משכמו ומעלה – עידן עמדי: "רוחי חזקה מאי פעם. אשוב לשיר ולשחק. גם להילחם"

17 ימים לאחר שנפצע באורח קשה בעזה, עידן עמדי שוחרר היום, חמישי, מבית החולים שיבא-תל השומר לטובת המשך שיקום ביתי. רגע לפני עזיבתו קיים הזמר-יוצר-שחקן מפגש עם התקשורת שבו נשמע קולו לראשונה.

עמדי, שהפך בזמן המלחמה לסמל לאומי של ממש ולקול של שפיות בכל הטירוף מסביב, פתח את דבריו ואמר: "אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות, אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב, חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. ברגעים מסוימים הרשנו לעצמנו לבכות ביחד, היתה להם משמעות עצומה".

עמדי הודה מאוד לצוות הרפואי שטיפל בו, וגם שחזר: "הגעתי לכאן שרוף ומפויח. למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התג נכתב 'אלמוני בן 22'. המבצע בו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. איני יודע מה כבר התפרסם, אז אהיה זהיר. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו. ההיקף והעומק של המנהרות והאמל"ח המיוחד שנמצא שם – הם הוכחה נוספת לאכזריות של אויבינו.

"יש לפניי שיקום ארוך, נפצעתי באופן קשה", הוא הוסיף, "עצם זה שאני עומד מולכם – זה נס. רסיס שחדר לגופי בגרון – בנס לא פגע בחוט השדרה. גופי ונפשי אומנם נפגעו, אבל רוחי חזקה מאי פעם. אני אשוב ליצור, לשיר, אני אשוב לשחק. אם אלוהים ייתן לי כוח אני אשוב להילחם על המדינה שלי, אמא אל תכעסי. הרוח שלי חזקה בזכות עם ישראל שעטף אותי באהבה, הדבר הזה לא מובן לי מאליו. ייקח לי גם זמן להכיל את כמות האהבה שקיבלתי, תודה רבה לכולכם".

הוא המשיך וסיפר על הפיצוץ שבו נפצע: "זה מסוג הרגעים שאתה רק חושב שאתה רוצה לחיות, אין הרבה מעבר. ברגע הפיצוץ, אחרי שנחתי על הקרקע – הדבר היחיד זה היה לסמן שאני חי ושיבואו לטפל בי. אתה חושב על הבית, על המשפחה שלך. למעשה במבצע היינו שלושה צוותים, והיינו אמורים באותו בוקר להשמיד כמה פירי מנהרות. כבר היינו בסוף המשימה, וכמה שעות לפני שנכנסנו – התפוצץ עוד מחסן אמל"ח שם. וידאתי איפה כל הלוחמים, ואז די בהפתעה קרה הפיצוץ. אני מחכה להתחזק קצת ולהתכנס כדי ללמוד את זה".

הוא המשיך ודיבר על האירוע הקשה, ולא הצליח לעצור את הדמעות כשדיבר על חבריו שנפלו: "התאונה הזו הסבה נזק רב לכוחותינו, שניים מתוך ההרוגים היו לוחמים וחברים בצוות שלי – רס"ל גבריאל בלום ז"ל ורס"מ עקיבא יסינסקי ז"ל. גברי היה לוחם מקצועי, אדם חד סקרן וחזק. זכיתי להכיר אותו במלחמה וללחום לצידו. הוא היה אדם אהוב.

"עקיבוש.. עקיבא ואני מכירים מגיל 19, התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד, לחמנו יחד במבצעים רבים ובמלחמות השונות – מעופרת יצוקה, דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך? כבר כמה ימים שאני נאבד בגעגועים אליך שמפלחים לי את הלב. הלוחם הכי ידען ומקצוען, חזק וטוב לב, צלף חד פעמי ששמו הלך לפניו. היית תופס אותי בלילות אחרי שכולם נרדמו, ומדייק אותי. היית לי למצפן ערכי ומוסרי. מהרגע שהתעוררתי בטיפול נמרץ שאלתי אם שרדת. סיפרת לי על התואר שסיימת והספקת לזרוק לי בדיחה צינית אחרונה: 'אתה רואה עמדי? יש אנשים שעושים משהו רציני בחיים שלהם'. אני מעריך אותך ואני אוהב אותך לעד. למשפחות של גברי ועקיבוש, אני מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיבם הביתה בשלום, הכאב הזה ילווה אותי כאות קין עד יומי האחרון".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הזמר, כאמור, הודה לצוות בית החולים על הטיפול המסור: "ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות – הראשונה – להודות לצוותים הרפואיים, אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם, קצר הדף מלהכיל את שמותיהם של כולם, אבל חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר. סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר – להבין שאתה פצוע וחולה, לעכל דברים, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.

"מכם הציבור אני מבקש – כפי שהייתם למעני, תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון, מתוך אהבת העם והארץ, זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינם רק פיזיות, אלא גם נפשיות. במהלך הקרבות איבדנו אחים לנשק. יש דברים שלוקח לנפש זמן לעבד ולהכיל. יש לי את האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים – בבקשה שימו לב אליהם".

עוד התייחס עמדי גם לנושא החטופים בעזה: "במהלך השנים האחרונות הייתי פעיל במטה השבויים והנעדרים להשבתם של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. חברי הקבינט והכנסת אמרו שבעיית השבויים היא כרגע בעיה של משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תשכיל – יבוא יום וזו תהיה בעיה של רבים. המסר הכי חשוב שאני רוצה שייצא מכאן הוא שאסור לנו להפקיר אותם פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית".

"אני רוצה להודות לחבריי ומשפחתי – לימדתם אותי פעם נוספת מהי חברות אמת", הוא אמר. "לילדיי – יעל, שירין ויונתן ישראל – אתם הכוח שלי לקום כל בוקר ולהתחזק. לאשתי, מרים האמזונה שלי, אני אוהב אותך. כל מה שאומר רק יקטין את העוצמה הפנימית שלך, אני מצטער שהדאגתי אותך, ידעת שהתחתנת עם משוגע. להוריי ולאחי הבכור, מהם ינקתי את כל מה שאני בחיי, בעולם מתוקן זה אמור להיות הפוך. מצטער על פעימות הלב שהחסרתי מכם.

בסיום דבריו אמר: למרות שנפצעתי קשות, הרוח חזקה. אני אחזור לשיר ולשחק, ובעזרת השם אחזור להילחם עבור המדינה שלי. הישראלים הכי חזקים בעולם, כשאנחנו מאוחדים אנחנו בלתי מנוצחים. זה ייקח זמן אבל אנחנו ננצח במלחמה הזו, אין לנו ברירה אחרת. תודה לכולכם שהגעתם, עם ישראל חי".