"האווירה קודרת, התנועה דלילה והרבה מקומות סגורים"

יום שני השבוע, שעת צהריים – בשוק מחנה יהודה תנועה דלילה של קונים. דלילה מאוד. מצב הדוכנים והחנויות לא הרבה יותר טוב – על כל 3-2 מקומות שפתוחים, מקום אחד סגור. שעות הפתיחה השתנו גם הן – עסקי האוכל כבר לא עובדים ימים מלאים. יש כאלה שפותחים לפתוח מאוחר יותר, אחרים סוגרים מוקדם.

ואם חשבתם שבימי שישי, הימים שבהם נצפים לרוב מבקרים רבים ותורים ארוכים, הרי שטעות קשה בידיכם. קחו למשל את יום שישי שעבר, שעת בוקר מאוחרת – ותנועת הלקוחות דלילה. מאוד דלילה ביחס לימי שישי שלפני מלחמת 'חרבות ברזל'. וזה עוד היה יום טוב לעומת ימי השישי שקדמו לו.

זו השורה התחתונה – שוק מחנה יהודה, הלב הפועם של ירושלים – עדיין לא התאושש מהמלחמה ומהמהלומה שספגה מדינת ישראל בשבת הארורה של ה-7/10.

בימים הראשונים של המלחמה, אפילו בשבועות הראשונים, השוק היה ריק כמעט ממבקרים, אבל הפעילות בו היתה גדולה. המסעדות נרתמו כולן והכינו אלפי מנות לחיילי צה"ל, המקומות שכן פעלו היו עסוקים בתרומות ובשינועים מכל הבא ליד – לחיילים, לתושבי הדרום שהחלו להגיע לירושלים – כולם נתנו מכל הלב והנשמה.

נדמה שעם כל יום שחולף המצב בשוק משתפר מעט, אבל שיחות עם האנשים בשוק, עם הסוחרים, לא נותנים סיבה גדולה לאופטימיות. הקריסה שלהם, איבוד ההכנסות, זועק לשמיים – אבל אף אחד לא רואה אותם, אף אחד לא סופר אותם כרגע. למעשה, יש כאלה שמאמינים שבמשרד האוצר ובכנסת מנצלים את המצב – את המלחמה, את האובדן הקשה – ומאמינים שלא תקום צעקה גדולה מצד בעלי העסקים שנפגעו בצורה קשה מאוד. האמת? יש מצב שהם צודקים. ישנם בעלי עסקים שאיבדו 100 אחוז הכנסה בחודש וחצי שחלפו מאז נפתחה מלחמת 'חרבות ברזל', אבל הם עדיין שותקים. "אנשים מתביישים לצעוק עכשיו", הסביר אחד מהם בשיחה עם "כל העיר", "הרי מה זה איבוד הכנסה לעומת כל החיים שהלכו? מה זה לעומת החטופים? יישובים רבים בדרום הוחרבו לגמרי – אז איך נצעק עכשיו שאין הכנסה?".

השוק בימים שמחים יותר (צילום: ארנון בוסאני)

***

מצד שני, סוף השבוע שעבר הכניס מעט תקווה באנשי השוק הוותיקים. אמנם הסמטאות היו רחוקות מלהיות מלאות ועמוסות בקונים ובמבקרים, אבל הוותיקים מעידים כי ראו ביום שישי שעבר לקוחות שהם לא ראו כבר שנים. "הם באו להביע הזדהות עם המצב", אומרת טלי פרידמן, יו"ר ועד סוחרי השוק, "והם בהחלט מנצלים את זה שהשוק פחות מלא ועמוס מהרגיל. הם הרגישו שלפתע הם יכולים לבוא ולעשות קניות, מה שלא התאפשר להם. והיה חשוב להם להגיע כדי לחזק את הסוחרים".

אך למרות האופטימיות המועטה הזו, פרידמן מדגישה כי "התמונה לא פשוטה כלל. המצב קשה מאוד בשוק. יש תנועה מאוד דלילה בשוק במהלך השבוע כשביום שישי יש קצת יותר אנשים, אבל זה ממש לא מה שהיינו מורגלים לראות לפני המלחמה".

שוק מחנה יהודה (צילום: שלמה יהושע)

איך בעלי העסקים בשוק מחזיקים מעמד?
"עסקים רבים עשו התאמה למצב: למשל בשוק המסורתי פותחים בשעה מאוחרת יותר וסוגרים לקראת השעה 16:00. מדובר בהרגלים שונים לגמרי מהשגרה. מביאים פחות סחורה, יש פחות עובדים. בשוק המסורתי מדווחים על ירידה חדה בהכנסות בשיעור של 40 אחוז בממוצע, אבל כמה שהמצב שלהם לא טוב – הוא עוד סביר ביחס לאחרים".

"המסעדות והתחום הקולינארי נפגע קשות", מוסיפה פרידמן. "יש מסעדות שפתחו ממש בשבוע האחרון אחרי שהיו סגורות – מוסדות כמו עזורה, שפתח רק אחת מבין שתי המסעדות, או 'באשר' – שבקושי מחזיק מקום אחד ויש לו ירידה של 45 אחוזים בהכנסות. יש אחרים שעדיין לא חזרו לפעילות, וגם אם חזרו – אז היא חלקית מאוד".

את מפעילה מקום שעורך סדנאות בישול – מה קורה אצלך?
"הוא חדל למעשה מלפעול. יש לי 100 אחוז ביטולים היות ואני תלויה לחלוטין בתיירות חוץ שנמחקה. ביום ראשון בבוקר, בשמיני באוקטובר קיבלתי בקשות לביטול עד חודש אפריל. העסק שלי מתפקד כרגע רק כחמ"ל תרומות, שמוציא אוכל וציוד לחיילים ומסייע בפרויקט העזרה לחקלאות מהעוטף. בפועל זה עסק סגור לגמרי, אין הזמנות והטלפון לא מצלצל".

מצד שני, יש ניסיון לחזור לשגרה – אפילו מצד עסקים בחיי הלילה.
"נכון. הרבה בעלי מסעדות, ברים ופאבים מנסים לחזור עם התאמות. יש מסעדות שפתוחות באופן חלקי בערבים וכך גם ברים מסוימים. יש ניסיונות והתאמות כדי להקליל. דוגמא אפשר לראות בקבוצת 'מחניודה', שפתחו באופן חלקי את אחת המסעדות בשעות הערב. יש ניסיון להכניס תכנים שתואמים לרוח המצב, כדי לעודד אנשים להיות במרחב הציבורי כי יש בזה משהו מקרב ומנחם. אני גם יכולה לציין שיש דברים חיוביים שקורים במקביל, למשל לקוחות טובים שמגיעים במכוון על מנת לתמוך בבעלי העסקים או ירושלמים לשעבר שמגיעים ומביעים הזדהות ותמיכה וזה משהו מאוד יפה".

יש בירושלים כ-15,000 מפונים – הם לא מגיעים לשוק?
"יש אלפי מפונים בירושלים, זה נכון, אבל הדברים לגביהם לא ברורים. רבים מהם מעדיפים להסתגר בבתי המלון. יש כאלה שמגיעים לשוק, אבל ברגע שהסוחרים כאן מבינים שהם מפונים מהדרום או מהצפון – נותנים להם ברוחב לב ובתשלום מופחת אם בכלל. ככה שקשה להגיד שזה עוזר לכלכלת השוק. הממשלה לא עוזרת יותר מדי וגם העסקים השונים בשוק נרתמים לתרום למרות שמצבם לא פשוט בכלל. זה הזמן לעשות סיעור מוחות ולבדוק איך אפשר למצוא פתרונות לעסקים".

שוק מחנה יהודה (צילום: רון ירקוני יחסי ציבור)

***

זו אולי הנקודה המרכזית והבעייתית ביותר מבחינת בעלי העסקים בשוק ובכלל ירושלים וישראל. נראה שהמדינה לא מבינה את המצב, וגם אם היא מבינה – היא לא בדיוק מסייעת להם. "האוצר עובד על כולנו", אומרת פרידמן בנחרצות. "אנחנו מנסים להיאחז בציפורניים, יש לנו התחייבויות ואין הכנסות ומשרד האוצר פרסם מתווה שלא עוזר כלל. בתיאוריה יש זכאות לכ-22 אחוז פיצוי, אבל אם אני לוקחת כדוגמא את העסק שלי, שבו היה לי כאמור איבוד הכנסות של 100 אחוז, השורה התחתונה היא שאקבל משהו כמו 6 אחוזים, כי יש איזשהי נוסחה שיצרו חכמי האוצר. זה לעג לרש. עכשיו אם זה המצב אצלי – עם 100 אחוזי הכנסה שהלכו לאיבוד – תחשבו כמה גרושים מקבלים עסקים שאיבדו 'רק' חצי מההכנסות? האוצר והמדינה אומרים לבעלי העסקים לקחת הלוואות – אבל איך נחזיר את ההלוואות הללו אם אין הכנסות?

"זו הונאה. האנשים בכנסת לא מבינים את החרדה של בעלי העסקים, שנאלצים לפטר עובדים שאפילו לא זכאים לחל"ת ופוגעים גם בהם. לפעמים נדמה לי שפקידי האוצר יצאו למילואים ולא חזרו. זה פשוט ביזיון. הם גורמים לעסקים לקרוס. הם מנותקים ולא יודעים לנהל את האירוע. כיוון שירושלים נחשבת לסצנה רגועה יותר, אז היא מתקיימת איכשהו, בצורה מוגבלת, אבל מרבית העסקים איבדו 50 אחוז מההכנסות, ואם זה ימשיך כך – יהיו עסקים שפשוט לא ישרדו ולא יפתחו את שנת 2024".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

פרידמן, כמעט מיותר לציין, לא לבד בביקורת ובזעם. הנה, קחו למשל את ירון צדקיהו, אחד מסמלי השוק, אדם שכבר ראה וחווה הכל, או לפחות חשב שהוא ראה הכל. "אנחנו סובלים בשקט", הוא מעיד בשיחה עם "כל העיר", "חוץ מלמחות בשקט על אוזלת היד של האוצר אין לי הרבה ברירות. הם מנצלים את זה שאנחנו לא אומרים ולא עושים הרבה כי מצבם של אנשי הדרום והצפון קשה יותר. אם לא היתה תקופת מלחמה היינו מתנהגים אחרת, אבל אנחנו אנשים אחראים ופשוט סופגים".

כמה פיצוי אתה אמור לקבל על פי מתווה האוצר?
"זה בדיחה. ההסכם הזה בזיוני. אולי אקבל מהם 1,500 שקל, שזה סכום מצחיק אחרי כל ההפסדים. המקום שלי פתוח למרות שאני מפסיד כסף, למעשה אם הייתי סוגר את החנות הייתי מפסיד פחות, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לסגור, זה לא נראה טוב וזה השם שלי".

שוק מחנה יהודה (צילום: ארנון בוסאני)

תתאר את שגרת היום בשוק.
"אנחנו פותחים בשעה 10:00 בבוקר, כשלפני המלחמה הייתי פותח בשעה 7:00. אני מחזיק פחות עובדים כי כמעט לקוחות ואין הכנסות. מסביבי המון חנויות סגורות או פתוחות באופן חלקי. האווירה בשוק קודרת, תנועה דלילה הרבה מקומות סגורים. אלה ימים קשים. את החודש הזה עוד איכשהו אעביר, אבל מה יהיה הלאה?".

אולי הגיע הזמן לצעוק ולמחות?
"אנחנו מתביישים לזעוק בגלל שישראל במצב מלחמה".

***

יריב גורי הוא איש עסקים ירושלמי שפועל בעיר כבר שנים רבות. הוא חווה, כמו כל ירושלמי, תקופות מורכבות וקשות – הפיגועים, הקורונה ועוד פיגועים.

"אני נמצא 21 שנים בשוק ויודע איך להתמודד עם מצבים כאלה, אבל יש הרבה עסקים חדשים שלא יודעים והם פשוט לא יעמדו בזה ויאלצו לסגור", אומר גורי בנחרצות. "המצב לא פשוט בכלל. השוק לא ממש מתפקד, וכתוצאה מכך גם המקום שלי. אני פותח במשעה 9:00 ועד 18:00, אבל אני בקושי עובד. אני פה בעיקר בשביל הנפש. מבחינת הכנסות – יש לי ירידה של 60 אחוז ביחס לתקופה המקבילה אשתקד".

ומה קורה מסביבך?
"עסקים רבים לא עובדים או מתפקדים חלקית. כשאני מסתכל על הברים, המסעדות והפאבים – אני רואה שהם עברו לעבוד סביב משמרת אחת, במתכונת שונה מהרגיל. אם פעם היו פתוחים בצהריים, יש מקומות שפתוחים רק בערב. השוק המסורתי מתפקד קצת יותר, כי יש בו צורך".

מה דעתך על מתווה הסיוע לבעלי העסקים?
"המתווה הזה מגוחך לחלוטין. הוא פשוט מעליב. אני אפילו לא רוצה להגיד כמה כסף אני אמור לקבל, כי זה זניח לחלוטין, חסר השפעה ולא נותן כלום. הייתי מצפה שיעזרו לנו להחזיק את העסק איכשהו נושם כדי שנעבור את התקופה הזאת, אבל כלום. אם האוצר ימשיך בדרך הזאת והמדינה לא תעזור – עסקים רבים לא יחזיקו מעמד".

***

מרכז בילוי, תרבות ופנאי נוסף שנפגע בתקופת המלחמה הוא מתחם התחנה הראשונה. בדומה לשוק, גם במתחם התחנה ישנה אווירת "זמן מלחמה". חלק מהעסקים סגורים או פתוחים באופן חלקי, כשגם אירועים של מטה החטופים פועל במתחם כדי להגביר את המודעות, וכן תנועה דלילה יותר של מבקרים המבטאים את התקופה בה אנחנו נמצאים.

מתחם התחנה (צילום: פרטי)

לדברי איתמר טרגן, מנהל המתחם, "כ-90 אחוז מהעסקים כאן חזרו לפועל אחרי השבועיים הראשונים שבה כמעט כל העסקים היו סגורים. מנגד, הדוכנים וירידי האקססוריז פחות מתאימים למצב הרוח של הקונה. אין תנועת שופינג במתחם, אבל כן יש תנועה של אנשים שרוצים להרגיש חיים אחרי התקופה הראשונית של הסתגרות וחזרה איטית לשגרת החירום".

המסעדות במתחם אמנם פתוחות, כך מעיד טרגן, אבל מצבן בכי רע וישנה ירידה ניכרת ומשמעותית בפדיון. על כן, יש גם לו ביקורת גדולה על התפקוד של המדינה ועל חוסר הסיוע. "בממשלה יש אנשים לא מקצועיים, שאין להם הבנה של המצב ומדובר באג'נדות דתיות".

לאיזה עזרה היית מצפה?
"העסקים במתחם איבדו להערכתי כ-50 אחוזים מההכנסות שלהם, יש כאלה שגם יותר, וכולם נמצאים במצב קשה. אני מצפה לעזרה ברגולציה, כדי שהעסקים יוכלו לעבוד עם רישיונות כמו שצריך, בלי להציק ועם תמיכה מלאה. אני מצפה לקידום העולם התרבותי, צריך לעזור גם לאמנים קטנים יותר. את חודשים אוקטובר ונובמבר הפסדנו, ובאופן כללי עד סוף פברואר יש פחות הכנסות, אבל לחלק מהעסקים אין אפילו את המינימום הדרוש כדי להחזיק מעמד עד להתאוששות. למרות זאת, אני מאמין שלא תהיה ברירה, שהמדינה תהיה חייבת למצוא פתרונות. אני מאמין שזה יקרה, אולי אפילו בדמות הלוואה לעשר שנים ללא ריבית. כרגע אין עזרה כזו, אבל היא תהיה חייבת להגיע. הפתרונות העסקיים חייבים להיות בד בבד עם פתרונות במישור הבטחוני כדי שאנשים ירגישו בטחון. זה תנאי הכרחי להצלחה".

במבט קדימה, מה מתוכנן במתחם התחנה בתקופה הקרובה?
"מבחינה חברתית וקהילתית אנחנו רואים את עצמנו כמתחם מנחם, כזה שמצליח לתת אנשים לראות את המקום, פתוח ונעים במרחב שבו לא נמצא לחץ ואפשר להרגיש בו טוב. אפשר לראות כאן את התקווה, אנחנו מתאימים את עצמנו למצב. לא עצב ודכדוך, אבל כן מקיימים אירועים מחבקים. אירועים של חיזוק הקהילה, של קירוב לבבות. מרחב שנותן ביטוי למוזיקה, אוויר, אוכל, פעילות לילדים ועשיית ספורט. המתחם הוא מקום פלורליסטי, וחשוב לנו לשמור עליו ככזה, חשוב לנו שיהיה פתוח גם בשבת.

"אנחנו לא יודעים לקראת ממה אנחנו הולכים בדיוק, אבל זו תהיה לידה מחדש. עסקים יצטרכו להתאים את עצמם מחדש למצב. אני מדבר על התאמת תפריטים, על צורת עבודה שונה. תיירות החוץ למעשה לא קיימת, ואנחנו מבוססים על תיירות פנים וקהלים שחוזרים ירצו למשל בתחום הקולינריה יותר גיוון וחידוש. זה ישפר את החוויה של המוצר וגם את השירות. תיירות הפנים תהיה חזקה יותר מאשר חוץ. אני מאמין שאחרי המלחמה תהיה פה התחדשות אדירה בענף הבילוי והאוכל. נעשה הכל כדי לעזור ולתת פתרונות לעסקים לעבור את התקופה הקשה והמאתגרת".