מה עיריית ירושלים רוצה באמת? את השאלה הזו שואלים לא פעם רבים מתושבי העיר. מצד אחד בכיכר ספרא מתהדרים בשנים האחרונות במהפך שצפויה ירושלים לעבור מבחינה תנועתית מהפך שהתוצר הסופי שלו הוא הסלוגן שמלווה את ראש העיר משה ליאון כבר שנים – "ירושלים תהיה הראשונה שתצא מהפקקים".
כשליאון חוזר ואומר שוב ושוב את הסלוגן הזה, הוא מאמין בו באמת ובתמים. הוא גם מסביר את ההיגיון שעומד בבסיסו – שבירושלים יהיו 8 קווים תפעוליים של הרכבת הקלה (שייסעו על פני 3 מסלולים), העיר תהנה מתחבורה ציבורית משודרגת ובנוסף מתהדר ראש העיר, וכמוהו גם מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר ושאר הקודקודים, בדחיפה העצומה של המיקרו-מוביליות (תנועה קלה בתרגום כוללני), של שבילי אופניים, של שדרוג התחבורה הציבורית, של הוספת נתיבי תחבורה ציבורית (בקרוב יתווסף גם מדרחוב אגריפס) ועוד.
אבל מצד שני, עיריית ירושלים תחת ליאון עושה, לעיתים, דברים הפוכים מההכרזות של הקודקודים. דוגמא מובהקת לכך היא גשר פארק המסילה, שנוצר כדי לתת מענה לרכב הפרטי על חשבון הולכי רגל ופארק המסילה. אבל זה לא המקרה היחידי. ממש-ממש לא. הנה, קבלו מאבק שהולך ומתגבש לו בשבועות האחרונים – הקרב על צומת אורנים, שהולך וצובר תאוצה בקרב תושבים רבים, בעיקר תושבים גוננים, בקעה והמושבה הגרמנית, אבל הוא נוגע לעוד רבים אחרים.
לפני כשבוע נפתחה עצומה כנגד התוכנית שמקדמת העירייה לצומת, ועליה חתמו בתוך ימים ספורים למעלה מ-500 תושבים. אז על מה הם מלינים? על כל מה שצוין למעלה – מבחינתם, יש הצהרות מצד בכירי העירייה ויש מעשים בפועל. הבעיה היא ששני הדברים הללו במקרה הנוכחי, ובעוד אחרים, מנוגדים האחד לשני.
"בחסות המלחמה, וללא שיתוף הציבור, עיריית ירושלים מקדמת בצומת אורנים תוכנית לתוספת כביש חדש, שתפגע ברציפות פארק המסילה ותחסל פוטנציאל חד-פעמי ליצירת כיכר עירונית משמעותית לטובת תושבי דרום העיר", נכתב בעצומה שנפתחה כנגד התוכנית שמוקדמת בצומת אורנים.
הצומת, כידוע, הוא אחד המרכזיים בעיר, והוא מחבר למעשה בין 5 שכונות – גוננים, קטמון הישנה, המושבה הגרמנית, בקעה, תלפיות-מקור חיים. כיום, מדובר על צומת עמוס בתנועת כלי רכב ושיש בו 0 תנועתיות של הולכי רגל ורוכבי אופניים.
"זה צומת שעוברים בו רק אם מוכרחים – לא נעים ללכת בו, לא נעים לרכב בו, לא נעים לשהות בו", כך נכתב בעצומה.
אבל הצומת הזה צפוי לעבור מהפך ממשי בשנים הקרובות. זה כבר חתום וגמור. בצומת יעברו 2 קווי רכבת קלה – שצפויים, או בכל מקרה יכולים, להוריד נפח משמעותי מתנועת כלי הרכב. במרחק ק"מ וחצי ממנו – במתחם החאן-התחנה – עתידה לקום תחנה של הרכבת הכבדה המהירה (ירושלים-תל אביב-הרצליה), ושבכל השכונות סביבו מקודמים פרויקטי בינוי חדשים.
"האזור כולו מתחדש – והדבר יוצר הזדמנות היסטורית להפוך את מרחב הצומת כולו לפנינה אורבנית, בין אזור המושבות ההיסטורי לרובע תלפיות המתחדש – ע"י צמצום תשתית הרכב הפרטי וניצול המרחב לפיתוח כיכר עירונית משמעותית שתשלב בפארק המסילה", נכתב בהמשך העצומה. "במקום הצומת הפקוק והרועש – דמיינו את "כיכר אורנים". דמיינו מרחב ציבורי נעים ושקט, במיקום מרכזי בלב שכונות דרום העיר המצטופפות; נגיש ברק"ל, בהליכה וברכיבה, שכיף להסתובב בו, לעבור בו בדרך לקניות או לעבודה, או סתם לשבת לקפה. כמו כיכר ספרא או כיכר רבין, ממש מתחת לבית".
נשמע אידאילי – לא? כנראה שהתשובה היא לא. או לפחות לא בדיוק. כי בעירייה, כאמור, מקדמים תוכנית אחרת. כזו שתמשיך ותעמיס על הצומת את הרכב הפרטי ותשאיר אותו אזור לא אורבני וממש לא ידידותי להליכתיות ומיקרו-מוביליות – שניים מהנושאים, כאמור, שבעירייה אומרים שוב ושוב ושוב שהם מקדמים.
***
למרות הפוטנציאל החד פעמי, ועל אף שתושבים מהאזור הציגו לאנשי התכנון בעירייה אלטרנטיבות לתכנון מרחב הצומת, באחרונה, כך טוענים חלק מהתושבים, התגלה להם שהעירייה מקדמת כבר חצי שנה היתר בנייה לתוכנית אחרת, כזו שמתעלמת מהפוטנציאל.
"התוכנית שמקודמת על ידי העירייה מוסיפה עוד כבישים ונתיבים לטובת הזרמת רכב פרטי", נכתב בעצומה, "מנתקת את מרכז הכיכר מתחנת הרק"ל, ומנציחה את הצומת כמרחב עוין להליכה ורכיבה".
עוד הם טוענים כי הדבר "נעשה במחשכים – במהלך המלחמה, כאשר תושבים רבים במילואים, ללא יידוע של התושבים והמינהלים הקהילתיים, וללא אף תהליך של שיתוף ציבור. אם לא נתעורר ונעצור את היתר הבנייה המקודם – העיר ירושלים עלולה להחמיץ הזדמנות של פעם במאה שנה לשינוי פרדיגמה באחד האזורים האורבניים המוצלחים ביותר שלה.
"אין צורך להמציא את הגלגל – יש דוגמאות רבות מהעולם איך אפשר לעשות דבר כזה – להפוך מרחב מוטה רכב פרטי, למרחב שמתוכנן לבני אדם".
בשיחות שונות שניהל "כל העיר" עם חלק מהמתנגדים, צצו ועלו נקודות רבות, בעיות ממשיות, כך על פי המתנגדים, בהם:
– רוחב הכבישים – הצומת מוקף בכבישים ברוחב 3 נתיבים (לפעמים 2). זה רוחב שנועד להזרים תנועה. מדובר בניסיון חסר סיכוי – בכל הרחובות הסובבים שמנקזים את הצומת, יש רק נתיב אחד לכיוון, משמע שממילא הם לא יוכלו להכיל כמויות תנועה רבות. ולכן אין היגיון ואין צורך לתכנן את הצומת להעברת תנועה רבה.
– ניתוק המרכז מהדפנות ומתחנת הרכבת הקלה – קשה להגיע לכיכר שבמרכז ולא נעים לשהות בה, ותחנת הרכבת הקלה – שאמורה להיות מוקד האירוע והמחולל האורבני של הכיכר – מנותקת.
– פגיעה בתנועת הולכי רגל – מערך הדרכים שמתוכנן מייצר בין 4 ל-7 חציות כבישים ומסילות שונות לתנועת הולכי רגל לכל כיוון. למשל – בהליכה מתחנת הרכבת הקלה בפייר קניג לגוננים נוצרות מינימום 6 חציות, כל אחת ברמזור נפרד.
– פגיעה בתנועת אופניים – אין חיבור דרומה לכיוון תלפיות, לשביל האופניים החדש שמתוכנן על פייר קניג, ואין חיבור צפונה לכיוון קטמון, לשביל האופניים שמבוצע על אלעזר המודעי. מרוב נתיבי רכב לא נשאר מקום.
– שביל האופניים שכן תוכנן, מופרד מדפנות הבינוי על ידי כבישים, כך שכל נסיעה של תושב דרך מרחב הצומת תצריך חציות רבות.
– פגיעה בממשק עם תחבורה ציבורית – המבנה הטבעתי מרחיק מאוד את האוטובוסים ואת התחנות מהשכונות, ומונע נקודת החלפה אחת נוחה. בשביל ביצוע החלפה בין תחנת הרק"ל לבין חלק מהקווים נוצר מרחק של יותר מ-200 מטר הליכה, כולל חציות כביש.
– פגיעה בפארק המסילה – בתכנון המקודם הפארק נקטע ע"י 3 חציות כביש. זאת כאשר היה אפשר לייצר תכנון עם חצייה אחת של כביש, כאשר הפארק מהווה חלק מהכיכר שנוצרת.
– מרוב נתיבים ותנועת רכב, כבר מציגים תכנון שמעלה את פארק המסילה על גשר. אותה טעות שעשו בכביש הברך, רק פי מאה יותר חמור כי צומת אורנים מרכזי בהרבה.
– פגיעה בתנועת הרכבים – המערך החד סטרי מייצר יותר כלי רכב בכל זרוע של הצומת, וזה בתורו מעודד את הגדלת מספר הנתיבים כדי להכיל את כל התנועה.
– כל רכב, ולא משנה לאן ירצה לנסוע, יצטרך לעמוד בלפחות 2 רמזורים.
– ברמה המהותית – זה תכנון שמתמקד רק בפונקציות התנועתיות, ולא במרחב הציבורי; תכנון שרואה במרחב הזה צומת תנועתי בלבד, ולא מקום בעיר, מקום שהוא מפגש בין שכונות ומרקמים; תכנון שמתמקד בראייה צרה של זרימת כלי רכב בגבולות התוכנית ומתעלם מהתפקיד של המרחב הזה בהקשר הרחב יותר.
***
פרט לבעיות השונות שמציפים המתנגדים לתכנון שמקדמת העירייה, הם מעלים שאלות חשובות ומהותיות. כמו למשל, האם בוצע ניתוח אורבני? לדוגמה בתוכנית המתאר הארצית של תחנות המטרו, יש ניתוח אורבני לכל תחנה וניתוח של הזדמנויות ואתגרים עירוניים, לא רק תכנון תנועתי. כי מבינים שתחנת הסעת המונים מייצרת אירוע אורבני שהוא חשוב הרבה יותר מהנושא התנועתי.
הרבה שאלות, הרבה תהיות – ותשובות אין כל כך. לפחות לא כאלו שמספקות את התושבים.
איתמר שחר, תושב קטמון, אשר השתתף בחלק מהישיבות עם העירייה, מציין כי "כתושבים נפגשנו עם אנשי התכנון בעירייה מס' פעמים, הצגנו את הפוטנציאל האדיר של מרחב הצומת וביקשנו להיות מעורבים בתכנון.
"העקרונות שהצגנו היו ברורים – צמצום שטח הכבישים; יצירת מרחב ציבורי מעולה; וחיבור תחנת הרק"ל לכיכר. לצערנו, היתר הבנייה שהעירייה מקדמת, אליו נחשפנו במקרה, מנוגד ב-180 מעלות לעקרונות האלה, ולמה שהשכונות שלנו צריכות במאה ה-21. במקום לנצל את ההזדמנות ולייצר כיכר עירונית לבני אדם – מוסיפים כביש חדש, מנתקים את תחנת הרק"ל ממרחב הצומת, ובסוף גם יעלו את פארק המסילה על גשר כדי לא להפריע לרכבים הפרטיים. אנחנו מפצירים בראש העיר להקשיב למאות התושבים שחתמו על העצומה, לעצור את היתר הבניה הבעייתי, ולקדם במרחב הצומת תכנון חדש, הליכתי ובטיחותי, בשיתוף התושבים".
ומה אומרים בכיכר ספרא? מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "צומת אורנים צפוי לחבר בין הקו הסגול והקו התכלת של הרכבת הקלה. התוכנית המתגבשת לא מגדילה את שטחי הנסיעה, אלא משנה את פריסתם במרחב ומשפרת את מיקום חציות ההליכה ושבילי האופניים ביחס למצב הקיים.
"לאחר הצגת תוכנית התנועה הראשונית לצומת, העלו נציגי הציבור רעיון לשינוי מהותי של מבנה התנועה בצומת, למבנה של טבעת אשר יהפוך את האזור לכיכר עירונית שוקקת.
"חלק מעקרונות הגישה שהציגו נציגי התושבים אומצו, לרבות הצעתם לטבעת תנועתית עם כמות נתיבים משתנה וכולל עדיפות לרכבת. עקרונות אלו ייצרו כיכר עירונית שוקקת הצפויה לעבור פיתוח בעתיד. שימור נתיבי התנועה במעגל נועד לתת מענה מאוזן לתנועת הרכב הפרטי כמו גם לרכבת הקלה ולהולכי הרגל ורוכבי האופניים. מפגשי שיתוף ציבור יתקיימו בעתיד הקרוב על מנת להציג את התוכנית המרחבית".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מייאש לקרוא מה גם שזו לא הפתעה גמורה. המחליטים שם נראה לי, מנותקים,! למה לא לשתף ולהציג דברים נכונים ולא הפוכים ממה שמוצגים על ידי העיריה בעת דיונים עם התושבים. . הרי מדובר בחיים שלנו, זה לא משהו פרטי של מישהו. שילמדו מהממשל המרכזי – "הסכמה רחבה", בהבדל אחד,לבצע על אמת ולא למרוח אותנו.
חיים כהן
המטה לא משקף את דעת התושבים. הוא משקף את דעת תושבי בקעה בלבד. יש מצוקה חמורה של יציאת רכבים משכונת מקור חיים. העירייה בשיתוף התושבים יזמה תכנון מצויין של כיכר שתאפשר את התנועה החיונית
אבי
עיריית ירושלים אירגון פשע שכול תפקידה למאמר את חיי התושבים עשרות מצלמות בכול העיר כדאי למרוח את חיי התושבים עשרות פקחים שמתנהגים כבהמות וגם בתחום התברואה מחזיקים פועלים ערבים ממזרח ירושלים שמתנהגים כליות אדם ולא פעם מתרידים את בנות העיר וזה בגלל שתושבי העיר אטומים
חווה
צריך לעצור את הבזיון. להעיר את ראש העיר מהחלום.
הרק״ל מתאים למאה הקודמת!
תתעורר
ירון
גם כבישים צריך להשאיר לתושבים
רכבת אמורה להבנות במנהרות או לחלופין לבנות מנהרות במקום לרכב הפרטי,חופש התנועה וחירות להתנייד לא פחות חשובים מאופניים ורכבת
יואב מיוסט
תבורכו על פיתוח הכבישים בהצלחה רבה בשעה טובה ומוצלחת מאוד.!!!
יוני
זה ש-500 תושבים חתמו על מסמך התנגדות, זה לא משקף את דעתם של אלפי תושבים באזור שמעוניינים בתכנית,
הרי בסופו של דבר כמה שהעירייה מקדמת את התחבורה הציבורית, היא חייבת לקדם ולייעל כבישים בסיסיים לרכבים פרטיים בהתאם לתוכניות בינוי בסביבה, כך שכביש הברך, ותוכנית צומת אורנים, הם חשובים ומבורכים כאחד, כל הכבוד לעיריית ירושלים שחושבת ומתכננת בשביל כלל התושבים, ולא כמו אותם תושבים שחושבים רק על לשתות קפה בכיכר…
הערה לסדר
כן חווה "רכבת קלה מתאים למאה הקודמת".
רק מה, בויקפדיה (באנגלית) אפשר למצוא רשימה של מערכות רק"ל, ותנחשי מה? למעלה מ-40 הוקמו באסיה מאז שנת 2000, ועוד 60 רק באירופה, כולל בפריס ובלונדון, שיש להן כבר מערכות תחתית מאוד מסועפות.
וזו עוד רשימה של מערכות חדשות בלבד, לא כוללות קווים שנוספו בערים שכבר הייתה בהם רק"ל.
ולירון, חופש תנועה זה גם ברגל, וגם באמצעי תחבורה חליפי, וגם לאנשים נטולי רכב, או היכולת לנהוג בו (ילדים, קשישים, נכים ועוד).