את השם ענר שפירא אין אחד שלא מכיר. הוא הפך, בעל כורחו, לאחד מסמלי המלחמה הארורה. והוא בכלל לא כזה. אמנם כן, הוא לוחם ללא חת, כפי שחזו כולם במיגונית המוות בשבת השחורה של שמחת תורה. הוא היה לוחם בנח"ל בחופשת שחרור, כשנקלע ביחד עם חברו הטוב הירש גולדברג-פולין ז"ל, למיגונית אחרי שבילו במסיבת הטבע 'נובה' ברעים.
הילד מארנונה, שלמד במגמת מוזיקה בבית הספר הימלפרב, הפך כאמור לגיבור על. סופרמן אנושי, אחרי שבידיים חשופות נלחם על החיים של העשרות שהצטופפו במיגונית והחזיר לא פחות מ-7 רימונים חיי שהשליכו פנימה המחבלים בני הבליעל.
העדויות על גבורתו של ענר מגיעות מכל עבר, מסוג הסיפורים שיהפכו למיתוסים ועוד ילמדו רבות על מעשיו בעתיד הקרוב והרחוק. במעשיו, כאמור, הוא הציל רבים שהצליחו לשרוד את הטבח במיגונית, כולל חברו הטוב הירש, שנפצע באורח קשה (איבד את ידו), נחטף לעזה ונרצח על ידי המחבלים במנהרות ברפיח לפני כחודש.
ענר שפירא (צילום: אלבום משפחתי)
לא רק שמו של ענר הפך לשגור כמעט בכל בית. גם אביו, משה שפירא, הפך לדמות בולטת. הוא מרבה לפרסם קריקטורות ברשתות החברתיות, מרבה לדבר על ענר, עסוק בהנצחתו – כמו למשל השירים פרי עטו של ענר שפורסמו לפני מספר חודשים וניתן לשמוע את חלקם בפלייליסטים השונים של תחנות הרדיו – וגם לקח חלק פעיל בהפגנות למען החטופים והחטופות בעזה. בקריאה לשחרורם.
כעת, בציון שנה למתקפה הרצחנית בשמחת תורהה, שוחח "כל העיר" עם משה שפירא, שמסכם את השנה הקשה ביותר בחייו, וגם את זו הקשה ביותר של מדינת ישראל. "עברה שנה, אבל אנחנו עדיין בעיצומו של האירוע – יש לנו שבעה מתמשכת בהרבה היבטים", אומר שפירא, אדריכל במקצועו, שממשיך ומשתף את התחושות הקשות: "אנחנו עם שלם באבל, יש חטופים שלא חזרו, תושבים עקורים, מלחמה בצפון, משפחות שכולות שלא מפסיקות להתווסף מדי שבוע למעגל הגדול מדי הזה. אנחנו לא רואים את האופק. במובן הזה יש תחושה של שבעה ארוכה, אין שגרה בריאה".
קריקטורה להנצחת ענר ז"ל (צילום: אלבום משפחתי)
וברמה האישית?
"אין צד פרטי ואין צד ציבורי. אי אפשר להתאבל באופן אישי, אי אפשר לעשות חלוקה כזאת ולנתק את האישי ממה שקורה לנו במדינה. אנחנו עדיין באירוע, אין אפשרות להסתכל על זה מהצד. אין לנו פרספקטיבה אחרת, המצב הנוכחי באמת קשה לכולם. לא מזמן קיבלנו את הבשורה הנוראית על הירצחו של הירש, חברו הטוב של ענר. הכל מתחבר אחד בשני".
***
ואכן – הסיפור של ענר והירש הוא חצי סיפור, מסיפור שלם של שני חברים טובים שרק רצו להנות במסיבה ביחד. כמעט שנה עברה מאז נפילתו של ענר ז"ל, לוחם בפלוגת עורב של סיירת הנח"ל שהיה חודש לפני שחרור, לבין הירצחו של הירש ז"ל בשבי החמאס.
"הירש היה בן בית אצלנו", מציין משה שפירא ומוסיף, "הם היו חבורה של 5 בנים ו-2 בנות. חברים מהתיכון. כשענר נעדר תחילה, החברים שלו רצו בין הבתים וליוו אותנו. הם ממש גרו אצלנו. כשהחלו שמועות שאולי הירש נרצח, הם שוב רצו מהבית שלנו לבית של הוריו של הירש. ג'ון, אבא של הירש שלח לנו הודעה לפנות בוקר, והדבר הכי מדהים שהוא שאל, איפה נמצא אחד החברים שהיה חבר ממש טוב של ענר והירש. גם ברגעים הקשים הוא חשב על האחר. המשפחות מחוברות, היינו איתם המון בשבעה. זה אירוע שטלטל את המשפחה שלנו והחזיר אותנו אחורה".
ענר ז"ל ומשה שפירא (צילום: אלבום משפחתי)
ולזה צריך לבטח להוסיף גם את הגעגוע האינסופי.
"אני מתאר לעצמי שזה כמו אצל כל הורה שיש לו ילד ופתאום אין לו. קשה להשלים עם המצב הזה. זה מכה בך כל פעם במקום אחר, בהזדמנות אחרת ואתה לא יודע מתי זה יגיע. זה שם ומלווה אותך. זה געגוע על מה שהיה ועל מה שהוא היה יכול להיות".
יש משהו בכל הטירוף הזה שמנחם אותך קצת?
"מנחם אותי לדעת שהוא הציל אנשים, זה משמח אותנו שהוא זכה להציל אחרים. גם מנחם אותי איפשהו הידיעה שבמשך 34 דקות הוא נלחם מול מחבלים בידיים חשופות, והוא לא היה חסר אונים. הוא נלחם עד הרגע האחרון. זה משהו חריג ויוצא דופן להילחם כך, אפילו שהוא לוחם ומפקד סיירת מצטיין. מעבר לכך, שום נחמה לא באמת יכולה לכפר על כך שבנאדם לא נמצא, אבל אני שמח שהוא קיבל הכרה לא רק בארץ אלא גם בעולם. בצרפת למשל, שאין לנו שום קשר לשם, עשו לכבודו אנדרטת זיכרון ומוקירים את גבורתו".
רוצים להישאר מעודכנים?
הוא השאיר אחריו חתיכת מורשת, לא רק בשדה הקרב.
"כן. המורשת שהשאיר היא גם סוג של נחמה. הוא דאג לחלש, היה רגיש מאוד לאחרים. גם השירים שכתב היו קשורים לכך. באופן מצמרר הוא כתב את השיר 'יונה', שמדבר על ילדים שנרצחים בעוטף וזה קרה לפני שלוש שנים. השאיר אחריו את השיר 'שנאת אחים', שהגיע למקום ה-17 במצעד שירי השנה – שהוא שיר קריאת השכמה לחברה הישראלית. השיר נכתב באוגוסט בשנה שעברה, והוקלט חודשיים לפני שענר נהרג. הוא הוציא שירים עם אמירה משמעותית לחברה הישראלית של להיות יחד באמת ולא לחפש את המפריד".
פרט לשירים של ענר שהופצו, איך אתם מנציחים את ענר?
"עשינו לא מזמן יום הולדת לענר בבית הנסן עם תערוכת ציורים שלו, חולצות עם ציורים שלו. עשינו גם דוכן שהוקדש לענר והירש באחד ממשחקי הבית של הפועל ירושלים, וזה היה מאוד מרגש. עכשיו אנחנו עובדים על האלבום שענר תכנן להוציא – אלבום שיהיו בו 10 שירים – ואנחנו מקווים שהוא יצא בתחילת השנה האזרחית – לקראת יום ההולדת של ענר, ב-12 במרץ. מתעסקים הרבה במורשת המאוד גדולה שהשאיר".
משפחת שפירא (צילום: אלבום משפחתי)
***
ענר ביחד עם הירש היו חלק בלתי נפרד מקהילת אוהדי הפועל ירושלים בכדורגל ובכדורסל. סיפוריהם יוצאי הדופן מהווים השראה, ובארגון האוהדים האדום 'בריגדה מלחה' דואגים להנציח את זכרם בפעולות שונות.
את העולם הזה בחייו של ענר אביו לא הכיר. הוא ידע שהוא מאוהב עד מעל הראש בקבוצה, אבל הוא מספר ש"עד שענר נהרג לא ראיתי מעולם משחק כדורגל. הבנתי שעבור ענר זה מעבר למשחק. מה שחיבר אותו לשם זה הקהילתיות של המועדון, המסרים שענר מתחבר אליהם: סובלנות, הכלה, נגד קיצוניות, נגד גזענות, חברה הטרוגנית שכולם יכולים לחיות בה ביחד – דתיים וחילוניים. הפועל היתה בית עבורו, חבורה שלמה של אנשים עם עולם ערכים דומה. מעבר לכך, הוא היה פטריוט ירושלמי מאוד גדול. כתב הרבה על העיר, על המציאות המורכבת והוא אהב את המורכבות הזאת. הוא כתב הרבה פוסטים. הוא לא אהב את החלוקות האלה של 'הם ואנחנו', ובכלל היה נגד חלוקה פוליטית של ימין ושמאל. הוא לא האמין בזה".
ענר ז"ל עומד שומר על הכניסה למיגונית (צילום: באדיבות המשפחה)
בשירו 'שנאת אחים' מדבר ענר ז"ל על הפילוג והשיסוי שהיו בתקופת הרפורמה/מהפכה משפטית, על הקריאות בוגדים, שמאלנים או מתנחלים. מדבר על גזענות ועל ראיית האחר. מבחינתו, אפשר ואפילו הכרחי להיות שונים – אבל גם מאוחדים. בלי גזענות, בלי אלימות, בלי פילוג ובלי שיסוי.
כמו ענר – גם משה שפירא מאמין באחדות. "המסר הכי חשוב שצריך לקדם הוא של אחדות", הוא אומר. "זה גם מה שענר האמין בו. אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון של כל הצדדים וחייבים אחדות וחלוקה בנטל. ברגע שכולם יהיו תחת האלונקה נהיה תחת הדבר הנכון והמוצלח ובלי קיטוב. בלי זה הבעיה לא תיפתר.
"ענר נולד בדיוק בפער של 99 שנים מסבא שלי (חיים משה שפירא, ר"ג), שהיה שר הפנים במלחמת שש הימים והקים את ממשלת האחדות הראשונה – כשהבין את האיום הגדול, והצליח לשכנע את לוי אשכול להכניס את מנחם בגין ומשה דיין לממשלה, כי צו השעה חייב. השיר של ענר 'שנאת אחים' מעביר בעצם את המסר הזה של אחדות בין החלקים השונים בעם. אנחנו באירוע לא פחות גדול ממלחמת ששת הימים, סוג של מלחמת שחרור שתעציב את החברה הישראלית, ויש לנו עוד הרבה לפתחנו ולכן צריך לעשות את זה בצורה מאוחדת. יש נושאים רבים לפנינו שדורשים פתרון – גיוס החרדים, מעמד מערכת המשפט, אבל יש לגשת לנושאים הללו מתוך הסכמה רחבה".
לכל אורך הראיון, כל ראיון שהוא נתן בשנה האחרונה, משה שפירא משתדל לשמור על ממלכתיות ועל המאחד ולא על המפריד. כמעט בכל תחום ובכל סוגיה – למעט אחת: החטופים והחטופות. "אני חושב שהצלת החטופים היא המשימה המוסרית מספר אחת של מדינת ישראל", הוא אומר בנרחצות. "שום ניצחון במלחמה לא יהיה ניצחון ללא חזרתם. איזו עסקה צריך לעשות? אני סומך על מערכת הביטחון שימצאו את הנוסחה הנכונה. לא יכול להיות כאן ניצחון שכרוך בדם החטופים. אני בטוח שמערכת הביטחון תמצא את הדרך הנכונה לעסקה, ושלא יהיה פה עוד שבעה באוקטובר והחטופים יחזרו במהרה".
תגובות