סוגיית גיוס החרדים לצה"ל היא סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת בערך מאז קום המדינה, ונדמה שהיא הלכה והתעצמה עד לנקודת הרתיחה, שהגיעה לאחר אירועי השבת השחורה של ה-7/10 ומלחמת חרבות ברזל שבאה בעקבותיה.
הממשלה העבירה חוק חדש (החילה רציפות ליתר דיוק), בבג"ץ מתקיימים דיונים כנגד החוק וברחובות מפגינים בעד ונגד גיוס המגזר החרדי לצה"ל, בסוגייה שנראית שחוצה וקורעת את החברה הישראלית. מצד אחד – הקריאה לשוויון בנטל ושמירה על ביטחונה של המדינה – גם מבחינה ביטחונית ובעיקר בפן החברתי. מהצד השני – זעקת החרדים על כבוד התורה שמונח על הכף.
ירושלים כידוע, היא העיר עם מספר החרדים הגבוה ביותר במדינה, כ-300 אלף חרדים, כך שהמתח מורגש בה ביתר שאת, והפגנות החרדים על הנושא מעורר המחלוקת מתרחשות בעיר לעיתים קרובות.
"צריך להבין את עקרונות החברה החרדית ואת תפיסות העולם כדי לדעת למה בעצם יש התנגדות חזקה בקרבם", מסביר בשיחה עם "כל העיר" ד"ר אהרן איתן, חוקר דת וחברה, עמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובתוכנית קיימא של הקרן לירושלים, ומחבר הספר "חרדיוּת ישראלית".
אז תסביר בבקשה למה יש התנגדות חרדית להתגייסות לצבא? האם המגזר החרדי לא מבין את האירועים שהיו פה?
"זה עניין של חינוך. זה מוזר שאזרחי ישראל מממנים את החינוך החרדי, ואז מתפלאים למה בגיל 18 הילדים לא באים לצבא. זה הרי מה שחינכו אותם מגיל צעיר. חשוב להבין קודם כל את החינוך החרדי, וכשמדברים על חרדים, חשוב להבין מיהו חרדי. יש הרבה בלבול בנושא, גם בגלל שלאחרונה יש כוכבי רשת כוכבים וזה יוצר ערפל שלא מאפשר לראות. יש את החרדי המיינסטרים – סוג מרכזי של חרדיות שנקרא תת"ד שהפירוש: תיבת נוח, תורה בלבד לכל, דעת תורה. אלה שלוש העקרונות. ומהם שלוש העקרונות של עיקר השיח ממול? עבודה, לימודי ליבה וצבא. זה מתנגש. בתת"ד, שומרים על המסגרת הדתית. עקרון תיבת הנוח – הסתגרות מקסימלית. לימוד תורה בלבד – כלומר התמסרות ללימודי התורה כאידיאל ראשון במעלה עבור כלל הנערים והגברים ומכאן הגדרתה של החברה החרדית כ'חברת לומדים'. והעקרון השלישי – 'דעת התורה', הווה אומר צייתנות אבסולוטית להנהגה הרבנית. הם שבויים בידי המערכת. במילים אחרות: אין מקום לעבודה, צבא או לימודי ליבה, כי זה יגיע על חשבון זמן לימוד תורה והתורה היא זו שמגינה על המדינה ולכן אין מקום להתגייס. זה החינוך שנמצא אצל המיינסטרים החרדי, אז על מה הפליאה שלא רוצים להתגייס?".
ד"ר אהרון איתן (צילום: מכון ירושלים למחקרי מדיניו)
רוצים להישאר מעודכנים?
אתה בעצם אומר ש"הקרב" אבוד? אין דרך לצמצם פערים?
"אל מול עקרונות אלה, יש קבוצה קטנה הנקראת – חרדיות מתחדשות או חרדיות גמישה. היא מתנגדת לעקרונות התת"ד. היא חולקת מטעמים דתיים אידיאולוגיים. המונח 'חרדיות גמישה' אומרת במילים אחרות, שחרדים אלו מצדדים בנכונות הנורמות של החרדיות הקלאסית, לרבות בתחומי התעסוקה והחינוך, אך בפועל הם אינם נוהגים על פיהן, בגין חוסר מסוגלות או בגין סיבות שעיקרן חולשה אנושית גרידא, כגון הרצון לנוחות כלכלית, לתרבות פנאי מערבית וכדומה. הטענות של הדתיות המתחדשת מאתגרת את המגרש הדתי, זה משהו שהוא חשוב להבנה וזו תפיסה שהיא בעד שילוב בנושאים כמו גיוס, לימודי ליבה ועבודה.
"מנגד, אם החרדים יגיעו לגיוס ממקום של אילוץ לא נגיע רחוק. אין סתירה בין ההשתלבות מבחינה דתית לפי הדתיות החדשה. אם מדינת ישראל רוצה תל"ג היא צריכה להפסיק לממן חרדיות תת"ד, אלה לממן חרדיות מתחדשת ולחנך מחדש. אדם קוצר את מה שהוא זורע. לא ייתכן שמדינת ישראל מממנת את שהיא מחנכת במערכת החינוך שלא תומכת בליבה, צבא ועבודה ואז מתפלאים למה אין השתלבות".
ואיך אפשר להגמיש את החברה החרדית?
"הגיוס בחברה החרדית יקרה בטווח הרחוק רק כאשר יחנכו לשירות. המספרים שצה"ל מספר על גיוס חרדי של יחידות כמו 'נצח יהודה' זה ישראבלוף. אין באמת חרדים בצבא, מלבד מקרים בודדים. אם יחנכו לשרות כערך יהודי, שנושא בעול עם חברו שנקרא חסד אז יקרה גיוס. כל עוד אנחנו מדברים על מערכת שמחנכת לתת"ד אין מה לצפות למהפכות גדולות. אולי שינויים קוסמטיים, אבל לא מעבר. יש פה שתי ספינות שנעות לכיוונים שונים ואזרחי ישראל צריכים להחליט איפה הם. החרדים יכולים להשתלב היטב בצבא, הצבא יכול לעשות יחידות חרדיות טובות ואפשר להכין את הנער החרדי לכך לפני כפי שעושים בציבור הדתי-לאומי. אפשר גם שחלק מהגיוס יהיה שירות בקהילה, אפשר למצוא את הדרך. המספרים שמספרים כרגע בדיוני בית המשפט הם פחות רלוונטיים".
אירועי ה-7 באוקטובר לא גרם לשינוי בחברה החרדית?
"בקרב חרדיות תת"ד זה לא גרם לשינוי דרמטי, אחרת היינו רואים גיוס משמעותי, אבל זה לא קרה. קרה יותר אצל החרדיות המתחדשת, יותר אומץ לומר דברים, בעיקר זעזוע עמוק מההנהגה המנותקת".
תגובות