ברחוב בית יעקב בשוק מחנה יהודה, ב'משולש' שאליו התכנסו בשנים האחרונות בתי אוכל רבים מכל הסוגים, כשהחלוץ מביניהם – "מחניודה", פועלת מסעדת "דוויני פיתה בר". וכשם המקום – פיתות בו לרוב יחד עם מילויים משגעים ומעניינים של בעלת הבית – דיני קסורלה. חריימה, אוסובוקו, כרובית ועוד, בפיתה סגורה או פתוחה, יש גם צ'יפס, אבל אחר, אין סכו"ם, אוכלים בידיים ויש עארק שקדים ביתי שיעיף לכם הסכך.
אז לפני הכל – למה 'דוויני'?
"כך סבא שלי היה קורא לי – 'דוויני', אני מאוד אוהבת ומחוברת אליו".
דיני קסורלה (צילום: אתי נמיר)
דוויני פיתה בר (צילום: אתי נמיר)
קסורלה, בת 48, אמא לשלושה ילדים, מתגוררת בגבעת משואה, עבדה 17 שנה בקבוצת הארץ, שבסופם ניהלה את עיתון "כל העיר" במשך שנתיים. "תמיד אהבתי לבשל ולארח", היא מספרת, "והחלום – לפתוח מקום של אוכל ישב לי הרבה זמן בראש, בסופו של דבר הלכתי עם האינטואיציה שלי ופתחתי את המסעדה ברחוב בית יעקב למעלה. רבים הרימו גבה ולא הבינו למה דווקא בנקודה זו, והיום הם רואים כי הרחוב הזה הפך להיות אחד מהמוקדים המרכזיים של הבילוי בשוק".
עארק שקדים ביתי (צילום: אתי נמיר)
למה דווקא פיתה? לא משווים אותך לאייל שני?
"כבר מזמן לא מדברים על החיבור עם אייל שני, מעבר לזה ששנינו עובדים עם פיתות אנחנו לא מזכירים אחד את השנייה. האמת, בילדות שלי היינו מבלים כמשפחה בקמפינגים, לינה ובישול בשטח, והחיידק הזה נשאר והוביל אותי לעבוד עם הקונספט של הפיתה ושל אוכל שהוא יותר בידיים. ב'דוויני', אני מכינה את כל האוכל במקום, כולל אפיית הפיתות והכנת העארק הביתי. הקהל הירושלמי מצביע ברגליים ומגיע לאכול ואני כל כך שמחה שהוא יודע להעריך שמדובר במנות איכותיות".
רבים זוכרים את דוויני כמתמודדת בתוכנית הריאליטי משחקי השף. "בזמנו זה מאוד התאים לי", היא אומרת ומסבירה, "בדיוק פתחתי את 'דוויני' והייתי מאוד לחוצה. ההופעה בטלוויזיה נתנה לי קפיצה וחיזוק בכך שבישלתי מנה של 'דוויני', והשופטים עפו עליה".
(צילום: אתי נמיר)
איזה קשיים חווים העסקים הקטנים?
"בעבודה מהסוג הזה יש המון בעיות רגעיות, כמעט כל יום שכוללים עניינים טכניים כגון חשמל, גז, מדף שנפל, ועד עניינים כמו דוחות, רישוי עסקים, אישורים, שכנים וכדומה. התחושה היא שבסך הכל באתי לעשות אוכל טוב ואני מוצאת את עצמי מתעסקת במלחמת הישרדות. דבר נוסף – כאג'נדה לא רציתי להשתמש בשרותי הכשרות הרבניים, אבל בסופו של דבר נאלצתי להתפשר מכיוון שבמסעדות בשריות מסתבר שגם אנשים חילונים מבקשים תעודה".
את מתכוונת להתרחב?
"אני בהחלט חושבת על זה, לא רשת אבל בהחלט סניף נוסף. זה לא דבר שקורה מהיום למחר, הסניף הנוסף יהיה בדיוק באותו הקונספט".
- אין גדולה כמו בית"ר – כנסו לענות ואולי תקבלו מנוי
- בונדק בטור מרגש על אימו ועל השיר שהוציא לזכרה
- שיחה עם ירון צדקיהו על שוק מחנה יהודה, משפחה ופוליטיקה
במה את הכי גאה?
"אני גאה שלא למדתי אף פעם בישול בצורה פורמאלית, ולמרות זאת אני מביאה משהוא שמתאים וטעים לכולם".
(צילום: אתי נמיר)
ולבסוף השאלות שאף אחד לא בורח מהם:
מה את עושה כשאת קמה בבוקר?
"יוצאת לריצה עם הכלב".
מה מרגש אותך?
"להגיע לדוויני כל בוקר".
האם את שומרת על דיאטה?
"לא ממש שומרת, אני אוהבת לאכול".
מתי היתה הפעם האחרונה שבכית?
"אני די רגשנית ומפעם לפעם מזילה דמעה".
(צילום: אורן בן-חקון)
מה את הכי שונאת בירושלים?
"אני שונאת בירוקרטיה".
מה את הכי אוהבת בירושלים?
"אוהבת את הקהל הירושלמי שגרם לי להתאהב בירושלים מחדש".
ליאה
אומרים שתפוח לא נופל רחוק מהעץ. בת של אמא שלך לא יכולת לעשות אחרת. תצליחי