יונתן חי אזולאי הוא עוד אחד מאלפי הצעירים שרצו לבלות, לרקוד וליהנות מהחיים. בערב שבת השחורה ההיא, זו של ה-7/10, יונתן, תושב שכונת נחלאות, עשה את דרכו לעבר קיבוץ רעים, למסיבת הטבע 'נובה'. הוא נסע לשם ביחד עם חברתו טל ועם חברו אליה כהן וחברתו, זיו, ועם חברים נוספים. אז הם לא שיערו בנפשם עד כמה טראגי יהיה אותו בילוי. אליה נחטף לעזה, שתי הצעירות הצליחו להינצל ואילו יונתן נרצח. בן 25 בלבד במותו.
השבת הארורה ההיא גבתה מחיר יקר. כ-1,200 נרצחים וחללי צה"ל ועוד 239 חטופים וחטופות בעזה. אחד ממוקדי הטבח, כידוע, היה ברעים, במסיבת הטבע 'נובה' – מאות צעירים וצעירות שרק רצו לרקוד וליהנות מהחיים נרצחו שם על ידי מחבלי החמאס הנתעבים.
כמו רבים אחרים, גם סיפורו של יונתן אזולאי הוא סיפור גבורה. בני משפחתו רוצה שכולם יכירו אותו. יכירו ויזכרו את יונתן, שהקריב את עצמו כדי להציל את חברתו טל.
הסיפור של יונתן החל בשעה 6:28. אז הוא עוד הצטלם כשהוא שמח ומאושר. אז לא הוא ולא אלפי הצעירים האחרים לא חלמו שיתרחש 2 דקות בלבד מאוחר יותר. בשעה 7:00 לערך, כחצי שעה לאחר ירי הטילים שרק הלך וגבר, הוא שלח לאחיו כפיר הודעה קצרה: "אנחנו במלחמה!". כפיר, שישן באותו הזמן, הגיב לו בשעה 8:00: "באמת מלחמה, השם ישמור", הוא כתב.
יונתן עוד הספיק להתקשר לאימו זמן קצר לאחר מכן, ובשיחת וידאו מצמררת, כזו שהיא ככל הנראה לא תשכח אף פעם, הוא אמר: "יורים עלינו, אני אוהב אותך, תשמרי על אחים שלי, לא יודע אם אראה אותך". הם לא הספיקו לסיים את השיחה. פיצוץ עז שנשמע הוביל לניתוק השיחה. את הסיפור השלימו בני משפחתו של יונתן ז"ל מעדויות של טל ושל החברים האחרים ששרדו.
יונתן היה באותם הרגעים במיגונית, כשהמחבלים זרקו אליו רימון. יונתן ספג את רוב ההדף והרסיסים כשהגן על חברתו. הוא איבד את ההכרה. טל, כאמור, הצליחה לברוח הודות לתושייה שגילה יונתן. הוא הציל את חיים ושילם בחייו.
באותם רגעים המשפחה לא ידעה מה עלה בגורלו של יונתן. הם התקשרו לכל מי שידעו שנמצא איתו, אך לא הצליחו ליצור קשר עם אף אחד. למחרת, חלק מבני המשפחה נסעדו לחפש את יונתן באזור המסיבה ומצאו את רכבו הרוס בצד הדרך כ-12 דקות מהמיגונית שבה היה יונתן ברגעיו האחרונים. הוא אף מצא את חולצתו של יונתן מגואלת בדם.
בני המשפחה חשבו שאולי הוא פצוע ומסתתר, תהו אם הוא נחטף לעזה. חמישה ימים מורטי עצבים לאחר מכן הם קיבלו את הבשורה הקשה – יונתן, יקירם, נרצח.
"זו אבידה גדולה", אומר אחיו כפיר השבוע. "קשה לנו לעכל. זה לא נתפס לנו עדיין, אי אפשר להסביר את התחושות האיומות. אנחנו עוד לפעמים מחכים שהוא יגיע וידפוק בדלת ויגיד שהוא כאן. הימים שלפני הבשורה הקשה היו המורטים והקשים ביותר בחיי, סבל נוראי. אנחנו סובלים מטראומה קשה וכולנו צריכים טיפול. הייתי כמו זומבי בלוויה שלו. הצער הוא פשוט גדול".
למשפחת אזולאי יש היכרות עמוקה וארוכת שנים עם משפחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. האב יעקב ז"ל, שנפטר לפני 18 שנים, עבד בבית ראש הממשלה. יונתן נקרא על שם יוני נתניהו ז"ל, אחיו הגדול של ראש הממשלה נתניהו. בני משפחת נתניהו אף ביקרו בבית המשפחה, הגיעו לנחם, וגם השתתפו בכתיבת ספר התורה שהוכנס לזכרם של יונתן ושל האב יעקב ביום ה-30 להירצחו.
"אבא שלי עבד כנהג משפחת ראש הממשלה והכרנו היטב את כל בני משפחת נתניהו", מספר כפיר. "אביו של ביבי אף הוביל את יונתן לסנדקות, והוא נקרא על שם יוני נתניהו ז"ל. מאז שאבא שלי נפטר, אמא שלי החלה לעבוד במשרד ראש הממשלה".
***
יונתן ז"ל, רק בן 25 בהירצחו, השאיר אחריו את אימו וארבעה אחים. הוא בוגר בית הספר דנמרק, שירת כלוחם בגדוד שמשון בחטיבת כפיר. והיה, כך משתף כפיר, "אוהד שרוף של בית"ר".
המשפחה מתגוררת בנחלאות, ויונתן מצא עבודה במאפיית מרציפן הידועה. "הוא היה ילד מלא בצעירותו, אבל לאט-לאט ירד במשקל ונהיה חתיך", מוסיף כפיר. "הוא תמיד היה במרכז העניינים, הוא לא היה עוד אחד. בשעה ראינו שהוא פשוט נגע בכולם. דיברנו עם הרבה אנשים שהיו במסיבה, כולם סיפרו שהוא הצליח לנגוע בהם, כל אחד הרגיש שיונתן הוא חבר אמת שלו".
מתי בפעם האחרונה ראית אותו?
"אני גר במרכז הארץ בשנים האחרונות ואני מגיע כל שבת שמחה, אבל הסיפור של הפעם האחרונה שראיתי אותו הוא כנראה לא סתם. אמא שלי היתה באותה שבת בכלל בחו"ל, כך שלא חשבתי בכלל להגיע לירושלים. לא יודע למה זה קרה לי, אבל עליתי לירושלים בכל זאת. יונתן היה מופתע לראות אותי בבית ואמר לי "מה אתה עושה פה? אמא בחו"ל". כנראה שיש דברים חזקים מאיתנו. הוא הראה לי את השרשרת שקנה לחברה שלו, שרשרת שהוא לא הספיק לצערי לתת לה. אני נסעתי לשכונת בקעה לסבתא שלי, אבל היו לו את התוכניות שלו. הוא עוד ניסה לשכנע אותי להצטרף אליו למסעדה בערב, אבל אמרתי לו שאני עייף. משם הוא נסע למסיבה".
ספר קצת על על יונתן הבנאדם?
"הייתי קרוב אליו בנשמה. יוני היה בנאדם שאהב את החיים, פסטיבלים בחו"ל. מבחינתו יום שעובר לא חוזר, הוא אהב להגיד את זה. הוא חי את המסיבות, כאח היותר גדול הייתי אומר לו להתפקס, אבל הוא כל הזמן הוא היה אומר לי 'אני עוד אעלה לדרך המלך, תנו לי עוד קצת להנות, אני צעיר'. גדלנו בבית שפתוח לכולם, קשה לי להספיד את יוני ולדבר עליו בלשון עבר, אבל אני חייב לו את זה ולספר עליו. היה בנאדם של אמונה, אחד שמאגד את כולם, אהב מאוד את הדת והבורא. היה בנאדם שמח. שמר את השבתות שלפני השבת הנוראית, אבל דווקא את השבת הזו הוא לא שמר. הוא תמיד רצה להתחזק. היה לו קמע של הרב כדורי בכיס, ובאחד הפסטיבלים בחו"ל הוא סיפר שראה יהודי עצוב והביא לו את הקמע ואמר לו זה ישמור עליו ויגרום לו לשמחה. הוא היה צדיק ושמר על יהודי אחר, בזמן שהוא הלך. הוא דאג להזכיר לנו שהחיים קצרים וזה הזמן להנות. הוא ידע להעריך את החיים בכל שניה, כי לא ידע מה יהיה מחר. הוא תמיד אמר שבחתונה שלו יהיו 2,000 איש, אבל לצערי במקום חתונה קיבלנו לוויה. אנחנו אנשי אמונה וממשיכים את המורשת שלו, המשפט שהכי אפיין אותו זה 'השמחה היא שורש הברכה', זה מי שיונתן היה".
תגובות