסאות גלגלים ועגלות תינוקות – המדרכות ברמות (צילום: חנה)
חנן החניין
העיריה מצד אחד 'גונבת' ומפקיעה חניות קיימות בטענה שצריך לנסוע בתחבצ ולסלול שבילי אופניים, ואז לא אוכפת עבירות חניה כי יש מצוקת חניה. ונותנת קנסות רק איפה שמקורביה מתלוננים . חלם ושחיתות זה כאן
אריאל מירושלים
א. הכתבה חשובה מאד.
ב. העירייה באמת לא מעוניינת באכיפה
ג. חלק גדול מאד מאותם רכבים שייכים לאנשים עם תג נכה!! פעמים רבות אני רואה אנשים ללא נכות הנראית לעיין, חונים על המדרכה או במקומות מסומנים.
ד. כל נושא החנייה בישראל על הפנים – למשל, אין השלכה על תפיסת שני מקומות.
עוזי
אם יש מקום לעבור למי זה צריך להפריעאז עומדים על המדרכה לפי התמונות יש מעבר לכולם
אריאל מירושלים
אגב,
בבית הכרם יש גם הנחייה לפקחים לא לאכוף חנייה נגד כיוון הנסיעה גם ברחוב חד כיווני. כלומר, רכבים נכנסים נגד כיוון התנועה ברחוב בית הכרם וחונים הפוך. גם ביציאה עליהם לנוע נגד הכיוון.
פעמיים דיברתי על זה עם הפקח. הזוי.
30 קמש עכשיו
אין מה להתפלא. זה המחיר היקר שאנחנו משלמים על חניה בחינם. כמעט כל עיר שמכבדת את עצמה היום, בשביל לקבל תו חניה ליד הבית, צריך לשלם ולרוב גם מגבילים תו חניה אחד או שניים למשק בית (אם כי עדיין ברוב המקומות המחיר זול מידי). שאנשים יחזיקו כמה רכבים שירצו רק שימצאו לעצמם פתרון בהשכרת חניה או מנוי לחניון. אגב, אם תסתובבו בלילה, אפילו בשכונות הותיקות, תראו שאחוז ניכר מהחניות הפרטיות עומדות ריקות או משמשות להרבה דברים חוץ מחניה. אצלנו לצערנו, אגף חניה נכנע לבורות ופופוליזם ורק הולך אחורה. אבל גם לתקשורת יש בכך חלק. כתבה שלמה על הקשקוש הזה שנקרא ״מצוקת חניה״ בלי להזכיר את מנגנון המחירים פעם אחת? נו באמת
משה
איפה שיש חרדים-מותר!
י
גם בחולון ראש העיר לא דואג לאכוף חניות באמצע נתיבי נסיעה על מדרכות ולא מזיז לו
יודע,דבר
משה ליאון מצפצף עלינו. המכוניות חונות על המדרכות, נוסעים באופניים ובקורקינטים חשמליים על המדרכות ואין מושיע. צריך להביא לירושלים את ראש עיריית ת"א כדי שיעשה סדר.
צביקה ליבנה
אין מה לסמוך על השלטון המקומי או השלטון בכלל. בהעדרה של אכיפת חוק שכתוצאה ממנה נגרם סבל גדול לתושבים אני לא רואה שום סיבה מדוע לא לקחת את החוק לידיים ולגרום לנזק סמלי (לפחות) לכל רכב שחוסם מעבר חופשי ובטוח על מדרכה. זכות הולכי הרגל ומשתמשים אחרים במדרכות עולה על כל דבר אחר. המדרכה היא הדרך שנועדה להולכי רגל. בדיוק כמו שהכביש משמש כדרך שנועדה לכלי רכב ממונעים. אם אלה שאמורים לאכוף את החוק לא ידאגו לי, אני אאלץ לדאוג לעצמי, כמו שנאמר על מקרים דומים בהיסטוריה שבהם אין חוק ואיי דיין: איש הישר בעיניו ייעשה!
אז יאללה!
אל תפחדו. הדביקו שלט נייר גדול על חלונות הרכב של העבריינים חסרי הלב והדעת, ותוודאו שמדובר בדבק חזק מאוד שקשה להסיר אותו בקלות.
אפשר גם פשוט לרסס צבע! אפשר גם נזק אחר ככל העולה על רוחכם.
השתדלו להסוות את עצמכם ולהסתתר מפני מצלמות, אבל גם אם נתפסתם (אני לא חושש כל כך להיתפס למרות שלא הייתי רוצה) כי ברגע שזה ייקרה אנצל את המקרה כדי לצלצל בפעמוני האזעקה ולהציף את הבעיה המקוממת הזאת. נצלו את ההזדמנות לחשוף את אוזלת היד השלטונית בשמירה על הסדר הציבורי ועל בטחונם של הולכי הרגל, נכים, קשישים ואמהות עם תינוקות.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
העירייה ופקחיה משקרים ועושים אכיפה בררנית , הרי ידוע שרוב הפקחים הם מהקשת הביבסטית וכהנא צדק ולכן בשכונה הכהניסטית למשל ר"ח זנגוויל , קרית יובל הכל כשר על המדרכה אמצע כביש תליית שלטים על כל עמוד ותחנת אוטובוס ככה גם במאה שערים בפסגה בהר נוף, השחתה על מלא של שטחים ציבורים ו0 אכיפה .אבל אבוי אם חנית מול קופ"ח מכבי בהדסה הקטנה אחרי שחיסלו את החניות לטובת מגדלי פאר והחולים והקשישים שמדדים זה בעיה שלהם אז מה נגיד ונאמר ? העירייה פושעת נגד אזרחיה החילונים , יש עשרות דוגמאות כיצד קונסים במאות שקלים × ואת משטרת ישראל , איחוד ההצלה שלא בתפקיד ועוד כמה מיקירי העיר פוטרים מקנסות _ בושה שלא נדבר על הנראות של השכונות האלה כמו עיירות בגולה ומי משלם לממן את הזוועות האלה ?
תושב שכונת רמות
בתור תושב שכונת רמות אני יכול להגיד שפשוט נהיה סיוט הסיפור הזה עם החניות כל אחד מחנה את הרכב איפה שהוא רוצה כמה וכמה פעמים התקשרתי לעירייה אין שום אכיפה ואני עובד במרכז העיר מרגיש שכל הניידות של העירייה נמצאים במרכז העיר ובכלל ניתן לראות שאין שום אכיפה בשכונת הקצה של ירושלים בשביל מה צריך לשלם מיסים לעירייה עם לא מקבלים שרות מהעירייה
דוד מירושלים
בכל התמונות רואים שיש מקום לעבור אז כנראה מדובר באישה שמפריע לה כל דבר.
דבר שני וחשוב זה מצוקת החניות טוב עושים עיריית ירושלים שעוזרים לנו בזה ולא נותנים דוחות. תתארו לעצמכם שאתם חוזרים מאוחר בלילה ובכל הרחוב אין איפה לחנות איזה מעצבן זה במקום לחנות על מדרכה בצורה נבונה ולסיים סיפור