הרב אור זיו (צילום: אלבום פרטי)
הרב אור זיו (צילום: אלבום פרטי)

"ברגעים הללו, בין החגים, צריך לחפש את המאחד והמחבר, ויש הרבה"

הרב אור זיו, רב חב"ד מקטמון-רחביה, מביט עם הרבה תקווה לשנה הקרובה. לדבריו, "המציאות הלא פשוטה שפגשה אותנו לפני שנה תוביל אותנו כעם לצמיחה". ראיון אופטימי

פורסם בתאריך: 11.10.24 17:28

יום הכיפורים הוא מטבעו יום של חשבון נפש, של הסתכלות פנימית וניסיון לחשוב על מה שהיה ומה שעתיד להיות. על אחת כמה וכמה ביום הכיפורים הקרוב – תחת עננת המלחמה בצפון ובדרום – יום הכיפורים הראשון שאחרי מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7/10 בשנה שעברה.

מהמקום הזה של המציאות הקשה שאחזה, ועדיין אוחזת, בכולם – היו רגעים של תקווה. של אחדות. ואת הרגעים הללו צריך לחבק ולאמץ. כך אומר השבוע ל"כל העיר" הרב אור זיו, רב חב"ד קטמון-רחביה. "המציאות הלא פשוטה שפגשה אותנו לפני שנה תוביל אותנו כעם לצמיחה. אני רוצה שכולם יסתכלו סביבם, ברגעים הללו שלפני יום הכיפורים, ויחפשו את המאחד והמחבר. אני מאמין שהחיבור בינינו עמוק הרבה יותר ממה שחושבים וממה שרואים, ואת זה צריך להאיר".

לדברי הרב זיו, "הסטירה שחטפנו הזכירה לנו שאנחנו אחים, הראתה את הטוב שיש בכל אחד. אנחנו צריכים להמשיך ולהגדיל את הטוב הזה, זה בידיים שלנו, זו החלטה שכל אחד צריך לקבל. בשנה החולפת הראנו וראינו עזרה הדדית מופלאה, ראינו חיבורים מדהימים. את זה אנחנו צריכים להמשיך בלי קשר לדעות ולאורח החיים של האדם ממול. חיבורים, חיבורים, חיבורים".

הרב זיו מרבה לדבר על האור שצריך לראות. אולי זה בגלל שמו. אולי בגלל האמונה. "האור נמצא בקצרה המנהרה", הוא מדגיש. "כמו שאומרים ש'הכי חשוך לפנות עלות השחור', כך זה המצב אצלנו כעם, אנחנו רגע לפני. אנחנו צריכים לדעת שנצא חזקים וטובים יותר. זו המהות של הגאולה, שכולנו נחיה ביחד בלי צרות, בשקט ובטוב אחד עם השני. בערבות הדדית".

***

הרב זיו הוא בעל תשובה. הוא נלד וגדל ברעננה. את תהליך החזרה בתשובה החל לאחר שהכיר את אשתו, חב"דניקית במקור. כיום הם נשואים וחובקים 5 ילדים. הוא שירת בצבא כלוחם בגדוד 13 של גולני. במשך שנים הוא עשה שירות מילואים. הוא נלחם במבצע 'חומת מגן' וגם ב'לבנון השנייה'.

לירושלים הוא הגיע לפני מספר שנים, כשהיה בן 28, ומיד התחבר לעיר והתאהב בה. הוא קבע את מקומו בשכונת קטמון, ובה הוא פועל כשליח חב"ד וגם כפעיל חברתי לכל דבר ועניין.

עם פרוץ המלחמה בשנה שעברה הוא "התגייס" והצליח לגייס ביחד איתו את הקהילה לטובת עזרה לחיילים ולמשרתי המילואים. "אני רואה את הצמיחה ברמה האישית, הקהילתית והשכונתית-עירונית", הוא מציין ומסביר: "ב-7 באוקטובר רציתי להתגייס למילואים עם חברים מהגדוד, אבל קיבלנו תשובה שלילית. לכן, חיפשתי לתרום בדרך אחרת – ומצאתי את זה עם הקהילה בקטמון-רחביה".

איך זה בדיוק התחיל?
"יממה אחרי המתקפה הקשה, שלחתי הודעה בכל הקבוצות השכונתיות על פתיחת חמ"ל. הגיעו אליי מאות תושבים מכל המגזרים והגילים, כולם רצו לתרום ולסייע לחיילים שלנו. ההיענות היתה מדהימה ובחודש הראשון הכנו כמות מטורפת של כ-35 אלף מנות אוכל ביום, ממש האכלנו אוגדות שלמות בימים בהם הצבא היה בבלגן. אנחנו מדברים על סכום עלות של 100 אלף שקלים ביום. היה מדהים לראות את ההיענות ולהיזכר שיומיים קודם עוד כולם התווכחו כל דבר. לאחר שהמלחמה פרצה אף אחד לא שאל שאלות, לא היו דעות פוליטיות, רק אחדות, כולנו יהודים. זו ערבות הדדית מדהימה ועד כמה שאני רואה – זה לא חלף".

 

 

***

הרב זיו הוא אדם פעלתן ועתיר בעשייה, עוד לפני המלחמה האחרונה, אך גם הפרויקטים האחרים שלו קשורים לצה"ל ולוחמיו. "נלחמתי בחומת מגן, ובלבנון השנייה, איבדתי חברים יקרים, את עופר שרעבי וקיריל קז'דן", הוא משתף. "זה נגע לי באופן אישי ומשם התחברתי למשפחות השכולות. כשהגעתי לשליחות מחב"ד, אחד הדברים שהדהדו לי בראש ושתמיד יושבים אצלי חזק זה הדאגה של הרבה, שאמר שחשוב וצריך לדאוג למשפחות הגיבורים, כך הוא קרא להם".

וכך, בשנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן שבו איבדה שכונת קטמון כמה מטובי בניה – ליאלי גדעוני ז"ל, מושיקו דוינו ז"ל וברקאי שור ז"ל – פעל הרב זיו ביחד עם המשפחות להנצחתם.

"בשיחות עם המשפחות, עלתה אפשרות ההנצחה ושמעתי המון סיפורים שמאפיינים את הנופלים. כתוצאה מכך קמו כמה מיזמים. הראשון, על שם ליאל גדעוני ז"ל, שמה שאפיין אותו היה עזרה לילדים נזקקים שחסר להם. ליאל תמיד לקח לבית הספר כריך נוסף, כדי לתת למי שאין לו. ביחד עם המשפחה אנחנו ממציאים אותו כך – עם 'ארוחת עשר'. חלוקת סנדוויצים לילדים שאינה משגת, ועל כל כריך – תמונה של לילא והסלוגן שהוא אימץ: 'תחייכו כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכח להמשיך הלאה'.

"הפרויקט השני, הוא על שם מושיקו דוינו ז"ל, אף הוא תושב השכונה. וגם פה אחרי חשיבה מאומצת שהוקם בזכות אימו רוחמה ורק אחרי שנה של מחשבות ורעיונות החלטנו להקים את ה'פוד טראק', רכב שנוסע לבסיסים מרוחקים ונידחים כדי להכין אוכל טעים ועשיר לחיילים. בדיוק כמו שמושיקו ז"ל היה מפנק את חבריו ליחידה עם מאכלים מבית אמא".

מדובר בעלויות גבוהות, מהיכן המימון לכך?
"אני לא לוקח שום תמיכה עירונית או ממשלתית. הזכות שלנו והכוח הוא לעשות מדי בוקר וזה בזכות הלב הגדול של עם ישראל, בפרט תושבי ירושלים, שמכירים את הפרויקטים, תורמים ומסייעים ובכך נותנים לנו את הזכות להגיע לאותם משפחות, ילדים וחיילים".

לפני סיום הראיון, הרב זיו רוצה להודות למישהו מאוד חשוב עבורו: "אני רוצה להודות לרב קסטיאל, השליח הראשי של חב"ד. הוא הביא אותו לכאן ואני רוצה להודות לו על כך העזרה, האמון והחברות".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר