ד"ר עינת שניאור, ד"ר רביד דורון, ד"ר יונתן לוין ופרופסור אריאלה גורדון שאג מהחוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים, בשיתוף ד"ר ליסה אוסטרין ושותפיה מיוסטון ובמימון הקרן הדו-לאומית למחקר ישראל-ארה"ב, פרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Scientific Reports, מאמר חדש, העוסק בקשר העולמי בין שעות לימוד ארוכות בבית הספר, לבין קוצר ראייה. הסיבה לכך עדיין לא ידועה, אך מתוצאות המחקר ניתן להסיק כי חשיפה מועטה לאור יום מובילה לקוצר ראייה. השערה אחרת, מקשרת בין שעות קריאה וכתיבה מרובות לבין קוצר ראייה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בגוננים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
המחקר הנוכחי "מנצל" מצב ייחודי במדינת ישראל: בנים יהודים שלומדים בשלוש מערכות מגבילות ושונות: חרדי, ממלכתי דתי וממלכתי – כל אחד עם דרישות לימודיות שונות.
לצורך המחקר, גויסו קבוצות בנים מבתי ספר חרדים (57), ממלכתיים-דתיים (67) וממלכתיים (44). הילדים עברו בדיקות ראייה מקיפות וענדו שעון מיוחד שמודד בצורה אובייקטיבית חשיפה לאור יום ופעילות גופנית. לצורך ביצוע המחקר, חולקו שאלונים להורי התלמידים בכדי לסייע בניתוח היסטוריה משפחתית, עבודה מקרוב (כגון: קריאה וכתיבה) ושימוש במסכים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעבר הוכח כי לאוכלוסייה החרדית בישראל שכיחות גבוהה יותר של קוצר ראייה. סקר נרחב שנערך בקרב בנים יהודים ישראלים בני 17, חשף כי בנים חרדים ודתיים בעלי שכיחות גבוהה יותר ללקות בקוצר ראייה מאשר בנים חילוניים. השיעור השונה של קוצר ראייה בין בנים חרדים- דתיים לבין בנים חילוניים נחשב תוצאה של הרגלים התנהגותיים ולא של גורמים גנטיים.
השערת המחקר החדש היא שבנים חרדים פחות חשופים לאור יום ונאלצים לבלות זמן רב יותר בהתבוננות בחומרים קרובים (קריאה וכתיבה לדוגמה). במחקר נמצאה שכיחות שונה של קוצר ראייה בין הקבוצות השונות. השכיחות של קוצר ראייה השתנתה לפי המגזר – 46 אחוז בקרב הילדים בחינוך החרדי, 25 אחוז בקרב הילדים מהחינוך הממלכתי-דתי ו-20 אחוז בקרב הילדים בחינוך הממלכתי. על פי המחקר, הרפרקציה (המספר במשקפיים) היתה שלילית יותר (יותר קוצר ראייה) בקבוצת הבנים בחינוך החרדי. הבנים החרדים בילו פחות זמן בחוץ בשעות היום ביחס לבנים הדתיים והחילוניים. בנוסף, הבנים החרדים למדו לקרוא בגיל צעיר יותר, בילו יותר שעות בבית הספר, ובילו פחות זמן בשימוש במכשירים אלקטרוניים.
כשמשווים בין ילדים עם קוצר ראייה וילדים ללא קוצר ראייה, נמצא כי שעות רבות יותר בבית הספר ובעבודה מקרוב (קריאה/כתיבה) מעלות את הסיכויים לקוצר ראייה. כידוע, בבתי הספר החרדיים תוכנית הלימודים מורכבת בעיקר מלימודי קודש. ייתכן, על פי המחקר הנוכחי, כי יום לימודים ארוך הכולל קריאה מרובה בבית הספר, תורם לקוצר ראייה.
התערבויות למניעת הופעת קוצר הראייה ולמניעת התקדמות קוצר ראייה באוכלוסייה זו עשויות להיות מכוונות להפחתת דרישות עבודה מקרוב ושעות הלימוד בבית הספר.
אריאלה גורדון שאג, ראשת החוג למדעי האופטומטריה במכללת הדסה ירושלים: "זה מחקר חשוב, מכיוון ואם נבין מה גורם לקוצר ראייה בקרב רבים באוכלוסייה החרדית, ניתן יהיה לבצע התערבויות על מנת למנוע התפתחות. לדוגמה, לעודד ילדים לצאת החוצה בהפסקות בבית הספר. במהלך המחקר שמעתי הרבה הורים מהקהילה החרדית אומרים "אז מה עם יש לילד קוצר ראייה, הוא רק יצטרך משקפיים". לצערי זה לא נכון. יש קשר ישיר בין קוצר ראייה לאובדן ראייה בגיל מבוגר. מבוגרים עם קוצר ראייה בסיכון מוגבר לגלאוקומה, קטרקט והתפרדות רשתית. ככל שהילד לוקה בקוצר ראיה בגיל צעיר, הוא בסיכוי גבוה יותר לפתח את המחלות הללו בגיל מבוגר".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נראה לי שהילדים החילונים והחשופים למסכים מגיל אפס לא פחות נדפקת להם הראיה ועוד דברים
אמא למשקפופרים
בלי להיות חוקרת מדופלמת אני יודעת שההבדל הוא,שילדים חרדים לומדים גמרא וחומש לרוב עם טקסט צפוף וקטן,וילדים אחרים משחקים כדורגל במרחב הפתוח.
החוכמה היא לעודד את שני הקבוצות לשלב קצת ממה שהקבוצה השניה עושה.
שגם הילדים החרדים יקבלו זמן יומי לפעילות גופנית מובנה בסדר הלימודים,אך מנגד שילדים חילונים יקבלו קצת את הטעם של לימוד תורה שיכירו את היהדות והמסורת של העם שלנו.(קצת יותר משירי חנוכה או פסח)
אחת
מפליא שלא התייחסו למובן מאליו: לימוד מתוך טקסט קטן וצפוף. כמובן שבהקשר לכך תלוי מה גילאי הילדים שנבדקו, ניתן גם להשוות לבנות חרדיות )שלומדות מתוך טקסט חומש ונביא אבל לא גמרא שבה הטקסט קטן וצפוף עוד יותר).
באמת, המסקנה שאי חשיפה לאור יום היא הגורם, קצת מביכה אם לא התייחסו ולקחו בחשבון את הנ"ל.
נ.ב. אגב, שיעור גבוה של קוצר ראיה בקרב בנים חרדים הוא עובדה ידועה ובה כשלעצמה אין כל חידוש