בעוד עשרה ימים, ב-22.4, יום שני, יצוין ערב חג הפסח, שייחגג השנה בצל המלחמה ואירועי ה-7/10 על כל המשתמע מכך – חללים, נרצחים ו-133 חטופים וחטופות שעדיין – למעלה משישה חודשים – נמצאים במנהרות התת קרקעיות ברצועת עזה.
בנוסף לתחושות הקשות מהמלחמה ואירועי ה-7/10 שעדיין חקוקים היטב בראש – גם יוקר המחיה, שרק ממשיך להאמיר, לא בדיוק עושה חסד עם התושבים בירושלים ובישראל כולה. וכך – בחסות המלחמה, עם אלפי משפחות מפונות מהצפון ומהדרום, שחלקם שוהים בירושלים, ועם הרבה עזרה מעליות המחירים המייאשות – בעמותות הסיוע השונות נערכים ככל האפשר למתן סיוע במתן סלי מזון שיסייעו לכל בית בישראל לחגוג חג כהלכתו. וכפועל יוצא מהמצב הקשה השורר במדינה – עמותות החסד מדווחות על קושי לעמוד בביקושים הגבוהים ובצר להן – הן זועקות לעזרה של המדינה. לכניסה שלה תחת האלונקה.
"מאז תחילת המלחמה אנחנו מקבלים המון פנויות, אולי גם יותר מתקופת הקורונה", אומר בשיחה עם "כל העיר" אהרון כהן, מנכל עמותת 'תכלית', שפועלת ממרכז ספיר בגבעת שאול. "המון מפונים הגיעו מהצפון ומהדרום לירושלים, וגם זה משפיע על הביקושים".
ההיערכות לפסח במרלוג של 'חסדי נעמי' (צילום: חסדי נעמי)
לדברי כהן, "בהתחלה היה כאוס, המפונים פונו לבתי מלון, אבל לא קיבלו אוכל והיה צריך לדאוג להם לאוכל מוכן. גם לכאלה שעברו לגור בדירות או התארחו, אבל היתה להם בעיה לא פשוטה עם מזון. מאז תחילת המלחמה, אנחנו מקבלים המון פנויות מבעלי עסקים שנסגרו, או שהעסק פתוח, אבל לא ממש מתפקד ומכניס. השפעה נוספת היא כאלה שפוטרו או עזבו את מקומות העבודה בעקבות המצב. כל זה ביחד מייצר עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לארוחות חג וסלי מזון ביחס לתקופות חגים מקבילות".
"הדרישות", ממשיך ואומר כהן, "עלו מאוד – ואנחנו נתקלים בסיפורים קשים. בזמן שהצבא והלוחמים שלנו נלחמים בחזית, אנחנו נלחמים בעורף להביא אוכל וסלי מזון למשפחות נזקקות – כולל למשפחות של מילואימניקים. לא רבים מודעים לכך – אבל לא מעט נשים נאלצו להתפטר מהעבודה כי הן לא יכולות לעבוד בזמן שהבעל נמצא בחזית ובמילואים – ואנחנו כמובן עוזרים גם להן כמיטב יכולותינו".
מה מצב התרומות?
"לצערנו הרב – כבר כמה שנים שיש פיחות בתורמות. יש לא מעט אנשים שהיו מעבירים לנו כסף בהוראות קבע, אבל גם הם נקלעו למצב לא מדהים – ולכן ביטלו אותן. היו לנו תורמים קבועים מענף הבניין, ובגלל שאין פועלים ואין עבודה – הוא הפסיק לתרום. אלו אנשים שהיינו מתבססים עליהם, כך שיש ירידה בהכנסות וממש מרגישים את זה. אני פונה לציבור הרחב, אני יודע שאתם נמצאים בהכנות לחג כל אחד עם הקניות וההכנות שלו – אבל בואו לא נשכח את אותן משפחות שאין להן מה לשים על השולחן בערב החג. תהיו שותפים ותעזרו לנו לעזור למי שאין".
(צילום: המחלקה לרווחת העובד)
ומה עם המדינה – אתה מקבלים סיוע בעקבות המלחמה?
"לא קיבלנו סיוע ואפילו לא רמז לסיוע. שום רעיון לעזרה. אנחנו אמורים לקבל בפסח תגמול, אבל מה שאנחנו מקבלים מהם זה שווי של 3 שקלים למשפחה, משהו כמו 160 אלף שקלים בשנה. זה פשוט לעג לרש לעומת הביקושים האדירים. וגם את הכסף הזה אנחנו מקבלים אחרי שהם מוציאים לנו את הנשמה עם בירוקרטיה, ואנחנו עוד ארגון מוכר שפועל עשרות שנים. העירייה מסייעת גם כן בסכומים זעומים כ-11,000 שקלים שזה כלום, ויש לא מעט אנשים שמגיעים אלינו דרך הפניה של העירייה. אבסורד. המדינה פשוט לא עוזרת. אפילו לא במקדמה".
עמותת 'תכלית' הוקמה על ידי אהרון כהן לפני 27 שנה, והיא פועלת לטובת הקהילה במגוון תחומים – שהעיקרי שבהם הוא חלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות. "כ-1,500 סלים בשבוע", אומר כהן, "ולא משנה באיזה מזג אוויר או האם אנחנו במצב מלחמה. יש לנו מוקד של פניות מהציבור, מגיעים אלינו אנשים דרך העירייה ובסך הכל יש אלפי משפחות שאנחנו מסייעים להן".
רוצים להישאר מעודכנים?
הגידול המתמשך בפניות, הובילו את כהן לחשוב מחוץ לקופסא – ומכאן נולד רעיון להקים בית תמחוי וירטואלי, שמטרתו הוא הגדל מספר הארוחות המחולקות.
"זה מיזם יפה שרץ כבר כמה שנים", הוא מספר בגאווה, ומסביר: "אנחנו פונים לכל מיני מסעדות בירושלים וברחבי הארץ ומספרים להם על המצוקה ומבקשים עזרה בתרומה של ארוחות למשפחות נזקקות. אנחנו מפנים את המשפחה למסעדה או בית המזון שאיתו יש לנו קשר, והם מגיעים לאכול שם כאחד האדם מבלי לשם. לפעמים גם אורזים להם את האוכל, לפני בקשתם. הגענו למצב שיש לנו 400 מסעדות שתורמות, כל אחת לפי יכולתה ורצונה כ-600 מנות ביום על בסיס השיטה הזאת. מבחינתנו זה יתרון ענק שבו אנחנו משיגים עוד ארוחות אבל בלי הלוגיסטיקה המסובכת מסביב ובלי רעש ופרסום. יש פיצריות, פלאפלים, מסעדות פשוטות וגם יוקרתיות כמו 'רודריגז' בהר חוצבים, שתרומת ארוחות עם בשר ברמה גבוהה. חשוב לי לציין עסקים כמו הולי בייגל, קפה גרג, שיפודי ציפרה ועוד שתורמים לנו ויש עוד מאות כמוהם. הם עושים את זה בגלל מצב ומכל הלב לפני הכל מתוך מטרה לעזור למשפחות הזקוקות לכך".
ההיערכות לפסח במרלוג של 'חסדי נעמי' (צילום: חסדי נעמי)
***
עמותת חסד ירושלמית ותיקה אחרת היא 'חסדי נעמי', שפועלת גם היא מגבעת שאול (בית הדפוס). וגם שם, כמובן, אותן בעיות וקשיים – עלייה בביקוש בשל המלחמה ויוקר המחיה לצד ירידה בתרומות.
"הביקוש פשוט עצום, אני לא זוכר כל כך הרבה בקשות כמו שיש בתקופה האחרונה לפני החג, אבל בעיקר מאז המלחמה", משתף בכאב ישראל מייזלר, מנהל סניף 'חסדי נעמי' בירושלים. "אנחנו עוזרים המון למשפחות של מילואימניקים, שלא בהכרח יודעות על כך. פנינו גם למפקדים שעוזרים לנו בעניין, כך שגם אנחנו יוזמים ולא רק מגיעות אלינו פניות. נשות המילואימניקים זקוקות לעזרה ויש צורך למלא את החלל בסלי מזון ובארוחות, שזה כמובן מצב מאוד מצער. תוסיף לכך את יוקר המחייה שנמצא כל הזמן ברקע והוא לא משתפר וזה משפיע".
בשל הביקוש האדיר, עמותת "חסדי נעמי" פתחה מרלוג חדש, מעין האנגר ענק בגודל 500 מ"ר בגבעת שאול, הצמוד למחסן שבו פעילה העמותה בכל ימות השנה כדי לעמוד בביקושים הרבים. "יש לנו בבני ברק ובתל אביב ועכשיו גם בירושלים, כי יש פה צורך מאוד גדול בסלי מזון ובארוחות ובוודאי לקראת חג הפסח שהביקוש עולה עוד יותר", מציין מייזלר. "אני יכול לומר שיש לנו כמעט 50,000 בקשות, פי שתיים מהתקופה אשתקד וזה רק ממשיך לעלות. יש כאלה שלא התאוששו מתקופת הקורונה או שהעסק שלהם נפגע בעקבות המלחמה אנחנו משתדלים להגיע לכל מי שרק אפשר".
לעמותה יש מתנדבים רבים, ומייזלר מספר על תופעה ייחודית לירושלים – "בניגוד למקומות אחרים, שם יותר קשה לגייס, בירושלים יש הרבה מאוד מתנדבים, וזה פשוט מקסים ויפה לראות. האוכלוסייה בירושלים מאוד חמה ותומכת. המון מתנדבים, פרטיים, זוגות, ממקומות עבודה או מארגונים שונים כמו בנק מזרחי כולל ממוסדות ממשלתיים כמו המשטרה או כמו גיחון שלוקחים חלק ועוד רבים וטובים שבאים ואורזים את סלי המזון והארוחות. בגיחון למשל גם ישתתפו בחלוקה לפי כתובות שאנחנו ניתן להם".
מה לגבי המדינה. יש עזרה?
"אנחנו מקבלים מעט מאוד בהיקפים נמוכים ולא מספקים ביחס לפניות. קשה לקרוא לזה עזרה בכלל, היא בעיקר מפנה אלינו ואנחנו אלינו שמתמודדים עם הבעיות. המצב הכללי הוא כואב ואנחנו מתקשים לגייס תרומות וכל מה שאנחנו משיגים אנחנו תורמים, מנסים לגרד היכן שאפשר".
מייזלר לא שוכח לסיום אוכלוסייה נזקקת נוספות – הקשישים וניצולי השואה: "שוכחים ומזניחים את האוכלוסייה הזאת. היא שקופה והיא נדחקת לפינה. זה לא רק סלי מזון או ארוחות, הם צריכים גם אמצעי חימום בחורף והם צריכים גם שיבקרו אותם ויראו מה מצבם וישוחחו אותם. בסוף הם בין ארבע קירות לבד וזו עזרה חשובה לקשישים. אין לכם מושג איזה כואב לראות את זה".
עמותת 'תכלית' – 6031*.
עמותת 'חסדי נעמי' – 03-6777777.
ההיערכות לפסח במרלוג של 'חסדי נעמי' (צילום: חסדי נעמי)
תגובות