"זידאן היה גיבור, הוא הקריב את חייו כדי שאחרים יחיו"

את יום ה-18.11.2014 לא ישכחו כל כך מהר בשכונת הר נוף. קצת לפני השעה 7:00 בבוקר הגיעו שני מחבלים לבית הכנסת 'בני תורה' בשכונה ופתחו במסע הרג קטלני, שהסתיים עם שישה נרצחים. 5 מתפללים ושוטר דרוזי מכפר יאנוח שבגליל העליון שהסתער על המחבלים וגבורתו מנעה מהם להמשיך במסע הרצח הקטלני.

זידאן סייף שירת באגף התנועה במחוז ירושלים, וכשהוא ושותפו שמעו על הפיגוע הם לא היססו והגיעו ראשונים לזירה. סייף ושותפו הסתערו על המחבלים ללא מורא.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בצפון העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

כמעט תשע שנים ילפו מאז איבדה רינאל סייף את בעלה זידאן ז"ל. תשע שנים שבהם הפכה את משימת חייה להנצחת שמו ודמותו של מי שהיה בעלה ואהבת חייה. רגע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מספרת רינאל בשיחה עם "כל העיר" על החיים שהשתנו, וגם על הרגעים האחרונים של בעלה ועל השיחה האחרונה שהיתה לה עימו. "חצי שעה לפני עוד דיברנו בטלפון והוא אמר שיחזור אליי", היא משחזרת. "ניסיתי להתקשר אליו, לשלוח הודעות, אבל הוא לא ענה לי".

• להדלקת נר זיכרון וירטואלי לזכרו של רס"מ זידאן סייף

"זידאן היה גיבור", מוסיפה רינאל בהתרגשות מהולה בכאב, "כולם אמרו לי שהוא גיבור, אבל לי היה קשה עם זה, עם הכאב והעצב שהוא הלך ממני ואני רק ילדה צעירה עם ילדה קטנה בבית. מסביבי אמרו לי שאני צריכה להיות מאושרת כי הוא הגן בגופו בחיים של מתפללים חרדים בבית כנסת שזה מקום קדוש.

"מדרך ההתנהלות שלו בפיגוע אפשר היה להבין שמבחינתו כולם היו שווים. חרדים או לא חרדים, אותו זה לא מעניין, הוא הלך להציל אנשים, בני אדם מול המחבלים. הוא לא היסס לדקה וישר הסתער והיה בקו האש הראשון. לא חשבתי שהוא ישלם בחייו. הוא הציל חיים של אחרים, היום אני יודעת להגיד גם תודה לאל וזהו גורלו כי אנחנו מאמינים בגורל והוא הקריב את חייו כדי שאחרים יחיו".

***

הסיפור של זידאן ז"ל ורינאל ריגש אז מדינה שלמה – השוטר הדרוזי שקפץ לקו הירי ראשון והסתער על מחבלים כדי להציל חיים של יהודים חרדים שהתפללו בבית הכנסת. רינאל מספרת כי קיבלה תגובות רבות מחרדים. "זידאן הוא איש רוח שאלוהים שלח להגן עליהם", היא אומרת, "חרדים רבים ביקרו אותי, התקשרו והתגובות טובות מאוד. רואים שהם רוצים בכל דרך להגיד תודה וזה לא מובן מאליו. עד היום אני מקבלת תגובות ואנשים תמיד רוצים לבקר אותי כדי להודות. הוא בכלל היה שוטר תנועה, זה לא התפקיד שלו, אבל הוא לא חשב פעמיים על מי הוא הולך להגן. הוא העניק חיים חדשים לאלו שנשארו. זה הגורל המשותף לנו. את זידאן מעולם לא עניין דת, גזע או מין וחשב רק איך להציל חיים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

רינאל הכירה את זידאן בגיל 18 ולאחר שנתיים הם התחתנו. בגיל 21 היא הפכה אמא ללארין. "מה שנשאר לי מזידאן זו לארין. אני מסתכלת עליה ורואה אותו. זה הדבר שנשאר לנו ביחד".

חייה של רינאל קיבלו תפנית רצינית כשהתחתנה עם אחיו של זידאן – עדנאן, וכיום לזוג יש בת נוספת.

איך המשפחה קיבלה את זה?
"זאת לא היתה החלטה קלה. רציתי להשתקם, לבחור בחיים. עדנאן הוא האח הקטן של זידאן ורציתי להתחתן ולהכניס גבר לחיי. זאת היתה החלטה משותפת שלנו ודיברנו עם המשפחה על כך וכולם תמכו ושמחו בשמחתנו, למרות שזה לא היה קל. המשפחה בהתחלה רצתה לעכב את החתונה, אבל ראו שאנחנו מאוד רוצים את זה ומאוד שלמים עם ההחלטה. החתונה היתה עם דמעות של כאב ושמחה, גם של משפחתי וגם של משפחת בעלי, שבסוף שמחו שהבת שלי נשארת בחיק המשפחה. הבאנו ילדה נוספת לעולם ואני מאוד מאושרת. בחרתי בחיים, החלטתי לבנות את עצמי מחדש ולהמשיך קדימה. עדנאן היה מתייעץ עם זידאן על כל דבר והם משלימים אחד את השני באופי שלהם. זידאן תמיד יהיה חלק מהחיים שלי ושל כולנו".

איך לארין קיבלה את הנישואים שלך לדוד שלה?
"לארין אמנם היתה בת 4 חודשים שאביה נהרג, אבל היא מכירה את הסיפורים עליו מצוין וגדלה לתוך זה. לדוד שלה עדנאן, שכיום מתפקד גם כאבא שלה, לקח זמן עד שהצליח להגיע אליה וזה לא היה לה פשוט, אבל הוא התמיד והיה סבלני. ללארין נורא חשוב שידעו מי היה אביה ולשמור על המורשת שלו. היא הולכת לנאום בפני בית הספר ומספרת על אביה ועל מה שהוא עשה עבור המדינה".

יום הזיכרון מתקרב, איך את מרגישה עם התקופה הזאת בשנה?
"אני מרגישה שייכות גדולה למדינה ולכאב המשפחות על הנופלים שהגנו בגופם כדי שהמדינה תמשיך להתקיים. בכל שנה זה יותר קשה לי, אולי בגלל שלארין גדלה ומבינה יותר ואני רואה עד כמה חשוב לה לשמור על הזהות שלה והקשר לאביה. זולגות לי דמעות שאני מדברת על כך. זהו יום קשה בשבילי. יש תמיכה רגשית גדולה מצד אנשים רבים בבית העלמין, אני מרגישה את החיבוק מהסביבה הקרובה ומאנשים רבים שאני גם לא מכירה באופן אישי. מנגד, אני מרגישה גם גאווה גדולה".

רינאל ועדנאן סייף ביחד עם בנותיהם (צילום: פרטי)

***

מספר חודשים לאחר הירצחו של זידאן בפיגוע בהר נוף, הקימה רינאל את "העמותה על שם השוטר זידאן סייף", אשר משתפת פעולה עם מיזם "דם המכבים". זהו מיזם הסיכות שנועד להחליף את מדבקות "דם המכבים" המוכרות לכולנו. מי שעומד מאחורי המיזם הם שבי ספירו, תושב נוקדים, שהקים את העמותה יחד עם אחיו נתן ובן דודו אריאל מרסקי. מטרתם הינה לקדם נרטיב ליום הזיכרון שלא יהיה רק בסימן של עצב, אלא גם העצמה וגאווה בצדקת הדרך. ספירו איבד את דודו ובת דודו בפיגוע בקפה הלל ברחוב עמק רפאים בעיר, כאשר היא משתפת פעולה עם עמותות רבות, אליהן מועברות כספי הפרויקט וכאמור גם עם העמותה על שם זידאן סייף.

"יש שיתוף פעולה פורה עם פרויקט 'דם המכבים'", מספרת רינאל סייף. "גם בכפר תומכים ומקווים שנמשיך לקיים פעילויות משותפות שינציחו את זכרו של זידאן. אנחנו מעבירים את המורשת שלו בבתי ספר ומחלקים מלגות על שמו לסטודנטים וכמובן מחלקים סיכות עם שמו ביום הזיכרון. אני עושה הכל כדי לשמר את זכרו".

פרט לכאב האישי על מותו של בעלה זידאן, ישנו עוד נושא שמכאיב לרינאל – חוק הלאום, שעבר בשנת 2019. "אני לא אוהבת להתייחס לפוליטיקה, אבל בנוגע לחוק הלאום אני חייבת להתייחס", היא אומרת. "זה חוק שפוגע בעדה הדרוזית. החוק יצא אחרי המקרה של זידאן ואושר אחר כך, וזה עוד יותר מכעיס. הדרוזים משרתים בצבא ונלחמים עבור המדינה כמו כולם. זהו חוק שלא נותן כבוד וערך לגבורה של זידאן ולדרוזים אחרים שקיפחו את חייהם עבור המדינה. אנחנו חיים ביחד במדינה ושותפי גורל והיחס צריך להיות שווה. יש לנו תרומה גדולה למדינה. כל אזרחי ישראל שווים בפני החוק. עצוב לי שגם כשניסו לעשות תיקון לחוק, הממשלה לא הצליחה להעביר את התיקון. אני מקווה שיהיה לזה שינוי כי הדרוזים שותפים ומתגייסים כמו כולם".