"גידל את הכבאים הטובים ביותר בארץ" – פרידה עצובה ממשה סויסה ז"ל, ממ"ז ירושלים בכבאות

עצב גדול נפל הבוקר, רביעי, על מערך הכבאות של מחוז ירושלים (ובכלל הארץ) בעקבות מותו של טפסר משה סויסה ז"ל, מפקד מחוז ירושלים לשעבר. בן 70 במותו.

בשנה וחצי האחרונות, כך מספרים מקורביו וחבריו, התמודד סויסה ז"ל עם בעיות בריאות. זה החל עם אירוע לבבי שעבר, וממנו לא התאושש לגמרי. אחריו סבל מבעיות בריאותיות שונות, עד שהלילה, בין שלישי לרביעי, נפטר.

ארגון הכבאים הארצי, שסויסה היה בעבר היו"ר שלו, נפרד מהפקד הנערץ: "זה בוקר עצוב וכואב, טפסר משה סויסה נפטר הלילה בגיל 70".
משה לילי, גיסו של סויסה ז"ל וקצין במערך הכבאות, מוסיף: "את משה הכרתי בתור ילד, כשהייתי בגיל 13 והגעתי להתנדב בכבאות. הוא היה אז מפקד מערך המתנדבים, וראיתי כבר אז שהוא מודל לחיקוי לכל הכבאים, וגם אנחנו – צופי האש – ראינו בו מודל".

ספר קצת עליו.
"הוא היה אדם כריזמטי ומקצוען. הוא חי את הכבאות בכל רמח איבריו. הוא היה איש שטח, מקצוען אמיתי. לא אדם של מצגות ואירועים – אלא תכלס. הוא היה לוקח איתנו לאימונים, מבעיר אש במכולות, נותן להתמודד עם הלהבות כמו בזמן אמת. לנשום את העשן, לחוש את החום. ממש כמו בשטח. הוא גידל את הכבאים הטובים ביותר בארץ. את לוחמי האש הטובים ביותר".

לילי מוסיף ומספר על הקשר המשפחתי ומציין: "אני איבדתי אבא בגיל צעיר, ובתור בן משפחה הוא שימש לי לא רק כגיס, אלא גם כאבא. מעבר לזה – הוא היה חבר אמת. בתור כבאי, ראיתי בו מנטור ודמות לחיקוי. בשנה וחצי האחרונות הבריאות הידרדרה. זה התחיל מאירוע לב ועבר ללחץ בריאות. והוא לא הצליח להתאושש".

***

סויסה ז"ל החל את דרכו בכבאות בשנת 1975, וצמח מתוך הארגון עד להפיכתו לאחד הבכירים שבמערך הכבאות הארצי, ומילא שורת תפקידים בכירים – בהם, כאמור, מפקד מחוז ירושלים, מפקד מחוז דרום ועוד.

"סויסה הטביע את חותמו במערך הכבאות גם בזכות שנותיו כיו"ר ארגון העובדים", נמסר. "ארגון העובדים מרכין ראש לזכרו של אחד האנשים הטובים והדומיננטים שידע המערך".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בשיחה עם "כל העיר" אומר הבוקר קובי דדון, חבר קרוב של סויסה, סגן יו"ר ארגון הכבאים: "משה היה מפקד בחסד עליון. כל מערך הכבאות, ללא יוצא מהכל, העריץ אותו. הוא התחיל מכבאי בירושלים והגיע עד למפקד המחוז. בתור יו"ר ארגון הכבאים – הוא ייצג את כל הכבאים בצורה מדהימה. אדם נאמן. מקצוען. חבר אמיתי. נוצר פה בור עמוק לכל מערך הכבאות. משה היה מורי ורבי. הוא לימד אותי הרבה. רוב ימיו, בשלל התפקידים שמילא, הוא תמיד נלחם על ביטחון העובדים ועל רמת המקצועיות. שיהיה מערך טוב ואיכותי".

לדברי דדון, "העניין המשפטי כנראה פגע לו בבריאות".

העניין המשפטי שעליו מדבר דדון הוא האישומים שעמדו כנגדו בשל הפרת אימונים – מתן שוחד למי שהיה סגנו כדי שיסיר את מועמדותו לתפקיד מפקד המחוז. בנוסף, הוא הואשם כי השתמש בכפופים לו לצורך עבודות פרטיות. לאחר שנים של מאבק משפטי, סויסה זוכה על ידי בית משפט השלום בירושלים, שקבע גם כי עדויות הכבאים נגדו נבעו מנקמה.

בראיון מיוחד ל"כל העיר" אחרי הזיכוי הוא אמר: "הייתי מפקד מצטיין וקצין מבצעים הכי מצטיין בארץ. אין בעולם כבאי שיש לו כל כך הרבה תעודות הערכה, צל"שים ואותות למופת כמו שאני קיבלתי. הקדשתי את כל החיים שלי לכבאות, ובשבילי, במהלך המשפט, המכה הכי גדולה היתה שלא נתנו לי להיכנס לתחנה. חשוב שאנשים יבינו – לא נעצרתי מעולם, לא עוכבתי בבית מעולם, לא מעצרי בית ולא כלום. רק דבר אחד – אסור לך להיכנס לתחנה. הם פגעו בלב שלי, לא ישנתי בלילות. אני נתתי את כל נשמתי ואת כל חיי לכבאות. עשיתי הכל בשביל הכבאות. לאחר שקיבלתי את תחנת ירושלים, היא נבחרה למצטיינת בארץ, עשיתי את הכל כדי שנהיה מובילים כי כך האמנתי, שמציון תצא תורה. לא חיפשתי על זה ההערכה כי ידעתי שזה הצורך וזו העבודה שלי, ואחרי כל זה – לקחת אותי ולהשעות אותי מהעבודה? יצאתי למשפט כשאין לי אמצעים – כשיצאתי קיבלתי רבע משכורת. הייתי צריך לשלם לעורכי דין ולשלם על הוצאות הבית. כמובן שזה פוגע, נפגעתי נפשית".

עוד הוא סיפר בראיון ליפעת ראובן: "ידעתי שזו היתה רדיפה על רקע אישי, ולכן נלחמתי. ידעתי שאצא זכאי, ידעתי שאצא הכי נקי שיכול להיות ועובדה היא שבמשפט הראשון, כשהאשימו אותי וכולם חשבו שנתתי שוחד – זו היתה גולת הכותרת: 'סויסה שילם שוחד לקנות את התפקיד שלו'. מה היה לנו? השופט זיכה אותי No case to answer (אין להשיב לאשמה – כשראיות התביעה לא הוכיחו את האשמה). זו היתה מכה קשה לפרקליטות. ידעתי מראש שאני אזוכה, אבל הציבור לא ידע. היתה מערכת של תקשורת שהיתה נגדי והיה לה את הכוח. ואז כעבור שנתיים שאני מושעה אמרו 'אין כלום'. משכו את כתב האישום אחרי שנתיים".