יום ירושלים, שיצוין היום, שישי, הוא יום חגה של העיר. היום שבו מציינים 56 שנים לאיחודה. אולם ירושלים מודל 2023, כך על פי השנתון הסטטיסטי המסורתי שמפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות, היא ענייה יותר, דתית-חרדית יותר ופחות יהודית. יום חג? תלוי איך מסתכלים על זה.
וכן, גם בשנה החולפת נמשכו הסכסוכים הפנימיים בתוך העיר, אשר בלטו במיוחד בין חגי תשרי לפסח עם פיגועיים קטלניים, מהומות במזרח העיר והרבה יותר מדי דם שנשפך לשווא. האירועים הללו ממחישים את המרקם העדין שיש בתוך העיר בין המגזרים השונים ומדגישים עד כמה האיזון הנדרש הוא משמעותי. ירושלים, בשל גודלה ועוד יותר מכך בשל הדמוגרפיה הייחודית שבה, היא מיקרוקוסמוס של ישראל כולה – והתהליכים שמתרחשים בעיר כיום, כך אומר משפט שהפך להיות שגור בפי הרבה מאוד מומחים ופרשנים, יהיו אלה שיתרחשו ברמה הכלל ארצית בשנים הקרובות, ועל כך ככל הנראה כדאי לתת את הדעת.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה במושבה הגרמנית? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
את הדוח השנתי של מכון ירושלים – "על נתונייך ירושלים 2023 – מצב קיים ומגמות שינוי" – כתב וערך החוקר עומר יניב ביחד עם ראש צוות מידע ונתונים במכון יאיר אסף-שפירא והחוקרים אריאל גפן ונטע חדד. הדו"ח, שיוצא מאז שנת 1983, מציג תמונת מצב עדכנית ומפורטת של ירושלים במכלול רחב של תחומי החיים.
ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות מציין כי "השנתון משקף את תמונת המצב בבירת ישראל במכלול היבטים ואת מגמות השינוי לאורך זמן, ומהווה את 'גולת הכותרת' של הפעילות המחקרית של המכון. לאחר שלוש שנות קורונה לא פשוטות, שפגעו באופן אנוש בתיירות הנכנסת לעיר, משמח לראות שירושלים חוזרת בהדרגה למשוך אליה תיירות במספרים שהכרנו לפני פרוץ המגפה. במקביל, ניתן לשאוב עידוד ממגמות חיוביות נוספות, למשל העובדה שירושלים היא היעד המועדף על עולים חדשים וכן נתונים המלמדים על התחזקות מטרופולין ירושלים ויצירת קשרי זיקה הדוקים בין ירושלים ליישובים סביבה בהיבטי חיים רבים, ובהם תעסוקה, חינוך, בילוי ופנאי".
***
אולם למרות דבריו האופטימיים משהו של קורן, לא כל הנתונים שמוצגים בשנתון, אפילו לא מרביתם, מעודדים. ירושלים של שנת 2023 ממשיכה במגמה של השנים האחרונות – היא הופכת להיות חרדית-דתית יותר, ענייה יותר, פחות יהודית פחות ציונית.
(גרפיקה: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה מספרים המספרים על ירושלים 2023? בסוף שנת 2021 עמד מספר תושבי ירושלים על 966,200, גידול של 15,100 מהשנה הקודמת (951,100 על פי השנתון של שנת 2022) ואוכלוסיית העיר היוותה 10 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל. ירושלים שומרת, בפער ניכר, על מעמדה כעיר הגדולה בישראל: היא גדולה פי שניים מתל אביב וגדולה פי שלושה מחיפה.
ירושלים כידוע היא עיר מעורבת. בשנת 2021 התגוררו בה 576,600 יהודים, 375,600 ערבים (362,600 מוסלמים ו-12,900 נוצרים), והיתר חסרי סיווג דת ואחרים.
על פי השנתון הסטטיסטי, במהלך השנים חלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, ובמקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ-74 אחוזים בשנת 1967, ל-72 אחוזים, בשנת 1990, ל-68 אחוזים בשנת 2000 ול-61 אחוזים בשנת 2020. במקביל, חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית מ-26 אחוזים בשנת 1967, ל-28 אחוזים בשנת 1990, ל-32 אחוזים בשנת 2000 ול-39 אחוזים בשנת 2020. חשוב לציין, כי בשנים האחרונות, עם הירידה בשיעור הגידול של האוכלוסייה הערבית, תהליך זה מתמתן.
***
בקרב התושבים היהודים, ובניגוד למתרחש בכלל ישראל, בירושלים נרשם רוב חרדי ודתי מובהק. לפי נתוני השנתון של 2023 – 35 אחוזים מתושבי העיר היהודים מעל גיל 20 הם חרדים (בקרב כלל הגילאים הנתון עומד על 48 אחוז), 33 אחוזים הם דתיים (כולל מסורתי-דתי) ו-32 אחוז חילונים.
(גרפיקה: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
(כולל מסורתי לא כל כך דתי). לעומת זאת, בראייה ארצית רחבה – 66 אחוזים מתושבי המדינה היהודים הם חילונים, 24 אחוזים הם דתיים ורק 10 אחוזים הם חרדים.
השנתון לא זונח גם את נושא ההגירה מהעיר ואליה, נושא שממשיך להיות כואב, כשבשנת 2021 עזבו את העיר מספר שיא של 22,700 תושבים שעברו ליישורים אחרים בארץ. במאזן הכללי, כמו בכל השנים האחרונות, מאזן ההגירה הכולל (עוזבים מול נכנסים) הוא שלילי ועמד על 10,800- תושבים. בתוספת עולים חדשים – מאזן ההגירה השלילי של ירושלים נמוך יותר ועומד על 6,600-.
(גרפיקה: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
מבין העוזבים, כמחצית עזבו אל המחוזות שסובבים את העיר (יישובי מחוז ירושלים כמו גם יישובי יהודה ושומרון). אל מחוז מרכז (מודיעין, מודיעין עילית וכו') עזבו 3,600 מהגרים ואל מחוז תל אביב 3,300 תושבים.
על פי מכון ירושלים, ששת היישובים שאליהם עבר מספר היוצאים הגדול ביותר הם: בית שמש (3,570), תל אביב (1,580), בית"ר עילית (1,170), גבעת זאב (900), מודיעין-מכבים-רעות (810) ומבשרת ציון (780). בקרב המהגרים מירושלים בלט אחוז הצעירים הגבוה – 35 אחוז מהם (8,000) היו צעירים בני 29-15 (ככל הנראה סטודנטים). שיעור הילדים בני 14-0 מקרב היוצאים היה גבוה אף הוא, ועמד על 34 אחוז (נתון המצביע ככל הנראה על עזיבת משפחות חרדיות).
(גרפיקה: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
בקרב המהגרים לעיר בלט חלקם של המגיעים מיהודה ושומרון – 2,800 תושבים (24 אחוזים מהנכנסים). מספר המהגרים הגדול ביותר לירושלים הגיע מבני ברק (830), בית שמש (790), תל אביב (710), בית"ר עילית (520), אשדוד (440) ומודיעין עילית (330) – כך שבהלימה למספר העוזבים – גם בקרב מספר הנכנסים הנתח המשמעותי הוא של דתיים וחרדים.
עוד עולה מנתוני מכון ירושלים כי ירושלים היא העיר הענייה ביותר מבין הערים הגדולות בישראל (ובכלל). תחולת העוני בעיר הבירה, שכולם מעלים על ראש שמחתם ביום ירושלים ושוכחים ממנה בשאר הזמן, גבוה פי שניים מהממוצע במדינה: 31 אחוז מהיהודים (לעומת 16 אחוז בממוצע הארצי) ו-60 אחוז מהערבים (39 אחוז בכלל הארץ).
(גרפיקה: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
מבין הערים הגדולות, השיעור הגבוה ביותר של נפשות מתחת לקו העוני נרשם בירושלים. יותר ממחצית מהילדים בירושלים חיים מתחת לקו העוני וכך גם 39 אחוזים מהמשפחות. התופעה שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית המתאפיינות במשפחות גדולות.
ובחזרה לשאלה מההתחלה – יום חג לירושלים? כלל לא בטוח.
חיה אברמסקי
לפי הקבלה כתוב , הנותר בירושלים קדוש יאמר. ירושלים קדושה , לא סובלת טומאה ומי שעוזב את ירושלים , זה בגלל שהעיר הקיאה אותו.
אין לו זכות , זו העיר שתשרוד לנצח ,,