בלי הכרזה על גן לאומי, אבל עם שטחים מוגנים: האם זו התוכנית שתציל את עין לבן?

האם זהו סופו של מאבק ארוך שנים לשמירה על עין לבן והרכס הסובב אותו? קצת מוקדם להכריז על כך באופן רשמי, אך היום, רביעי, בהחלט נעשה צעד חשוב בכיוון.

ועדת השרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי החליטה לאשר להגשה לותמ"ל את תוכנית 'הבשורה בלבן' של ראש העיר משה ליאון כחלופה לתוכנית המקורית וההרסנית (של רמ"י) לבנייה ברכס לבן.

על פי התוכנית החדשה – הבשורה בלבן – מתוך שטח התוכנית, 1,054 דונם, רק 286 דונם יוקצו לבנייה ואילו יתר השטחים יהיו מוגנים (אולי בעתיד גן לאומי ויער קק"ל) ויונגשו לציבור הרחב. "התוכנית החדשה", מתגאים בעיריית ירושלים, "שומרת על למעלה מ-99 אחוז משטחי החלחול של המעיינות ומחזקת את מעמד השטחים הפתוחים והירוקים שמסביב לעיר, לצד היותה תוכנית דיור מתקדמת וחדשנית המעודדת ציפוף, מרחבי פנאי מטופחים ונרחבים, עירוב שימושים, עידוד הליכתיות ומיקרומוביליות והשבת הקהילה לרחוב".

יצוין כי 'הבשורה בלבן' היא תולדה של עבודה ומאמצים משותפים של עיריית ירושלים, משרד השיכון ורמ"י, בסיוע מינהל התכנון, ביוזמת ראש העיר ליאון ובהובלת צוות בראשות מוטי קפלן, מהנדס העיר יואל אבן ובשיתוף פעולה מלא עם צוות תכנון מטעם רמ"י בהובלת האדריכל רנדי אפשטיין, מקולקר-קולקר אפשטיין.

משה ליאון בעין לבן (צילום: ארנון בוסאני)

בתוכנית החדשה, אשר הסבה כ- 700 דונם של תוכניות בנייה לאזורים המיועדים לפארקים ציבוריים וטבע עירוני מוגן, ושמרה על שטחי החלחול של המעיינות ועל מורדות עמק לבן, ייבנו כ-6,000 יחידות דיור מגוונות שחלק ניכר מהן מיועדות להשכרה ארוכת טווח במחיר מפוקח.

כזכור, כפי שפורסם ב"כל העיר", תוכנית 'הבשורה בלבן' הוכרזה על ידי ליאון בחודש מרץ 2022, והיא הביטוי המעשי הגדול והבולט ביותר למדיניות השמירה על הטבע והסביבה. למעשה, כבר במאי 2021 הציג ליאון את החזון הסביבתי שלו, כשאמר במועצת העירייה: "ההגנה והשמירה על הטבע והסביבה יעמדו בקדמת העשייה העירונית ולא ייסוגו מפני הפיתוח. עיריית ירושלים לא תאפשר לקדם תוכניות בשטחים הפתוחים והירוקים עד אשר ימוצו כל האפשרויות בדרך של התחדשות עירונית, בנייה גבוהה לאורך צירי הרכבת הקלה, ציפוף ובנייה גבוהה בחלקה המערבי של העיר".

בשנתיים ומעלה שחלפו מאז הוצגה התוכנית, במסיבת עיתונאים חגיגית ברכס לבן, הצליח ליאון לגייס ולרתום את רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לתמוך בתוכנית, זאת לאחר הסתייגות והתנגדות שהביעו בתחילת הדרך. בכיכר ספרא מציינים כי "ראש העיר הקדיש זמן רב ומאמצים גדולים על מנת להגיע בסופו של יום ליוזמה משותפת לטובת הציבור בדרך של שיח ושותפות".

עין לבן (צילום: אברהם שקד, רכז שמירת טבע בהרי יהודה, החברה להגנת הטבע)

המברכים

היום, לאחר האישור של ועדת השרים, אמר ליאון: "מדובר ביום חג לסביבה ולהרים הסובבים את ירושלים. הוכחנו שניתן להעמיד את השמירה על השטחים הירוקים והפתוחים בחזית העשייה הראשונית ולשמור עליהם, מבלי לפגוע בהיקף הבנייה למגורים ולשימושים נוספים. הבשורה בלבן היא בשורה ציבורית מעוררת השראה. אני מבקש להודות על כך לרמ"י, למשרד השיכון ולשר השיכון, ולכל העושים במלאכה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

שר הבינוי יצחק גולדקנופף מוסיף ואומר כי "התוכנית החדשה במערב ירושלים הינה בשורה של ממש. התוכנית מביאה גם איזון ושימור על השטחים הציבוריים וגם תוספת משמעותית של כ 6,000 יחידות דיור. משרד הבינוי והשיכון בראשותי ימשיך לקדם עוד ועוד בניה בירושלים ובשאר אזורי הארץ".

הדמיית הבשורה בלבן – מבט מקרית מנחם (צילום הדמיה: באדיבות עיריית ירושלים)

מנהל רמ"י ינקי קוינט לוקח לעצמו קרדיט לא לו וטוען: "רשות מקרקעי ישראל בתמיכת עיריית ירושלים יזמה תוכנית מעודכנת שצמצמה באופן משמעותי את הבינוי מהתוכנית המקורית, ובכך היא מאזנת בין צורכי הפיתוח של העיר ירושלים ושמירת השטחים הפתוחים הערכיים שבמערב העיר. קידום תכנון המתחם יאפשר פיתוח הרצף העירוני עם שכונות העיר המערביות תוך הישענות על אמצעי התחבורה המתוכננים באזור". (יוזכר כי לאחר הצגת התוכנית התפתח עימות ארוך ומתוקשר בין ליאון לבין קוינט).

סגן וממלא מקום ראש העיר, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, הרב אליעזר ראוכברגר: "חוכמתו של תכנון מתקדם ואיכותי באה לידי ביטוי בבשורה בלבן. מצד אחד הצלחנו להגדיל את היקף הבניה, בהתאם למדיניות התכנון העירונית, ומצד שני הצלחנו לשמור ולקדם מדיניות ציבורית השומרת על ייחודה של העיר".

הדמיית 'הבשורה בלבן' – מבט מכיוון עין לבן (צילום הדמיה: מימד – באדיבות עיריית ירושלים)

מהנדס העיר יואל אבן: "הבשורה בלבן מבטאת בדרך שלמה ומלאה את חזון ראש העיר. הוכחנו כי אין סתירה בין תכנון מתקדם ויצירת פתרונות דיור מגוונים בהיקף הנדרש, לבין הגנה על הסביבה, על השטחים הפתוחים ועל הרי ירושלים. את כל זאת עשינו תוך שיתוף פעולה של צוותי תכנון שראו לנגד עיניהם את טובתה של העיר".

מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, עינב רינגלר, ברכה על ההחלטה להכריז על תוכנית 'בשורה בלבן' כתוכנית מועדפת לדיור וציינה כי "התוכנית החדשה במערב העיר, מביאה בשורה של איזון בין פיתוח לשמירה על הסביבה, היא נותנת מענה לגידול הדמוגרפי תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות הקרקע לדורות הבאים. השכונה העתידית תמשיך את הרצף העירוני ותייצר רובע אורבני תוסס של מגורים לצד שטחי מסחר ותעסוקה, טבע עירוני ירוק ושילוב פתרונות תחבורה עתירת נוסעים לנגישות מרבית. השכונה תיתן מענה לפיתוח בר קיימא בחטיבת הקרקע וקידומה יתאפשר בזכות שיתוף הפעולה הפורה עם עיריית ירושלים".

המתנגדים

אולם לא כולם מברכים על התוכנית. כך למשל, בארגון הטבע 'מצילים את הרי ירושלים' אומרים: "מצילים את הרי ירושלים מגנים בכל תוקף את העיתוי של דיון זה, יומיים לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר המלחמה בעיצומה, ורגע אחרי ראש השנה ולפני יום כיפור, כאשר הקשב הציבורי מופנה לכאב, חשבון נפש והישרדות לאומית. יש לנו ציפייה שתוכניות עם פוטנציאל להרס סביבתי כה גדול, לא יקודמו מתחת לרדאר הציבורי ובמסגרת הליך תכנוני מזורז. זהו שער להרס הרי ירושלים".

עין לבן (צילום: באדיבות ענת כהן יחסי ציבור)

סגן ראש העיר יוסי חביליו, שמתנגד לתוכנית, אומר: "ראשיתף, אני חושב שאין מקום לדון בתוכנית כל כך גדולה במסלול המקוצר של הוותמ"ל, אלא צריך לדון בה במסלול הרגיל. שנית, אני סבור שהמגדלים הענקיים פוגעים בקו הרקיע של ירושלים במקום רגיש, ובמיוחד יש פגיעה בכפר הציורי והחשוב עין כרם. שלישית, תשתיות התחבורה לא יוכלו לשאת את כמות יחידות הדיור שרוצים להוסיף, מה שיוביל להיווצרות כאוס תחבורתי".