אי של שפיות: "השוק עדיין מהווה אטרקציה לכולם"

ראש השנה בפתח. בימים כתיקונים, אלו של לפני השבת השחורה של ה-7/10 (ואולי אף עוד טרום הקורונה), שוק מחנה יהודה הירושלמי אמור היה להיות בימים אלה גדוש ומלא בקונים, מבקרים ועמוס במיטב התוצרת שניתן ואפשר לבקש.

אבל הימים, כידוע, הם לא כתיקונים. רחוק מכך. המלחמה אמנם התרכזה עד החודש האחרון בחזית הדרומית ובשבועות האחרונים בצפון ישראל, אבל השפעותיה ניכרות גם ניכרות על ירושלים. אז נכון, אזעקות כמעט ולא היו בירושלים – ואם מורידים את ליל המתקפה האיראנית – אז אפשר לספור את מספר הטילים והיירוטים בשמי ירושלים על כף יד אחת, אבל ההשפעות של המלחמה, של האבל והשכול על עשרות מטובי בניה של העיר, של החטופים והחטופות שעדיין בעזה ועוד – בהחלט מורגשות בכל פינה.

פסטיבלים שונים, אירועי ספורט, הצגות, אירועי תרבות שונים ממשיכים להתקיים ברחבי ירושלים (וישראל כולה). לצד זאת, נראה שגם בשוק התאוששו. לקח זמן וגם כיום התנועה היא לא מה שהיתה בערב חגי תשרי – אבל ביחס לסוף שנת 2023 – הרי שהמצב טוב משמעותית. ואולי זו בכלל הסיבה – ההשוואות הבלתי נמנעות לתקופות לא רחוקות, שמובילות את אנשי השוק להיות אופטימיים.

למרות זאת, ברקע הדברים, צצו דיווחים שונים שהעידו שהשוק נפגע בכל זאת בצורה מסוימת. עסקים נסגרים מוקדם יותר, עובדים רבים פוטרו וחלק מהעסקים נסגרו או צמצמו. ההססנות והחשש קיימים, אבל בשוק מצליחים לקיים שגרה – גם אם היא חצי שגרת חירום.

שוק מחנה יהודה (צילום: שוקי היידו)

"אני אולי אפתיע – אבל בהחלט אפשר לומר שהשוק במצב טוב יחסית למצב", קובע איציק אוזרקו, ממנהלי 'מגדניית מרציפן' המפורסמת שברחוב אגריפס. באופן רשמי, המגדנייה שייכת להורים – יוסף ושושנה – אבל בפועל איציק ואחיו שמואל הם הפנים המוכרות שמובילות את העשייה. "בתחילת המלחמה היה שוק והלם, וזה הורגש היטב. השוק היה ריק, לא היתה פעילות ולא היתה תנועה. אבל התאוששנו. מקיימים היום סוג של שגרה בזמן מלחמה, ויש לא מעט תנועה".

האופטימיות של אוזרקו אולי קצת מפתיעה, אבל כשהוא נזכר בתקופה של הקורונה – לפני שלוש וארבע שנים – מבינים אולי ממה היא נובעת. "בקורונה היתה באמת פגיעה אנושה", הוא אומר. "ימי השיא והפריחה של השוק היו לפני. היתה תקופת זוהר. אחרי הקורונה השוק לא התאושש לגמרי. אחרי תחילת המלחמה שוב היתה פגיעה, אבל אפשר לומר שהשוק חזר לימים שלפני ה-7 באוקטובר".

איך אתה מסביר את זה?
"קודם כל, נעשים כל הזמן פעולות כדי לייעל ולשפר את המצב. הדוגמא הכי טובה היא יוזמת 'מדרחוב אגריפס' משעות אחר הצהריים בחמישי ועד כניסת השבת. זה לגמרי הגביר את מספר המבקרים, שנהנים ממרחב הרבה יותר נוח, פחות צפוף ופחות מסוכן. צריך להגיד תודה ליו"ר ועד הסוחרים טלי פרידמן ולשאר החברים. הם מובילים ביחד עם העירייה שינויים מבורכים וחשובים. הסבר נוסף הוא שירושלים נתפסת כמקום בטוח באופן יחסי. יש פה עדיין אלפי מפונים מהצפון ומהדרום, ויש גם הרבה תיירות פנים לירושלים – כי אין הרבה אפשרויות אחרות בארץ. יש כמובן גלים – תלוי אירועים ואיומים, אבל מהר מאוד השוק חוזר לעצמו. אנשים התרגלו למצב. השוק עדיין מהווה אטרקציה לקונים, למבקרים, למטיילים – זה מקום מאוד קולינרי".

מרציפן (צילום: איציק אוזרקו)

יוקר המחיה לא הצליח להשפיע?
"לפחות אצלי בחנות – לא העלנו מחירים. זה מוטו שלנו, ואנחנו נלחמים ביוקר המחיה ונמשיך להיות זולים מכל מקום אחר. בסוף, השוק חי וקיים והלקוחות הם שבויים, צריכים לעשות שוק, צריכים את הבילוי, אנשים מגיעים מכל מיני מקומות לשוק. חשוב גם לזכור, ירושלים היא עיר הבירה, אנשים באים לכאן ומרגישים שייכות. יש את הכותל, באים להתפלל ומרגישים כאן את הרוח ולכן העיר ממשיכה למשוך אליה מבקרים, והדבר משפיע לחיוב על השוק, שהפך לסמל הקולינרי של ירושלים".

למרות הדברים הללו, נושא יוקר המחייה כן מכעיס את אוזרקו. "יוקר המחיה זה פשע נגד החברה הישראלית", הוא יורה בכאב, "זה לא רק תלוי במדינה אלא בבעלי העסקים שרוצים להרוויח עוד על הגב של הלקוח. זה מתסכל ומקומם. אבל אצלי זה לא יקרה".

***

מי שמחזק את דברי אוזרקו הוא בעלי בר "השכנה", אייל אשוש, שזה מכבר חגג 13 שנות פעילות בשוק מחנה יהודה. "השוק לא נפגע, להיפך, אנחנו עובדים יפה ויש תנועה ערה", אומר אשוש, מהדמויות הבולטות בחיי הלילה בעיר, שמוסיף: "ירושלים היא מהמקומות היותר בטוחים כיום והמבקרים והבליינים מרגישים בנוח להגיע לכאן. בתל אביב פתאום יש אפשרות לאזעקה, בירושלים הסיכוי נמוך יותר. אבל יש עוד סיבות מדוע השוק ממשיך להתקיים בצורה מלאה".

השכנה (צילום: אייל אשוש)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מה למשל?
"אנשים רוצים לחיות. לבר שלי מגיעים אנשים שרוצים לפרוק, לשתף, לדבר, זה מקום שמאפשר את זה. אמנם בשבועיים הראשונים למלחמה לא פתחנו, ובאופן כללי השוק כמעט ולא היה פעיל, אבל מהר מאוד הפעילות חזרה. אנשים רוצים לשתות את הבירה שלהם. בכל שבוע יש אצלי 3-4 קבוצות גדולות כולל אנשי מילואים. בנוסף, בחודש האחרון יש את אירועי הסליחות – וגם זה מוסיף עוד לקוחות".

"חשבתי שנהיה בירידה גדולה, אבל המצב טוב", הוא אומר ומוסיף להסביר, "ימי חמישי ממשיכים להיות חזקים, אבל כל השבוע יש תנועה. בימי חמישי רואים שהמדרחוב באגריפס ממש מלא באנשים ממש שטיח של אנשים וזה לא מובן בזמן מלחמה – מפתיע ומשמח".

גם בלילה – שוק מחנה יהודה (צילום: אייל אשוש)

יוקר המחייה לא משפיע?
"אנחנו בבר לא העלינו מחירים, שקלנו אמנם, אבל החלטנו שלא. אנחנו לא בצפון או בדרום ואנחנו לא מקבלים מענקים, אבל מצליחים להסתדר. העירייה גם עושה פעולות כדי להגביר את מספר המבקרים עם מבצעים והנחות, ואנשים מנצלים את זה ובאים. אנשים זקוקים לאסקפיזם, בטח בזמן מלחמה, והשוק נותן את זה. חשוב לומר – המחירים בהחלט לא זולים, אבל רוצים לנקות את הראש ויש גם הרגלים קבועים של עשיית קניות בשוק, שלדעתי ממשיך להיות תוסס".

שוק מחנה יהודה (צילום: ארנון בוסאני)

***

אחרי הצעירים, נעבור לזקן השבט – או לכל הפחות אחד המבוגרים האחראים והוותיקים בשוק. ירון צדקיהו, שלו את המגדנייה הוותיקה. צדקיהו הוא גם חלק מוועד הפעולה של השוק, והוא בהחלט מסכים עם אשוש ואוזרקו. "השוק בועט וחי, ואנחנו ללא ספק השוק המוביל בארץ", הוא אומר ומסביר: "שוק מחנה יהודה ידע גם בימים קשים ובימים טובים לקרוא את המפה".

ירון צדקיהו (צילום: אלבום פרטי)

איך אתה מסביר את זה?
"אפשר לחלק את השוק לשניים. הראשון הוא השוק המסורתי – הירקנים, הקצביות, הדגים וכו, שהם נפגעו בצורה מסוימת גם מהמלחמה וגם מיוקר המחייה. החלק השני – התיירותי-קולינרי – לא נפגע כלל, וזו אחת הסיבות המרכזיות שממשיכים לראות תנועה ערה בשוק. יש הרבה תנועה אלינו מהמרכז, אנחנו בנויים על תיירות פנים וידענו להתאים את עצמנו לתקופה. אבל במבט כולל השוק נמצא במצב טוב".

יש מסקנות מהמלחמה לעתיד השוק?
"השוק, כאמור, כבר לא חי ומתפרנס הרבה מהקונים המסורתיים מהרבה סיבות, והוא מבוסס הרבה על השוק התיירותי ותיירות פנים ממבקרים ממקומות שונים בארץ. אומנם השוק המסורתי שורד, הוא לא מה שהיה בעבר. בעקבות השינויים הללו, חייבים חשיבה עמוקה איך להביא יותר קונים מסורתיים, ועל זה אנחנו עובדים – לפתור את הבעיה העתידית של הצד המסורתי בשוק".

***

ויש גם צד פחות ורוד (אבל עדיין אופטימי), שאותו מבקשת להציג יו"ר ועד סוחרי השוק טלי פרידמן. אולי זה התפקיד, שמחייב להזהיר ולא להיות זחוחים, אולי זו העובדה שהעסק שלה – שמבוסס על תיירות חוץ – נפגע משמעותית.

"כמעט שנה חלפה מאז החלה מלחמת ׳חרבות ברזל׳, ואנו עדיין נמצאים בתקופה של אי ודאות, מאחר ומה שכתוב ביומן הוא לאו דווקא מה שיקרה בפועל", אומרת פרידמן בכאב. "שנה שלמה בה 101 בנינו ובנותינו החטופים, נמצאים בשבי וטרם שבו לביתם. בתקופה זו אי הוודאות הכלכלית בולט בכל מקום. החיסרון של תיירות החוץ מורגש בכל הארץ, ובוודאי שגם בשוק. ועדיין – לכל האתגרים הללו, שוק מחנה יהודה מביט שוב בלבן שבעיניים ואומר בקול ברור – ידענו תקופות קשות, חווינו משברים ותמיד יצאנו עם ידינו על העליונה, וכך יקרה גם הפעם".

שף טלי פרידמן (צילום: שוקי היידו)

לדברי פרידמן, "השוק של ישראל שומר על יציבות ונמצא כמקום שהוא המקום המספק אתנחתא קלה ואסקפיזם להרבה מאוד אנשים: הקונים הרבים שפוקדים אות במהלך היום, והמבלים שמגיעים במהלך הלילה, המטיילים והקונים בהחלט ממשיכים להצביע ברגלים וממלאים את השוק על אף המצב. כפי שכבר ציינתי, שוק מחנה יהודה ידע במרוצת השנים תקופות מורכבות וחוסנו תמיד התגברנו. והיום עוברים אלפים ביום ורבבות שהמשיכו להגיע, לבלות ולטייל במהלך כל התקופה. שוק מחנה יהודה הוא מקור של הנאה ונקודה שאליה מגיעים לרוב כדי לברוח מקשיי היום יום. משפחות ומבקרים רבים מכל הארץ הגיעו לערוך קניות, לטייל לסייר ולטעום את מטעמי השוק עכשיו בתקופת הסליחות. שוק מחנה יהודה השוק מזמין את כולם להגיע לירושלים בחגים וליהנות מחוויה ייחודית הן במהלך היום והן במשך הלילה".