עיריית ירושלים, בשיתוף עמותת 'לביא', מנהלת את מערך ההסעות לילדים וילדות בעיר, המונה מעל ל-4,500 הסעות המסיעות בכל יום, למעלה מ-11,500 תלמידות ותלמידים אשר רובם לומדים בחינוך המיוחד במוסדות החינוך ברחבי העיר. הכשרתם של המלווים והמלוות נעשית באמצעות מנח"י ועמותת 'לביא', שעובדים בשיתוף פעולה מלא ובהצלחה רבה על מנת להבטיח ניהול של המערך בצורה המיטבית ביותר ומתן שירות מקצועי ויעיל ברמה גבוהה להורים ולילדים הזכאים להסעות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירת 3 חדרים במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
מנח"י בשיתוף עמותת לביא, מתמודדים עם הצורך בניהול המלווים הרבים במערך ועם אופן ביצוע ההסעות באמצעות חמ"ל הסעות עירוני מיוחד שהוקם בשכונת מעלות דפנה לפני כ-3 שנים. מטרתו – ניהול המערך הגדול והמורכב של מלווי ומלוות תלמידי החינוך המיוחד בעיר, כאשר אופן הדיווח על איסוף ופיזור התלמידים נעשה דיגיטלית. זאת, באמצעות אפליקציה ייעודית המדווחת על מסלול ההסעה המעודכן בזמן אמת, מלווי ההסעה, רשימת התלמידים ועוד.
במוקד ההסעות עובדים שמונה מוקדנים מידי יום, שבעה ימים בשבוע (גם בשבת עבור תלמידי מזרח העיר), בין השעות 6:30 בבוקר עד 19:00 בערב.
אחת מן המלוות הרבות היא אדה קטן, תושבת קטמון, ואם לילד בן 12. אדה, עוסקת בליווי ילדי חינוך המיוחד כבר 16.5 שנה ורכזת הסעות שטח. במשך שנותיה היא הספיקה לחלוף על פני מסלולים רבים ברחבי העיר, לצד ילדים וילדות הלומדים בחינוך המיוחד, וכיום אדה מלווה ילדים מגיל 3 עד 7, בעלי קשיים רגשיים, נפשיים, בעיות שפה ועוד, הלומדים במוסדות כוללניים.
אדה מתחילה את יומה בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר היא והנהג אוספים את הילדים מבתיהם ממספר שכונות הסמוכות זו לזו למוסד הלימודי המיועד, ובשעות הצהריים אדה מלווה את הילדים חזרה לבתיהם בהסעה. במהלך שנותיה ליוותה אדה תינוקות ופעוטות ששובצו בגנים שיקומיים, בעלי מגוון בעיות בריאותיות, ילדים בעלי תסמונת דאון ועוד.
"תפקיד מלווה ההסעות טומן בחובו אחריות גדולה ומורכבת מול הילדים וההורים", מספרים בעירייה. "המלווה מקבל מידי בוקר את הילד בשמחה וחיוך, על מנת שהיום שלו יתחיל בחדווה. אדה מלווה ילדים בעלי התנהגות קשה ומורכבת מאוד, כך שהתפקיד מצריך סבלנות והכלה, ומעין עוד 'בן משפחה'. המלווה מדווח להורים על כל דבר חריג שהובחן על הילדים ושומר איתם על קשר רציף".
"כל הילדים שאני מלווה מידי יום נכנסים לי ללב, אך המקרה הזכור לי ביותר במהלך שנות עבודתי כמלווה, הינו הליווי יומי, במשך 6 שנים, של תלמיד שאימו נפטרה, לפני כ-6 שנים. שימשתי לו מעין 'אם' ואף הוזמנתי לבר מצווה שלו. ליוויתי אותו ביום גיוסו לצה"ל ובתחנות שונות במהלך חייו", מתארת אדה בהתרגשות.
מיטל, אמה של אדל, ילדה עם צרכים מיוחדים בת 6 וחצי, מספרת על אדה המלווה ומערכת המלווים התומכת והחמה . "אנחנו זכינו במלווה הכי טובה ואנושית שיש", אומרת מיטל. "הם ממש הפכו להיות חלק מהחיים שלנו, ונהפכה להיות חברות אמיתית. אדל לאחרונה עברה ניתוח בגרון. המלווים באו אלינו, הביאו לה מתנות, והכנו להם ארוחת ערב. כולם היו בעננים. כבר כל שאר הילדים שלי יודעים שאלה המלווים של אדל".
"אדל בתי כבר שנה שלישית בגן תצפית של חינוך מיוחד", מוסיפה מיטל. "היא מאובחנת עם עיכוב התפתחותי, והיא סובלת ממוגבלות ראייה וירידה קלה בשמיעה. יש לה גם חשד למוגבלות שכלית. היא עברה ניתוח שקדים לאחרונה ועוד מעט צריכה לעבור ניתוח בעיניים. ילדה מאוד מיוחדת שנוצר חיבור מיוחד שלא רואים כל יום. אדל בת 6 וחצי והיא עם אדה כבר שנה שלישית ועם המלווה יונתן בצהריים שנה שנייה. הם כבר חלק מהחיים שלנו, היא רואה אותה כל בוקר ובצהריים שהיא נמצאת שם".
"ממש פחדתי מההסעות בתור אמא", מציינת מיטל. "והמלווה של הצהריים הוא ממש דמות כמו סבא ואבא. מקבל את הילדה בחיוך וחום ואדה היא אישה משכמה ומעלה ונוצר חיבור אישי ביני לבינה ברמה של חברות אמיתית. אדל עולה בשמחה ורצה להסעה, אז הקשר מאוד טוב, הכל פשוט חם ושמח".
"אני מאחלת שכל ילד יזכה למעטפת החמה ובמיוחד בחינוך המיוחד", מסכמת מיטל. "הם מקבלים את הכל וזה לא מובן מאליו. אדה לוקחת את העבודה איתה הביתה ובאמת כל ילד וילדה חשובים לה באופן אישי".
מלווה נוסף, אלי מנגן, מלווה כבר עשר שנים במערך ההסעות. בעבר היה עצמאי ובגיל מסוים החליט שרוצה לסייע לזולת. "הגעתי לליווי הילדים במערך ההסעות כי רציתי לסייע לילדים אחרים", אומר מנגן. "בהתחלה הייתי מלווה ילדים עם הפרעות התנהגות קשות מאוד, וזה התבטא גם בבעיות אלימות של הילדים, ואף פעם אחת הייתי צריך להפריד באמצע נסיעה ילדים אלימים מאוד. זה לא פשוט".
"היום, אני מלווה 8 ילדים, מכיתות א' עד ד', לבתי ספר לתקשורת לילדים עם אוטיזם. מידי בוקר הם עולים להסעה, והמתכון להצלחה הוא פשוט להעניק להם תמיכה וחום. אני משמש להם מעין דמות אבהית. הם איתי בקשר טוב, ואני כבר שנה שלישית מלווה אותם הלוך ושוב, וההורים פשוט לא מוכנים לוותר עליי, הם סומכים עליי ומודים לי מידי יום. בנוסף, הילדים מעריכים מאוד וכותבים מכתבים ומביאים מתנות. אין לזה מחיר".
מנגן מוסיף כי "היה לי מקרה קשה ומורכב לפני שש שנים, היה ילד אוטיסט בתפקוד נמוך. הוא היה מאוד איטי, פשוט היו לו קשיים בניהול זמנים ובאמת זה לא היה קל. הייתי עם אותו ילד בקשר רצוף והוא היה מבקש שאשיר לו שיר לפני השינה כל לילה. היו מתקשרים אליי, והייתי שר לו במשך תקופה מסוימת. לא מזמן ראיתי אותו על האוטובוס בדרך לעבודה. הוא התקדם מאוד והיום הוא עובד בעמותת שק"ל".
"העבודה הזו של ליווי הילדים בהסעות מצריכה חום וסבלנות לילדים. בלי זה אי אפשר לעבוד בתחום", מסביר אלי. "אני רוצה רק שילכו לבית הספר ושהשגרה שלהם תהיה ראויה".
יעל אברהמוב, מלווה שבע שנים במערך ההסעות. כיום מלווה בשעות הבוקר וצהריים לגני חינוך מיוחד בהסעה גדולה של כ-14 ילדים בגילאי חמש עם בעיות שפה, בעיות רגשיות ועוד.
אברהמוב מציינת כי "יש הרבה הורים שהפכו להיות חברים וממש סוג של 'משפחה'. ישנו קשר טלפוני מעבר לשעות העבודה מול ההורים. בנוסף, המלווה והנהג חייבים לעבוד בשיתוף פעולה על מנת שחוויית ההסעות תהיה חיובית ושמחה מדי יום".
אברהמוב מספרת על מקרה מיוחד שזכור לה במיוחד במהלך שנותיה: "כמלווה ליוויתי ילדה שלא מדברת בכלל, והיא הייתה כבר בת 7. יום אחד היא עלתה להסעה, ופשוט אמרה משפט שלם. לא אשכח שהיא אמרה – 'יעל, אני אוהבת אותך'. היא הייתה באמת המקרה הכי מורכב בהסעה. אני התקשרתי מיד לאמא ומאוד התרגשנו. ובאמת עמדו לי דמעות בעיניים כי מדובר במקרה לא קל, האמא גם התרגשה מאוד".
"סיפור ספציפי נוסף שנכנס ללב", מוסיפה אברהמוב, "שנה שעברה היה ילד עם אמא חד הורית שכנראה חוותה משבר, ואני כל בוקר הייתי מעירה את האמא שתתפקד. ממש מילאתי את המקום הזה. בוקר אחד בן זוגה של האם שלח לי הודעה שהוא חושש שזוגתו תתאבד, הוא שלח לי כל מיני הודעות וואטסאפ חשודות. בעקבות כך, ישר הזעקנו משטרה ומד"א ואת כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לטפל ולמנוע את התרחיש הנוראי הזה. במזל זה נגמר בטוב".
"חשוב לגלות אחריות, והרבה הרבה סבלנות. זה המפתח והדבר הכי חשוב", מסכמת אברהמוב. "כי באמת מדובר במקרים לא פשוטים בכלל. להעניק לילדים חום ואהבה, לתת חיבוק ושהמלווים ירגישו שאכפת להם לתת מחמאות ומילים חיוביות לילדים על מנת להרים להם את המורל. יש הרבה סיפוק בעבודה הזו. האושר הוא לראות את השינוי של הילדים שהתחילו מקיצוניות אחת ולראות את ההתקדמות, לאורך השנה, זה פשוט נהדר. נקודת הפתיחה שלהם ונקודת הסיום בסוף השנה, זה שמיים וארץ. יש כאלה לטובה ויש כאלה שלצערנו נשארים באותו מצב".
ראש העיר משה ליאון: "עיריית ירושלים, באמצעות עמותת 'לביא' ומנח"י, עובדים לילות כימים להעניק את השירות המסור והמיטבי ביותר לתלמידי החינוך המיוחד והוריהם. אדה, יעל ואלי הם דוגמא ומופת כחלק מאלפי המלוות והמלווים המדהימים, אשר מגיעים לעבודתם בחריצות מתוך תחושת מסירות ושליחות. אני גאה בכל אחת ואחד מכם, אתם עושים מלאכת קודש. נמשיך לשפר, לתמוך ולהשקיע בכלל התלמידות והתלמידים בעיר ובמיוחד בחינוך המיוחד החשוב כל כך לכולנו".
ישראל
יפה מאוד, הבעיה שרוב המלווים גרועים, חלקם אף גרועים מאוד, אני מחנך בחינוך מיוחד ואב לילד בחינוך מיוחד, עשרות בעיות בלווי הילדים, אין לי מושג איזה הכשרה הם עוברים או לא, מה שבטוח אין להם שום גישה לילדי חינוך מיוחד, תופסים בכוח סוחבים אותם כבהמות… עצוב אבל זו האמת הכואבת, והיכן הפיקוח??? אין !!!
מירב אמא לילד בחנינוך המיוחד
לצערי רוב הסיפורים לגבי מערך הלווי הם לא נכונים יש הרבה שקרים חברת לביא עובדת עם העיריה מזה כ4 שנים ומספרים פה על מלווים שעובדים 10 7 ו-6שנים אז בבקשה לומר את האמת