ענייה יותר: ירושלים שוב הידרדרה במדד הסוציו-אקונומי

ענייה יותר, חלשה יותר, מסכנה יותר – זו תמונת המצב העגומה שמשתקפת, שוב, מהמדד החברתי כלכלי שפורסם השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ומתייחס לנתונים משנת 2021. על פי המדד – ירושלים נותרה באשכול 2 (מתוך 10) – מה שמציב את העיר בין הרשויות העניות ביותר בישראל.

יתרה מכך, העיר הידרדרה 6 מקומות לעומת הדירוג הקודם (שפורסם בשנת 2022 והתייחס לשנת 2019), והיא ממוקמת כיום במקום ה-25 ברשימת היישובים – בעוד שבדירוג הקודם היתה העיר במקום ה-31.

כמו כן, ברשימת 10 השכונות/אזורים הנחשלים ביותר – ירושלים מככבת עם לא פחות מ-6 שכונות: מאה שערים (מקום 2), בית ישראל (3), גאולה דרום (4), אחווה (8), שועפאט (9), בית ישראל (10). עוד בדירוג הלא מחמיא – שכונת רמת אלחנן מערב בבני ברק (1), א. תעשיה ג' בעפולה (5), ומחסיה (6) וקרית הרמ"א (7) בבית שמש.

המדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס מתפרסם אחת לשנתיים, והוא מייצג את המצב הכלכלי-חברתי נכון לשנת 2021, ולא בהכרח את המצב היום. הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה נמדדת באמצעות שילוב תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. מקורות הנתונים הם: הלמ"ס, ביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך, רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה.

יש לציין כי באשכול 2, שבו נמצאת כאמור ירושלים, ערים ויישובים מהמגזר החרדי או הערבי – ביחד עם ערים כמו בני ברק, בית שמש ועוד. מנגד, הערים הגדולות האחרות בישראל – דוגמת תל אביב יפו, חיפה, פתח תקוה ואפילו אשדוד ניצבות בדירוג גבוה בהרבה מזה של ירושלים. כך למשל, תל אביב באשכול 8 וחיפה באשכול 7.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בלמ"ס מסבירים כי "המדד החברתי-כלכלי מחושב כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר".

אז על מה מבוסס המדד? בנושא הדמוגרפיה נבדק חציון גיל האוכלוסיה, יחס התלות שבין גילאי 19-0 וגילאי 65 ומעלה לבין האוכלוסייה שבגיל העבודה (64-20). בתחום החינוך נבדק ממוצע שנות לימוד של בני 54-25; אחוז בעלי תואר אקדמי מבני 54-27 בקרב גילאי העבודה העיקריים ועוד.

בתחום התעסוקה נבדק אחוז בעלי הכנסה מעבודה שכירה או עצמאית בקרב גילאי 54-25; אחוז הנשים בגילאי 54-25 שאין להן הכנסה מעבודה; אחוז בעלי הכנסה מעבודה הגבוה פי 2 מהשכר הממוצע; אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום; אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים.

תחת הקטגוריה רמת חיים נבחנה ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש; ממוצע כלי רכב בבעלות פרטית; ממוצע אגרה בעד רישיון רכב; ממוצע מספר ימי שהייה בחו"ל – של בני 2 ומעלה.

שיטת הדירוג הזו, כך גורסים בעיריית ירושלים, היא שמובילה את העיר לנחשלות. "בירושלים אוכלוסייה מגוונת, המעודדת ורואה ברכה במשפחה גדולה ומרובת ילדים", אומרים בעירייה. "הדבר, כמובן משפיע על שיעור ההכנסה, חציון הגיל, השתלבות במערכת החינוך וההשכלה הפורמלית, שיעור המועסקים ועוד. אוכלוסיות אלו, בחרו בדרך ובסגנון חיים על פי דרכם ואמונתם, ומצבן, כפי שמתשקף בדוחות השונים, אינו מעיד על תחושתם האישית. עיריית ירושלים, תמשיך להציע מגוון תוכניות ושירותים לאוכלוסיות השונות, הבוחרות לחזק את מעמדן הכלכלי והחברתי".