חודש ינואר בשנה שעברה (2022) היה אחד הקרים שידעה העיר, במהלכו נרשם רצף ארוך ונדיר של כ-17 ימים עם טמפרטורות מתחת ל-9-8 מעלות. למעשה, היו מי שהכתירו אותו כחודש הקר מאז חורף 1992 – אז, כזכור, נרשמה סופת שלגים גדולה והעוצמתית. גם בשנה שעברה שיאו של חודש ינואר הקפוא היה, כזכור, בשלג שכיסה את העיר בסוף החודש.
ינואר 2023, לעומת זאת, שונה כמעט ב-180 מעלות. הטמפרטורות כמעט ולא צנחו אל מתחת ל-10 מעלות, את הימים הגשומים אפשר לספור על כף יד אחד וכמות המשקעים רחוקה מלהיות קרובה לממוצע השנתי. אז לאן נעלם החורף הירושלמי?
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה במרכז ירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
"השנה נראה שהחורף פשוט מקרטע", אומרת חזאית חדשות 12 אילנית אדלר בשיחה עם "כל העיר", ומוסיפה גם היא השוואה לשנים עברו: "ביחס לשנה שעברה ובכלל לשנים האחרונות בהם חווינו משקעים מעל הממוצע ואף שלג, השנה נראה שמערכות מזג האוויר המגיעות אלינו לא מספיקות חזקות. הן ליד, 'נוגע לא נוגע' וזה קורה בעיקר בירושלים".
יש לזה הסבר?
"הטמפרטורות ומערכות מזג האוויר צריכות שקע ומערכת לחץ נמוכה שמעודדת מזג אוויר פעיל. ברום, כלומר בשכבות הגבוהות, צריך לחץ נמוך וזה נקרא אפיק. שילוב של מערכות לחץ אוויר נמוך ברום העליון ובתחתון הן אלה המייצרות מזג אוויר חורפי. אין מספיק מזה ולכן אנחנו לא רואים מזג אוויר פעיל".
חורף שחון הוא נדיר במחוזותינו?
"זה קורה אחת לכמה שנים. לפני שלוש השנים האחרונות – החורפים היו מתחת לממוצע, אבל אחרי מספר חורפים מעל הממוצע, פתאום נראה שמערכת מזג האוויר הנוכחית פחות פעילה. בסוף דצמבר הצלחנו לראות מספר ימים קרים מאוד בעיר, אבל זה היה כנראה רק פיק נקודתי".
לדברי אדלר, החורף הנוכחי שחון בעיקר ברמה הירושלמית. "זה בעיקר מורגש בירושלים. במקומות אחרים זה לא בהכרח נכון. אילת כבר מזמן סגרה את הממוצע השנתי שלה בכמות הגשמים, ויש עוד אזורים בדרום הנמצאים כבר עכשיו בממוצע טוב. אזור מסוים עשוי להיות יותר פעיל על חשבון אזור אחר, אך אנחנו לא בהכרח יכולים לדעת איך גשם או מערכת פעילה מאוד מתפרסת. רק במחקרים ארוכי טווח יהיה אפשר לדעת למה הדברים קורים.
"אגב, אפשר לשים לב שגם אירופה חווה חורף דליל. אתרי סקי רבים באירופה נשארו סגורים בתקופה בה אנשים כבר גולשים על השלג הלבן. מנגד, באזורים אחרים באסיה למשל, איראן ופקיסטן יש מערכות מזג אוויר מאוד פעילות. זה כנראה דילג מעלינו".
@@@
ליאור סודרי, חזאי "מטאו טק" שמתגורר בירושלים, מיישר קו עם אדלר ואומר ל"כל העיר" כי "מתחילת עונת החורף, באזור חודש דצמבר מגיעות לאזורנו מערכות גשם רדודות בעלות אופי משקעים דל, מה שגורם לימים יחסית נעימים בשעות היום. מבחינת המשקעים, אפשר לראות שבחודש דצמבר ירדו בירושלים גשמים מתחת לממוצע – 70 מ"מ גשם בלבד, כשהממוצע הרב שנתי עומד על 110 מ"מ.
למרות החורף השחון עד כה, סודרי נשמע גם קצת יותר אופטימי לגבי ההמשך: "אנחנו לאחר השליש הראשון של חודש ינואר וכרגע אין שינוי לטובה. אבל אם הולכים לשנה שעברה – אז השורה התחתונה היא שהחורף היה מעל הממוצע מבחינת משקעים, אך גם אז חודש דצמבר (2021) נגמר מתחת לממוצע – 90 מ"מ בלבד, וההמשך, כאמור, היה טוב הרבה יותר".
למה החורף דל יותר השנה?
"יש דפוס חוזר שלא משתנה מתחילת דצמבר – יש חוסם הדרמת מערכות חורפיות מכיוון הקוטב, ולכן נחסמת ירידת האוויר הקר, במה שמשפיע באופן ישיר על שקעים חורפיים באזור מזרח הים התיכון ועל ישראל. גם באירופה חודש ינואר נפתח בגל חום חריג, כשהטמפרטורות חצו את קו ה-20 מעלות בלא מעט אזורים ואפילו נשברו שיאי טמפרטורה. זה גולש לינואר וזה חריג מאוד כשדפוס מזג האוויר שנמשך מעל חודש וחצי ולא מראי סימני שינוי. כנ"ל גם באירופה".
@@@
החזאי בועז נחמיה, מנהל אתר מזג האוויר הירושלמי 'ירשומיים – עדכוני מזג האוויר בזמן אמת' מסכים עם עמיתיו שהחורף השנה מסרב להגיע. "החורף הזה לא מספק את הסחורה ולא נראה שבשבוע-עשרה ימים הקרובים יהיה שינוי למגמה וזה המצב. חוץ ממספר ימים שהיו לפני שבוע עם רוח מזרחית קרה, כל שאר הימים חמים יחסית, ואפילו הטמפרטורות בשעות הבוקר לא נמוכות בכלל. לא היתה שום קרה על המכוניות, וחודש דצמבר כולו היה חם יותר ב-4-3 מעלות, כלומר בצורה ניכרת מהממוצע. חודש יבש".
מדבריו של נחמיה אפשר להבין שגם הוא קצת מופתע ממזג האוויר בחודשים האחרונים. "החורף התחיל די טוב, ובסוף חודש נובמבר עם מערכת גשומה יחסית", הוא אומר, "אך לאחר מכן קיבלנו רגרסיה רצינית, זאת מלבד מספר ימים בסוף חודש דצמבר. עד עכשיו לא היתה מערכת חורפית קלאסית 'שקע קפריסאי', מה שנקרא".
נחמיה מסביר מדוע החורף עד כה נחשב למאכזב: "זה קורה בגלל דפוס של מיקום מערכות. יש יחסי גומלין של מערכת אחת לשניה, אחת הגורמת לחסימת השניה. זה נקרא דפוס חסימת מערכות. חסימת מעבר אוויר קר ממערב למזרח. אנחנו מקבלים את השוליים של המערכות בגלל הדפוס הזה, המערכת מגיעה, אבל לא בשיא עוצמתה והיא גם לא מביאה את כל האוויר הקר איתה הנשאר במקום אחר, כנראה במקום צפוני ומערבי יותר. כך גם לגבי הגשם שמגיע מוחלש כי כל המערכות חלשות. אפשר לשים לב שכמעט ואין רוח".
עד לסיום החורף יש עוד כחודשיים – אתה אופטימי לגבי ההמשך?
"תראה, בעבר היו גם חורפים שחונים, זה לא דבר חדש. למעשה כל 5-4 שנים יש חורף כזה, אבל ייתכן שבעוד שבוע או שבועיים יהיה פתאום מהפך והחורף יגיע בעוצמתו. מצד שני, לא נשאר הרבה זמן לחורף ובפברואר המערכות מתחילות לרדת. ייתכן ויהיה פתאום 'בוסט' נקודתי של גשם, אבל זה לא מעיד על חורף טוב. זה מסתמן כמו שנת בצרות, אבל את זה נקבע בהמשך".
@@@
כשמדברים על חורף ירושלמי, מדברים גם, ואולי בעיקר, על היתכנות לשלג. אפשר לאהוב אותו ואפשר גם שלא – אבל אי אפשר להתווכח על יופייה של העיר כשהיא נצבעת לבן, מחזה מרהיב שאותו ניתן היה לראות, כזכור, בינואר של השנה שעברה.
לאור החורף הדל עד כה, ספק אם ירושלים תזכה לשלג השנה. "שלג בכלל ושלג בישראל בפרט הוא מאוד קשה לחיזוי", אומרת אדלר כשהיא נ
שאלת על הסיכויים לשלג בירושלים, "במהדורת החדשות אנחנו החזאים נזהרים כי זה אומר היערכות מבחינת כוננות וכלים מיוחדים. יהיה אפשר לדעת רק מספר ימים קודם לכן. קשה לדעת בתחזית עונתית האם יהיה שלג. אפשר לכל היותר להסתכל לטווח של לא יותר משבוע שבועיים קדימה".
לעומת אדלר, נחמיה פחות זהיר בדבריו: "זה שיש שנת בצרות, לא משפיע על הסיכויים שירד שלג. עדיין יכול להגיע מצב שאחרי דפוס של חסימה, היא תפתח עם אוויר קר וזה בהחלט עדיין יכול לקרות. אבל בואו לא נקדים את המאוחר, קודם כל נראה מערכת גשומה ואז נעבור לשלב הבא".
סודרי מיישר קו עם נחמיה וגם הוא סבור כי "תמיד קיים סיכוי לשלג בירושלים, גם בחורף שהוא יחסית יבש מהממוצע. בירושלים יכול לרדת שלג עד סוף חודש מרץ".
אבל בשורה התחתונה, גם סודרי אומר כי "אי אפשר לדעת כרגע אם יהיה שלג בחורף הנוכחי. אפשר לחזות שלג רק 5 ימים לפני שהוא מגיע".
תגובות