מאות, אולי אלפי א.נשים הזילו השבוע לפחות דמעה אחת בכיכר ספרא, בזמן שביקרו במיצג 'המיטות הריקות' המצמרר, המרגש והנוגע ללב. 239 (והמספר אף עלה מאז) מיטות ריקות, בהן לולים, מיטות ילדים ונוער, הוצבו ברחבי כיכר ספרא – 230 מיטות שכל אחת מהן מייצגת חטוף או חטופה בעזה.
המיטות, כדי להאדיר את המועקה, מסודרות עם ציוד אישי, כך שאפשר ממש להרגיש את החוסר של כל אותם תינוקות, ילדים ומבוגרים שחמאס חטפו באכזריות לתוך עזה.
המיזם המרגש הזה הוא ביוזמה של חברים מקיבוץ ניר עוז. הקיבוץ שרבע מחבריו אינם נמצאים איתנו כיום. 80 חברי וחברות קיבוץ נרצחו או נחטפו. שורדי התופת של השבת השחורה של ה-7/10 הגיעו למיצג, וביחד עם עוד משפחות חטופים ונעדרים, קיימו דקת דומיה נוגעת ללב בצמוד למיטות הריקות.
המיצג נוצר משותפות בין האסטרטגית ורד חורי, שמלווה בהתנדבות את קיבוץ ניר עוז, לבין האמן ערן וובר – במטרה להשמיע את זעקתם של החטופים והחטופות בעזה, שזמנם הולך ואוזל. הם קיבלו את ברכתה של עיריית ירושלים והצליחו לעמוד במשימה בזכות מאות מתנדבות ומתנדבים, שתרמו ועזרו בהקמות, מכל רחבי הארץ.
המשפחות דורשות מממשלת ישראל לפעול להחזרה מיידית של כל החטופים והנעדרים באופן מיידי. חיילים ואזרחים כאחד. המשך החזקתם בשבי חמאס היא פשע נגד האנושות.
מיצג המיטות הריקות בכיכר ספרא בירושלים יהיה פתוח לקהל הרחב עד יום רביעי בצהריים, ובסופו יתרמו המיטות וכל הציוד למשפחות העוטף.
קרדיטים:
צילום, הטסה ועריכה: גידי אבינערי ויואב ניר
אפטר: טל קושניר
ייזום, אסטרטגיה ותוכן: ורד חורי
ייזום וארט מיצג: ערן וובר
הפקה: חן מרדיקס ומיכל רז
תקשורת: דר' ניקול בינימין פינק וחן מרדיקס
צביה
שיעשו תשובה תפילה צדקה הפרשת חלה אמונה במקום לעשות מוזיאון מתי עם ישראל יתעורר מתייי , מה נסגר עם היהודים האלה שילמדו מאמא של אורי גדישי ,אין עוד מלבדו רק אלוהים יחזיר אותם לא המוזיאון שעשו