ברחובות שלנו: לאן נעלם הצל הירושלמי ואיך העירייה קשורה לכך?

הצל הוא גורם סביבתי חשוב ביותר, ולבטח יחסי הציבור שלו גרועים לאור חשיבותו ונחיצותו. הצל ממסך את טמפרטורת הרחוב בכארבע מעלות. הצל והעצים תורמים לאופי של הבית, השכונה והעיר. רחוב עם עצים וצמחיה מצטלם טוב יותר מאשר רחוב מוכה שמש קופחת, והוא גורם משמעותי במחיר הדירה שאתם גרים בה – כי הנתונים מראים שבית עם צל עולה יותר מאשר בית ברחוב מוכה שמש.

על רקע ההתחממות הגלובלית, וכשעל פי התחזיות הטמפרטורות בישראל צפויה לעלות בארבע מעלות בעשורים הקרובים, משמעותו של הצל הופכת קריטית יותר.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה ברחביה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

ערים רבות בעולם, וגם בישראל, החלו בשנים האחרונות במבצע חסר תקדים של שתילות עצים במרחב הציבורי. כך למשל, בתל אביב יש תוכנית לשתילת מאות אלפי עצים. החלטת ממשלה מלפני שנתיים קובעת יעדים להצללת המרחב הציבורי. ההחלטה קובעת שיש להגיע ל 50 אחוז צל ברחובות. ההחלטה גם תומכת כלכלית בעיריות אשר שותלות עצים.

רחוב משודרג ללא בורות נטיעה בדרך משה ברעם (צילום: ברחובות שלנו)

אבל בעוד שערים רבות שותלות עצים, עיריית ירושלים עוקרת עצים: העירייה מקדמת עקירת עצים כי הם מפריעים לכניסת רכבים ומשאיות לפרויקטים של התחדשות עירונית. העיריה עוקרת עצים כי היא במהלך בניית כבישים ובתים, ובעיקר כי היא לא נותנת את הדעת לעצים. בשביל לכרות עץ צריך היתר. אך עד כמה הנושא נאכף בפועל ועד כמה חמורה, אם בכלל הענישה? הלאה – בערים רבות גוזמים עצים ברגישות, אבל עיריית ירושלים מבצעת לא אחת גירדום. המשמעות היא להשאיר את גזע העץ ללא כל עלווה. התוצאה היא הרג של העץ וכמובן תשכחו מהצל.
יתרה מכך, גם כשעיריית ירושלים משדרגת (האמנם?) רחובות – לא מעט פעמים היא שוכחת (האמנם?) לשתול בהם עצים. למשל ברחוב אחד העם, למשל ברחוב בצלאל או בשדרות משה ברעם, או ביהודה הנשיא ועוד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ניתוח של עדי בן נון מהאוניברסיטה העברית (ראו מפה מצורפת) מלמד שאין אף שכונה בעיר אשר בה ממוצע כיסוי העצים בה הוא מעל ל-18 אחוז. במרבית שכונות העיר הכיסוי עומד על פחות מ-7 אחוז. בולטות לרעה שכונות הקצה – פסגת זאב, נוה יעקב, רמות, הר חומה וגילה ושכונות מזרח העיר אשר בהן העירייה "שכחה" לשתול עצים. כל זה בהשוואה לשכונות הוותיקות כמו רחביה וטלביה, שבהן יש בממוצע פי 2 יותר צל. האם העיריה מתעדפת את העשירים והמבוססים על חשבון השכונות האחרות. האם לתושבי פסגת זאב או רמות לא מגיע את אותה פריווילגיה שיש לשכונות האחרות?

יחס שטח עצים לשטח שכונה (גרפיקה: עדי בן נון, באדיבות ברחובות שלנו)

אם אתם חושבים שהמצב ישתנה, אתם טועים. המגמה של עיריית ירושלים היא לקדם בינוי ועוד בינוי ועוד. בינוי אשר גוזל את כל אחוזי הבנייה כך שלא נישאר בחזית הבניין כל אדמה בשביל לשתול בה עצים. בתים שבעבר היו מוקפים בעצים, הפכו למפלצות בטון ומלט. הצל שעוד נישאר ברחובות שלנו הוא צל זמני. אחרי צונמי ההתחדשות העירונית לא יישאר לו זכר לצל בעיר. במעט שתילות שהעירייה מקדמת, אגף שפ"ע לא דואג לגומות עצים עם נפח אדמה משמעותי. התוצאה שאם עירייה תזכור להשקות את העצים אז נקבל עצים ננסים. לצערי, גם על ההשקיה אין הקפדה יתרה. כיום יש 3,000 עצים שהעירייה שתלה לפני שנתיים אשר לא מחוברים למערכות השקיה. אגף שפ"ע מחד משלם לקבלנים להשקות. מאידך, לא מוודא שהם אכן משקים. את התוצאה כולנו רואים בשטח. שקי ההשקיה ריקים והעצים כבר נבולים. ככה יורדת לטמיון השקעה של מיליוני שקלים של שתילות. על חשבוננו כמובן.

האם יתכן שעיריית ירושלים שונאת עצים? האם ראש העיר לא מבין את התועלות שבצל? האם לא הגיע הזמן שנכבדי העירייה ירדו מהרכבים הממוזגים ויתהלכו ברחובות ירושלים הקרחים בקיץ?

מהעירייה נמסר בתגובה: "רק לאחרונה נטעה עיריית ירושלים כ-15,000 עצים, הן על ידי אגף שפ"ע והן על ידי חברות התשתיות. עוד מתוכננים להישתל אלפי עצים נוספים במגוון פרויקטים שהעירייה מובילה במסגרת שדרוג רחובות, עבודות הרכבת קלה, פארקים וגנים חדשים וכו'. כמו כן, ישנה הנחיה לגורמי המקצוע לנטוע עצים גם במגרשים פרטיים. אנו מזמינים את הציבור לדווח לעירייה באמצעות 106 על מיקומים בהם חסרים עצים".