אחרי האישור של מתחם אפשטיין: אלה האפשרויות שנותרו למתנגדים

חברת אם.או אפשטיין בע"מ יכולה, בסך הכל, להיות מרוצה. למרות למעלה מ-200 התנגדויות וסערה ציבורית גדולה – הפרויקט המרכזי שלה בירושלים – מתחם אפשטיין בקרית היובל (בורג' חליפה הירושלמי) אושר בוועדה המחוזית לתכנון. אמנם הדרך עד קבלת היתרים ותחילת עבודה עדיין ארוכה, וצפויה לעבור ככל הנראה גם בבית המשפט, אבל האישור בוועדה המחוזית הוא בהחלט צעד חשוב עבור החברה ובעליה, שמחזיקה בעוד מספר מגרשים חמים בירושלים – אחד מהם הוא מתחם בזק בקרית היובל.

עד כה – מיעטו לדבר על האנשים והגופים שעומדים מאחור. ל"כל העיר" נודע כי החברה – אם.או אפשטיין כאמור – מורכבת משלושה גורמים מרכזיים – היזם המרכזי, בעלי החברה, אילן רוזנטל. ביחד עם רוזנטל, שצמח מלמטה לאחר שנים של עיסוק בתחום, שותפים בחברה בנק המזרחי וכמו כן גם איש העסקים והיזם לב לבייב, שלו 20 אחוזים מהחברה. הפרטים הללו, כך נראה, חשובים – במיוחד הקישור עם בנק המזרחי.

הדמיית תוכנית אפשטיין – בורג' חליפה הירושלמי (צילום הדמיה: AS+GG Architect)

כך או כך, למרות האישור של הוועדה המחוזית – הדרך למימוש עדיין ארוכה. גם היזמים מבינים זאת. גם בוועדה המחוזית וככל הנראה גם בעיריית ירושלים. בפני המתנגדים – למעלה מ-200 כאמור – עומדות בשלב זה 3 אפשריות מרכזיות:

1 – מציאת 2 חברי ועדה מחוזית אשר יבקשו דיון חוזר במליאת הוועדה. האפשרות הזו פחות רלוונטית. כך נודע ל"כל העיר" משני טעמים – מציאת שני חברים שיבקשו את הדיון היא לא פשוטה, וכמו כן – גם אם יתקיים דיון חוזר, הסיכוי שהוועדה תשנה את דעתה קלוש עד לא קיים.

2 – הגשת ערר לוועדת הערר המחוזית על ידי 3 חברי ועדה מחוזית. אפשרות שגם היא לא פשוטה – שוב, בשל הצורך במציאת 3 חברים שיסכימו לצאת כנגד החברים האחרים ובמיוחד כנגד היו"ר שירה תלמי-בבאי.

3 – בקשת רשות ערר – אפשרות שעומדת בפני כל אחד מהמתנגדים לתוכנית, שצפויה להיות מאושרת בשל העובדה שמדובר בפרויקט משמעותי וגדול.

בהמשך, כך נודע ל"כל העיר", מתכננים המתנגדים להגיע עד לבית המשפט אם יהיה בכך צורך. נראה כי המתנגדים מבינים שהדרך היחידה שלהם להתמודד כרגע עם הפרויקט היא דחייתו למשך זמן רב ככל הניתן על ידי הגשת עררים ועתירות, שיתקעו את התוכנית לחודשים אם לא לשנים רבות.

• "המגדל הוא אצבע משולשת לכולנו" – הסערה סביב מגדל 'בורג' חליפה' נמשכת
• התוכנית שמשגעת את העירייה: מעורבות של לשכת ראש העיר ואמירה בעייתית על משפחות שכולות ומרפסות סוכה
• טעם לפגם? מהנדס העיר נפגש עם מתנגדים לתוכנית בורג' חליפה השנויה במחלוקת
• ראש העיר וסגנו במסלול התנגדות – האם המגדל הזה יפרק את הקואליציה העירונית?
• כ-200 איש חתמו על התנגדויות – למה המגדל הזה מעורר תרעומת?
• יחידות דיור, מגדל אייקוני ובית מלון: הכירו את "הבורג' חליפה" של ירושלים

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כאמור, כפי שפורסם ב"כל העיר", פרויקט מתחם אפשטיין – בורג' חליפה הירושלמי (בשם המוכר יותר), כולל הקמת מגדל בן 40 קומות ממפלס הרחוב, והוא יהיה עם עירוב שימושים. במגדל ייבנו 240 יחידות דיור, 50 מהן דירות קטנות בשטח של עד 55 מ"ר, וכ-50 יחידות דיור אשר יוקצו עבור השכרה ארוכת טווח למשך 12 שנים לפחות. בנוסף, התוכנית כוללת כ-11,000 מ"ר עבור שטחי מלונאות, כ-300 מ"ר עבור שטחי מסחר וכן כ-4,000 מ"ר עבור מבנה ציבור שישמש לטובת מוזיאון, מרכז תרבות וכד'. התוכנית מציעה כיכר עירונית רחבת ידיים המשקיפה אל הנוף ומהווה נקודת ציון ייחודית כלפי יער ירושלים.

עיקר ההתנגדויות, כפי שכבר פורסם, הגובה הרם של התוכנית – 200 מטר במקור, שצומצם לכ-170 מטר – אך בוועדת התכנון דחו את הטענות תוך החלטה כי "החלופה של מבנה אחד מעורב שימושים בן כ-40 קומות, הינה החלופה הטובה ביותר מתוך חלופות נוספות שהוצגו לוועדה שכללו שני מגדלים בני 25 קומות. כמו כן, קבעה הוועדה כי הבינוי יונמך בכ-30 מטרים ביחס לתוכנית המופקדת, וכן קבעה כי 8 קומות וכ-50 יחידות דיור מתוך הבינוי יוקצו לטובת השכרה ארוכת טווח".

הדמיית תוכנית אפשטיין – בורג' חליפה הירושלמי (צילום הדמיה: AS+GG Architect)

יש לציין כי גם בפני החברה היזמית עומדת האפשרות להתנגד לפרויקט כפי שאושר ויש מספר טיעונים, בעיקרם עירוב השימושים והעובדה שגובה המגדל הוקטן ב-30 מטר – מה שמעמיס על היזם מטלות ומוריד את רווחיות הפרויקט. כבר במהלך הדיונים לא אהבו בחברה היזמית את הוספת הדיור להשכרה ארוכת טווח, כשגם נושא הדירות הקטנות עשוי להיות נושא שיעלה שוב על הפרק.

מתחם אפשטיין, אם עדיין לא הכרתם, ממוקם בשיפולי שכונת קרית היובל, בתחילת רחוב שמריהו לוין מול המגדלים של פרויקט 'אלעד בית וגן' ובצמידות לציר הרכבת הקלה. המגדל, שישתנשא כאמור לגובה של כ-170 מטר, צפוי להשקיף על כל ירושלים – ובכלל זה גם על הר הזיכרון הלאומי – הר הרצל, בו ממוקמים בית העלמין הצבאי ומתחם זיכרון השואה 'יד ושם' – שניים מהמוקדים המרכזיים להתנגדויות שנשמעו בכל הליך התכנון.

חברת הכנסת מירב כהן, אשר יזמה מספר דיונים במסגרת שדולה שבראשה היא עומדת, מסרה לאחר אישור התוכנית: "אם הבורג׳ ח׳ליפה הירושלמי ייבנה בפתחו של הר הרצל, הוא יהפוך לאנדרטה של זילות בקודש הקודשים של הציונות, וייראה כמו אצבע משולשת מול הר הזיכרון הלאומי. זאת תכנית לא סבירה בעליל. בשום עיר בירה אחרת לא היו מוכרים ככה ליזמים את נכסי צאן הברזל של העם והמדינה. גם התמיכה של ראש העיר, ושתיקתם של חלק מחברי המועצה, מעוררת תמיהות ואכזבה. המאבק עוד לא נגמר. יש ציבור גדול שלא מוכן לראות את המדינה מתפרקת מערכיה, ציבור גדול שיתעקש ויילחם על אתרי המורשת הישראלית והמפעל הציוני".