ראש העיר ליאון: "סוף-סוף בונים בירושלים. יש מעשים בלי דיבורים ואני מרוצה"

ממש בקרוב יציין משה ליאון עשור מאז עבר להתגורר בירושלים. זה קרה אי שם בחודש יולי 2013, אז הוא החליט להתמודד לראשות העיר בפעם הראשונה. זה נגמר אז בהפסד צמוד לניר ברקת, ראש העיר המכהן דאז. כחמש שנים מאוחר יותר, בנובמבר 2018, הוא הצליח לנצח את הבחירות ונכנס ללשכה בקומה השישית בכיכר ספרא.

שנות כהונתו של ליאון כראש העיר הן דו קוטביות. מחד, ירושלים עברה (ועדיין) מהפכה של ממש בתחום הניקיון והנראות. ליאון, עם הרבה תושייה ועבודה קשה, הצליח לעשות את מה שרבים מאז טדי קולק לא חשבו שאפשר – לנקות את העיר ולהחזיר את יופייה הבוהק. בנוסף, הוא קידם ודחף את נושא התשתיות והבנייה – לתעסוקה ולמגורים. מיליוני מ"ר תעסוקה ומסחר נבנים בימים אלה ברחבי ירושלים ובשנת 2022 לבדה הוציאה עיריית ירושלים בראשותו למעלה מ-7,000 היתרים ליחידות דיור. נתון שלא נראה כמותו עשרות רבות של שנים.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בקרית היובל? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

מאידך, תהליכים שונים שעוברים על העיר אינם מבשרים טובות לעתידה, כפי שניתן היה לראות בנתונים שפורסמו בימים האחרונים. ירושלים מודל 2023 היא חרדית-דתית יותר, ענייה יותר ורבים מתושבים עוזבים אותה מדי שנה. בנוסף, תושבים רבים מכל שכונות העיר מתלוננים ומתרעמים על היקפי בנייה גדולים מדי, על תשתיות תחבורתיות רעועות ועל בולמוס בנייה בירושלים ללא מחשבה.

ליאון, מבחינתו, מעדיף לראות את החלק המלא של הכוס. בראיון מיוחד ל"כל העיר" לרגל יום איחוד ירושלים ה-56 הוא אומר": "אין לי ספק שהעיר עוברת מהפכה אמיתית בכל התחומים. אנחנו רואים שינוי מאוד משמעותי שקורה מול עינינו".

לדבריו, "בשנים הקרובות נראה תוצאות של השינויים שמתרחשים בירושלים כבר שנים. יש מאסת דירות שאנחנו בונים כרגע, יש את מתחמי התעסוקה שאנחנו בונים, ויש, כמובן, את הקווים הנוספים של הרכבת הקלה. אלה שלושה נושאים מרכזיים שכבר ניתן לראות איך הם מתבצעים. אז כן, אנחנו עדיין לא מרגישים את השינוי בפועל – אבל אין ספק שזה יביא לחיזוק משמעותי של העיר".

ליאון, כדרכו בקודש מאז נבחר לראות העיר, לא מפספס הזדמנות לדבר גם על מהפכת הניקיון. "ירושלים נקייה כפי שלא היתה עשרות שנים", הוא מתגאה פעם נוספת, "היא יפה כמו שלא היתה עשרות שנים. רואים את הכיכרות, את המדרכות, את הספסלים והגינון. בכל פינה משפצים זה וזה עושה טוב לתושבים וברמה האישית זה עושה לי טוב. שלא לדבר על החינוך והתרבות שאנחנו רואים בהם שינוי בטווח קצר".

"אני מגן על השטחים הירוקים בוקר ולילה"

כשראש העיר ליאון נדרש לטענות ולתלונות שמגיעים מהתושבים הוא פחות מתלהב או מתחבר. כך למשל בנושא המגדלים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם בקרית היובל ומתוכננים בקטמונים, בגוננים, בארמון הנציב ובגילה.

"אנחנו בונים ונמשיך לבנות מגדלים", הוא אומר בנחישות. "זה מה שירושלים צריכה. אני גם יודע שמרבית התושבים מאושרים מהבנייה. איך אני יודע? כי לכל פרויקט התחדשות עירונית נדרשת הסכמה של לפחות 66 אחוז מהדיירים, ויש הסכמה גדולה יותר".

ועדיין, אתה לבטח שומע את התלונות והטענות על כך שאתם מעמיסים על התשתיות?
"מה אתם חושבים – שהדבר הזה לא נבדק? לא נעשית עבודה מקדימה? זה לא שאנחנו קמים בבוקר ומתחילים לבנות. יש ועדות, שומעים התנגדויות, שומעים הסכמות. זה בסוף נדון בוועדות התכנון ברמה המקומית ואז במחוזית. בשורה התחתונה – סוף-סוף בונים דירות בירושלים. יש מעשים בלי דיבורים ואני מרוצה".

ובכל זאת, מה אתה אומר למינהלים הקהילתיים ולתושבים שמתנגדים?
"כל דבר שאעשה כאיש ציבור יהיה עליו ביקורת. לכאן ולכאן. השאלה היא לאן הרוב ומה הרוב רוצה. רובם רוצים ירושלים חזקה, רובם רוצים שהילדים שלהם לא יעזבו ושיהיה להם איפה לגור והם רוצים אותם לידם כדי שלא יאלצו גם הם לעזוב את העיר. יש עובדה אחת – את ירושלים עוזבים מדי שנה תושבים. על מנת למנוע את זה צריך מעשים ולא דיבורים. מעשים זה אומר לבנות דירות בעיר".

ליאון לא עוצר במתקפה ואומר לגבי המגדלים: "אנחנו בונים מגדלים כי אין איפה לבנות בירושלים. אני מגן על כל השטחים הירוקים בוקר ולילה, וכדי לענות על הצורה בדירות למגורים אנחנו חייבים התחדשות עירונית ובנייה לגובה".

שכונת קטמונים כיום ואחרי הבינוי המתוכנן (צילום: מערכת GIS העירונית, עיבוד ועד הפעולה של התושבים)

מובן, אבל עדיין נשמעת התנגדות ואתה לא עונה לטענות – בקרית היובל למשל טוענים שהעירייה מונעת פרויקטים של תמ"א כי היא רוצה לקדם פינוי-בינוי ומגדלים.
"אף אחד לא כופה בנייה של מגדלים. התושבים מסכימים. לגבי תמ"א, זה נראה רע מאוד. תמ"א זה לקחת בית ישן ולבנות עליו עוד 3-2 קומות ולחזק אותו. למחרת, בסוף מרגישים שהוא ישן כשנכנסים לחדרי מדרגות, התחזוקה ישנה יש הבדל ענק בין בניה מחדש לבין תמ"א. וכן, אני דוחף פינוי-בינוי ובניית מסיבית. אני רוצה לחזק את ירושלים, אני רוצה להחזיר את התושבים שעזבו ועוזבים את העיר. לצורך כך אני דואג להם לתעסוקה, כי במקביל ליחידות דיור אנחנו גם בונים שטחי תעסוקה רבים – כשני מיליון מטרים של תעסוקה. בנוסף, יש את מהפכת התחבורה, שירושלים היא בבירור העיר הכי מתקדמת מבחינת תחבורה בארץ".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

טענה אחרית שנשמעת היא שגם עם הרכבת הקלה, לא ניתן יהיה לקלוט את כמות התושבים שתהיה בשכונות מסוימות?
"כן. ברור. אנחנו חובבנים. וברצינות – יש ועדות תכנון, יש צוות תכנית אב לתחבורה, יש מינהל תכנון ארצי – כולם אומרים שאנחנו בסדר. כולם מאשרים את הבנייה. כל בנייה שמאושרת נעשית עם חוות דעת של גורמי מקצוע ועם אישורים ואחרי בחינות בדרך הכי מקצועית שיש. שלא יובן, אני לא מזלזל באף אחד, וכל הטענות שעולות נבדקו. איך אני יודע? כי אני העליתי טענות דומות וקיבלתי תשובות.

"חשוב שכולם יבינו – הדרך לחזק את ירושלים זה להביא אוכלוסייה צעירה, ויש שתי דרכים לעשות זאת: או שאתה בונה בשטחים ירוקים ופתוחים, ואני מתנגד לכך, או בהתחדשות עירונית במסות גדולות. לא 2,000 יחידות דיור, אלא ב-5,000-4,000 יחידות דיור. אפשר לעשות זאת רק על ידי התחדשות עירונית שכוללת בניה לגובה, בניית תעסוקה ותחבורה".

משה ליאון (צילום: דוברות העירייה)

"לדעתי האישית, הבריכה בהר חומה צריכה להיות פתוחה בשבתות"

הבנייה למגורים, כפי שמראים גם המספרים המרשימים של היתרי הבנייה שהוצאו בשנת 2022, הם המפתח מבחינת ליאון לעתיד טוב יותר בירושלים. השאלה היא רק למי?

אתה מדבר על החזרת תושבים ומשיכת אוכלוסייה צעירה – מגורים בלבד לא מספיק. צריך לדאוג למעטפת שלמה.
"ראשית אתה לא מדייק. בדקנו את זה ורוב האנשים שעזבו, עזבו כי הם לא יכלו לעמוד במחירי הדירות ומכך שלא מצאו דירה בשל היצע נמוך. עכשיו רק שתבינו, כל דירה שנבנית כיום בעיר נחטפת ונקנית על ידי מגוון האוכלוסיות שמתגוררות בעיר. אם רוצים לחזק את העיר צריך לדאוג שיהיו פה דירות. הם יקנו ויחטפו. המחשבה שלי היא לטובת העיר. על מנת לצאת מהקיבעון שהיה שנים – חייבים לבנות דירות".

צריך להציע עוד דברים חוץ מדירות ותעסוקה, ונראה שזה תחום פחות חזק בעיר.
"יש פה את אחת ממערכות החינוך מהרמות הגבוהות בארץ, יש פה מוסדות תרבות בסדר גודל שאין בשום מקום בארץ. הגדלנו את התקציב למוסדות התרבות בכמעט 50 אחוז בחמש השנים האחרונות, ואני מדבר על מוסדות תרבות ולא על גידול בהופעות ואירועים שאנחנו עושים. כמובן שזה משפר את איכות החיים".

קאנטרי הר חומה (צילום: יוני סיבוני)

אתה מתעלם מסוגיה בוערת – שחלק גדול מהמקומות בעיר סגורים בשבתות ומועדים, וזו בעיה.
"העובדה היא שכל דירה שאנחנו בונים היא נקנית על ידי כל סוגי התושבים שאנחנו מכירים, חילוניים, חרדים, דתיים מהציונות הדתית. ירושלים עיר מאוד מיוחדת ואטרקטיבית לתושבים, גם לתושבי המדינה ובטח לתושבי העיר, צריך רק לתת להם הזדמנות לרכוש דירה ואני נותן להם את זה".

בעניין השבת – בתי קפה בגנים ציבוריים יהיו סגורים בשבת, על פעילות קאנטרי הר חומה בשבתות יש מאבק גדול כרגע – יש שיחקה ופגיעה לרעה בסטטוס קוו.
"לא שיניתי את הסטטוס-קוו. מקומות בבעלות העירייה לא היו פתוחים בשבת וכך זה נמשך. אני לא המצאתי את זה. מתחם התחנה פתוח בשבת כי הוא לא בבעלות העירייה, כך גם בית הקפה בגן העצמאות. מעבר לכך, בגן השושנים בטלביה, שנעשה שיתוף ציבור, התושבים העמידו תנאי של סגירה בשבת".

ולגבי הבריכה בהר חומה?
"כמו בכל העיר, המינהל הקהילתי מנהל את הבריכה ואת הקאנטרי. זו החלטה של המינהל שהבריכה לא תפעל בשבתות, והנושא מתנהל בבית המשפט".

בראיונות קודמים ותגובות אמרת חש משמעית שהבריכה תהיה פתוחה בשבתות – מה השתנה?
"המינהל לא פותח את הבריכה בשבת, וצריך להמתין עד למיצוי ההליכים המשפטיים ואז נראה מה יהיה. כרגע, כידוע, בית המשפט המחוזי קבע שצריך לפתוח בשבתות. גם לדעתי האישית, הבריכה צריכה להיות פתוחה בשבתות כמו בריכות אחרות".

העבודות בפארק האסבסטונים בקרית היובל מתקדמות – יש מניעה שבית הקפה שיוקם שם יפעל בשבתות?
"אני עוד לא יודע. מוקדם לדבר על זה. אבל כמו שכבר ציינתי, אם מדובר בשטח שהוא לא של העירייה אין מניעה לפתוח בשבתות".

הדמיית פארק האסבסטונים (צילום הדמיה: חברת ברוק הדמיות-באדיבות הרשות לפיתוח ירושלים)

"בית ספר חרדי בקרית היובל? זו החלטה צודקת ונכונה"

ממש באחרונה הצליח ליאון להעביר הישג גדול ומשמעותי עבור הציבור הכללי בקרית היובל. השמירה על מתחם בית טיילור ועמק היובל, והסרת האיום שריחף מעל המקום עם בניית מגדלי מגורים.

"בית טיילור הוא סיפור קשה שנמשך שנים רבות", אומר ליאון. "בסופו של דבר, אחרי עבודה קשה וסבלנית, ולא רק על פי כותרות והצעות לא מעשיות, כי אף קרקע בירושלים לא הופקעה, מצאנו את הפתרון, של מתן שטח חלופי ליזם באזור גבעת המטוס. זה פתרון טוב לכולם".

מנגד, בתקופתך ייפתח, לראשונה, בית ספר חרדי בשכונה שהיא מעורבת – בית יעקב במבנה של ליידי דייויס.
"זו החלטה צודקת ונכונה. מדובר ב-950 בנות שיוצאות כל יום מהשכונה בהסעה וצריכות להגיע לבית וגן. המסע היומיומי היה חייב להיפסק. כראש עיר אני צריך לדאוג שכולם יחיו זה לצד זה. זאת ירושלים, אי אפשר שיהיו רק מלחמות. אני בהחלט חושב ש-140 תלמידים שלומדים בליידי דייויס, כשחלק גדול מהם לא גר בשכונה, היו צריכים לעבור. זה לא שסגרנו את בית הספר, נתנו לו מקום חלופי, כי אנחנו מתמודדים עם מחסור אדיר של כיתות. למרות הטענות שנשמעות – התוצאה היא תוצאה חיובית לכולם".

אבל כשמכניסים בית ספר חרדי לשכונה מעורבת זו אמירה מאוד ברורה לאיזה כיוון היא הולכת – זה קרה ברמות, בנווה יעקב וקורה כעת בפסגת זאב?
"פסגת זאב לא חרדית ולא מתחרדת ויש בה את כל סוגי התושבים. לגבי השכונות האחרות – זה תהליך של עשרות שנים והוא קרה כי לא בנו מספיק דירות. אנחנו צריכים לדאוג לכל האוכלוסיות שיהיה להם חינוך ליד הבית".

"הרכבו תסיע בכל יום כ-600,000 איש, וזה בהחלט נתון שייתן פתרון לבעיית הפקקים"

בין בנייה למגורים ותעסוקה ובין בעיות השבת והצביון, מול העיניים של כולם מתרחשת מהפכה של ממש בתחום התחבורה. הכל מתנקז בסופו של דבר לרכבת הקלה ולשינוי העצום שהיא אמורה להביא לעיר, כשיושלמו הקווים שנמצאים כיום בשלבי ביצוע שונים.

8 מסלולי רכבת קלה צפויים לנסוע בירושלים בתוך פחות מעשור, אשר ינועו על שלושה צירים/קווים מרכזיים – הקו האדום (שנוסע כיום ובחודשים הקרובים כבר יגיע עד נוה יעקב בצפון ועין כרם בדרום מערב), הקו הירוק והקו הכחול. השלמת הקווים והמסלולים הללו תביא את הרכבת הקלה לכל שכונה בירושלים, ולדברי ליאון: "ירושלים היא הראשונה שתצא מהפקקים".

בינתיים, גם ראש העיר מבין, המצב לא טוב. ריבוי עבודות התשתית הובילו ועדיין מובילים לעומסי תנועה כבדים בכל פינה בעיר."אנחנו עושים הכל כדי למנוע את הפקקים", מציין ליאון ומסביר, "כולם מבינים שזה קורה בגלל העבודות. אנחנו רואים את זה גם ומטפלים במה שאפשר. אני בהחלט יכול לומר שרואים את האור בקצה המנהרה. כששלושת הקווים יעבדו – הרכבו תסיע בכל יום כ-600,000 איש, וזה בהחלט נתון שייתן פתרון לבעיית הפקקים".

איזה מהלכים נוספים נעשים כדי לחזק את התחבורה הציבורית?
"מספר האוטובוסים גדל בכמעט 50 אחוזים בשנים האחרונות, אבל מה שבאמת חשוב במהפכה התחבורתית שהוסיפו שני מפעילים, כלומר עומדים על שלושה מפעילים. אני בטוח שבקרוב שירות האוטובוסים ילך וישתפר, למרות שיש בעיה חיצונית במחסור של נהגי אוטובוס, זו בעיה ארצית, בירושלים פחות, אבל ברגע שהיא תיפתר – האוטובוסים יתפסו יותר נפח ויותר נוסעים".

עד כמה לעירייה יש נגיעה לנושא?
"באופן כללי אני לא מאמין בלומר שדברים לא תלויים בי אלא באחרים. גם אם אנחנו לא אחראיים ישירים – אנחנו פועלים ומדברים עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לשפר את השירות, וזה נכון לתחבורה, לבריאות ולכל נושא אחר".

"מאמין שחלק גדול מהתושבים ייתן בי אמון"

באוקטובר 2023 צפוי ליאון להיבחר לקדנציה נוספת כראש העיר, כשכרגע בכלל לא נראה שיהיה מועמד שינסה את מזלו. ליאון מבחינתו סבור שעדיין מוקדם מדי לדבר על הבחירות, אבל מדגיש כי "אני מתכוון לרוץ במלוא הכוח. לגבי הרשימה שלי, בחמישייה הראשונה יהיו שלוש נשים ושני גברים כולל אותי. גם בחמישייה השנייה אשתדל להגיע למצב של 50 אחוז ייצוג נשי".

ולאן אתה מכוון בבחירות?
"למקסימום. צריך לחלק את הבחירות לשני נושאים – המרוץ לראשות העיר והמרוץ למועצת העירייה. המטרה שלי היא שתהיה לי קואליציה מקיר לקיר, זאת במידה והצד שממול ירצה כמוני. מספר המקומות פחות משנה, אלא היכולת להרכיב קואליציה מאוזנת".

בבחירות שעברו נכשלת כישלון גדול ברשימה למועצה. אתה חושש?
"אני מאמין שחלק גדול מהתושבים ייתן בי אמון. אני מגיע עם ניסיון ועם עשייה ענקית, ואני בטוח שהתושבים מבינים את זה".