אתמול, מוצ"ש, התקיימה בכיכר החטופים בתל אביב העצרת השבועית למען החזרת החטופים משבי החמאס בעזה. כמדי שבוע, הוקרנו בעצרת עדויות של השבים, ובהם גם סיפורו של אופיר אנגל, בן 18, מקיבוץ רמת רחל.
אופיר שוחרר לאחר 54 יום בשבי, אבל משפחתו ממשיכה להיאבק על שחרורם של כלל השבויים – כולל אביה ודודה של חברתו – יובל.
"הייתי אצל חברה שלי יובל", משחזר אנגל. "בערך ב-12:30 שמענו את הבום ששברו את הדלת של הבית, הקנה של הרובה נכנס. ירו בכלב דבר ראשון והוציאו את כולנו החוצה. בעזה ישר הכניסו אותנו לבית, כאילו באו להראות מה תפסו. להתגאות".
אנגל ממשיך ומתאר את הלוחמה הפסיכולוגית של מחבלי החמאס שהחזיקו בו: "אמרו לנו כל הזמו שאנחנו לא הולכים לחזור בחיים, שאף אחד לא רוצה אותנו בישראל והמשפחות לא אכפת להם. כל יום זה שובר עוד קצת. עוד קצת.
"כל הזמן שומעים בומים. כל הזמן. שומעים בום, והבניין ככה – מתנדנד. אתה כל הזמן מפחד – אולי יפגעו בבניין שלך. אולי יפגעו במשפחה של השומרים שלך, הם יתהפכו עליך. הם יכולים להתהפך עליך בשנייה, לירות עליך, לא באמת איכפת להם".
בהמשך מתאר אופיר: "בפעם האחרונה שראיתי את יובל והמשפחה שלה היה כשהם עומדים על הכביש עם שני מחבלים, חשבתי שהם חטופים או מתים. דבר ראשון כשהגעתי לישראל, שאלתי את אחת החיילות במיניבוס מה קרה ליובל ולמשפחה. היא אמרה לי שבסדר והתחלתי לבכות.
"עדיין אבא של חברה שלי ואח שלו שם ועוד 131 חטופים.
"אני רוצה לבקש מכל מי שיכול ללחוץ על מקבלי ההחלטות שישלמו כל מחיר כדי להחזיר את כל החטופים הביתה. אנחנו רוצים שיחזרו חטופים ולא ארונות".
רוצים להישאר מעודכנים?
כאמור, 131 חטופים עדיין נמצאים בידי החמאס ברצועת עזה – בכל הגילאים, מכל המגזרים, בהם גם עובדים זרים. עשרות רבות של משפחות עדיין לא יודעות דבר על גורל היקרים והיקרות להן. בהן גם 4 משפחות ירושלמיות – משפחת ברסלבסקי, משפחת ארייב, משפחת דנינו ומשפחת גולדברג-פולין. הם איבדו איתם את הקשר לאחר המתקפה הרצחנית של החמאס בשבת השחורה של ה-7/10.
חלקם עוד ראו סרטונים מהשבי (גולדברג-פולין וארייב), אחרים לא – הם פשוט עודכנו שהילדים נמצאים בעזה. מאז, למעלה מ-90 ימים שהם ממתינים בציפייה דרוכה לקבל אותם בחזרה הביתה, או לכל הפחות לקבל אות חיים, מידע על מצב בריאותם.
למעלה מ-90 ימים של תסכול וכאב גדול, של מלחמה גדולה ותחושת שותפות גורל עם עוד עשרות רבות של משפחות.
הרש גולדברג-פולין
בן 23, מתגורר במקור ברוך. הרש בילה במסיבת הטבע ברעים. בסרטונים קשים לצפייה מאירועי השבת השחורה ההיא רואים בבירור את הרש מועלה על משאית של מחבלי החמאס, כשהוא פצוע קשה בידו.
הרש גולדברג-פולין (צילום: אלבום משפחתי)
"בסרטון שקיבלנו, אפשר ממש רואים את הפציעה מכמה כיוונים", מספר אבי גמולקה, חבר המשפחה ואחד מחברי החמ"ל שהקימו בני משפחה וחברים של הרש למען שחרורו. גמולקה ממשיך להתייחס לפציעה המשמעותית של הרש, "שלחנו את הסרטון לכמה רופאים מומחים, ויש קונצנזוס ביניהם, שאם הרש קיבל טיפול בסיסי, קיים סיכוי טוב שהוא בחיים למרות הפציעה הקשה. אם הוא קיבל אנטיביוטיקה בסיסית וניתוח יחסית פשוט, זה מגביר את הסיכוי שהוא בחיים, אבל אין לנו דרך לדעת. בכל מקרה, מהסרטון אפשר לראות שהוא מעלה את עצמו לטנדר בכוחות עצמו וזה מעודד. אין לנו מידע רפואי, אנחנו בקשר יומיומי עם אנשי הצלב האדום, אבל חמאס לא מאפשר להם גישה, אז אנחנו לא יודעים ממש מה מצבו. אנחנו באפלה ומקווים לטוב".
קרינה ארייב
בת 19, מתגוררת בפסגת זאב. קרינה נחטפה ב-7/10 בידי מחבלי ארגון הטרור חמאס מהבסיס בו היא שירתה במוצב נחל עוז. המשפחה לא שמעה ממנה דבר מאז אותו בוקר קשה, אך כן נחשפה לסרטון המתעד את חטיפתה.
קרינה ארייב (צילום: אלבום משפחתי)
"המשפחה שבורה, אין מילים. פשוט אי אפשר לחזור לשגרה – הלב לא באמת שלם, כולם חושבים על קרינה כל הזמן", סיפרה בכאב רב ליזה שפוליאנסקי, בת דודתה של קרינה. "שתי הסבתות שלנו לא מתפקדות, וכמובן שגם ההורים של קרינה. הסבא שלנו הוא ניצול שואה, כעת הוא בדאגה מתמדת על מה היא אוכלת והאם יש לה מים ולחם. אנחנו מנסים בכל מיני דרכים לקבל עוד פרטים על מצבה. הופץ ברשתות סרטון שבו ראינו שהיא חיה ובהכרה, אבל עם פציעות בפנים".
רום ברסלבסקי
בן 19, מתגורר בפסגת זאב. רום עבד כמאבטח במסיבת הטבע "נובה" בקיבוץ רעים ונחטף ממנה. משפחתו וחבריו שמעו ממנו בבוקר הקשה של ה-7/10, הוא סיפר להם שהוא פועל לסייע לצעירים וצעירות מהמסיבה. על פי עדויות שהגיעו למשפחה – במהלך ניסיונות הסיוע שלו והמאבק במחבלים בני העוולה, רום נפצע בשתי ידיו והצליח להציל מספר צעירים וצעירות לפני שנחטף לעזה.
רום ברסלבסקי (צילום: אלבום משפחתי)
"סיפור הגבורה של רום מאפיין את מי שהוא", מספרת יובל דיגה, חברה קרובה של המשפחה. "הוא לא חשב על עצמו, אלא על איך להציל אחרים, ואמרו לנו את זה לא מעט אנשים. לאחר שהתחילו היריות, הוא פשוט הציל צעירים וצעירות שנשארו בשטח ולא חשב לרגע לעזוב או לברוח".
אורי דנינו
בן 24, מתגורר ברמות (שוכר דירה בגבעת זאב). כמו רבים מבין החטופים והחטופות, גם אורי נחטף בשבת שמחת תורה ממסיבת הטבע 'נובה'. קרוביו של אורי לא יודעים לספר הרבה על מה שעבר עליו. הקשר האחרון איתו היה בסביבות השעה 8:30, אז הוא שוחח עם בת הזוג שלו. לאחר אותה שיחה אף אחד לא שמע ממנו. לא משפחתו, לא בת הזוג ולא החברים.
אורי דנינו (צילום: אלבום משפחתי)
מעדויות שונות שהצליחו המשפחה והחברים לאסוף, נראה כי אורי נכנס לרכבו, סיאט לאון בצבע כחול, כשהחלו מטחי הרקטות לכיוון עוטף עזה ויישובי הדרום. כשמחבלי ארגון הטרור חמאס הגיעו לאזור המסיבה והחלו לירות בלי אבחנה, אורי יצא מהרכב כדי לסייע ולעזור לצעירים ולצעירות שנסו על נפשם לכל עבר. הוא הצליח לסייע ולחלץ כמה למקום מבטחים, אבל אז נעלם ולא ברור מה עלה בגורלו.
"אורי גיבור", אומר קרוב משפחה בשיחה עם "כל העיר". "הוא עזר להציל אחרים לפני שנעלם ולא ברח תוך כדי שהוא מסכן את עצמו. אין מידע ודאי על כך שהוא חטוף, אבל אנחנו מאמינים. אנחנו מקווים שיחזור וסומכים על הצבא שימצאו את הדרך להשיב אותו הביתה כמו את יתר החטופים. זו שעה קשה עבור עם ישראל ועבור כולם, אבל אנחנו מאמינים מאוד שהוא יחזור".
BringThemHomeNow#
תגובות