למרות הבקשות וההתראות – גם בשנת 2023 נרשם תת ייצוג לנשים בקרב מקבלי ומקבלות אות יקיר ירושלים לשנת תשפ"ג – כך נקבע על ידי הוועדה לבחירת יקירי העיר ירושלים, אשר בחרה 4 נשים בלבד מתוך 12 מקבלי האות – 33.3 אחוז בלבד.
כזכור, כפי שפורסם ב"כל העיר", במהלך השנה האחרונה פנו גורמים שונים לעיריית ירושלים במטרה לתקן את תת הייצוג המתמשך כלפי נשים בקבלת אות יקיר העיר ירושלים, וביקשו להתאימו למאה ה-21 ולחלק שווה ושווה את האות בין גברים ונשים. לשם כך, דאגו אותם גורמים להמליץ על עשרות נשים – אולם, כפי שפורסם ב"כל העיר", בסופו של דבר המליצה הוועדה המקצועית על 5 נשים בלבד מתוך רשימה של 21 המלצות. מבין ההמלצות הללו, כאמור, נבחרו 4 נשים לקבלת עיטור הכבוד ביום ירושלים הקרוב.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בדרום מערב ירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
הנבחרים (לפי סדר הא'-ב' של שמות המשפחה): מר משה דדש, מר אברהם דורון, מר משה ויגדור, גב' שרה וידר, עו"ד יהודה זרצקי, ד"ר מוחמד חליחל, מר אריה כהן, מר בנימין דוד (בריאן) ליבסקינד, גב' ברכה סליי, גב' מרים פריאר, גב' תמי פרידמן בן שלום, מר שלמה קול – העיטור יוענק ל-12 הנבחרים והנבחרות ביום ירושלים הקרוב (18.5.2023).
"האישים נבחרו על ידי וועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים בדימוס, השופט דוד חשין", נמסר מעיריית ירושלים. "העיטור מוענק על ידי ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967 לאישים אשר תורמים מזמנם וממרצם למען העיר ירושלים ובעלי תרומה משמעותית וייחודית לעיר".
יש לציין כי עם פרסום הקול הקורא בעניין, קיבלה הוועדה יותר מ-140 המלצות למתן העיטור לאישים שונים, אשר שגרת יומם, שזורה בפעילות עבור החברה והקהילה בעיר. "המועמדים אשר נבחרו", אומרים בעיריית ירושלים, "מייצגים את מפעל העשייה הרחב בעיר ומייצגים מסר של רעות, חיים משותפים, פיוס, חיבור ואיחוד".
ראש העיר משה ליאון: "כמדי שנה, אנו מעלים על נס את תרומתם של אנשים ונשים, אשר מעשיהם היום יומיים, הם חלק משגרת ההתנדבות והעשייה בעיר ירושלים. במעשיהם, מרבים יקירי העיר באחדות, לכידות וסיוע לאחר שלא על מנת לקבל פרס. יקירי העיר, המשמשים כמודל לחיקוי בקהילתם, ראויים להוקרה על מעשיהם לאורך השנים ועל תרומתם הייחודית ומהווים השראה לכולנו. יישר כוח".
רשימת האישים אשר נבחרו לקבל את העיטור תובא לאישור המועצה בישיבתה הקרובה, ביום 26.1.2023 – ומעניין לראות כיצד יצביעו חברי הקואליציה המשנה לראש העיר פלר חסן-נחום, סגן ראש העיר יוסי חביליו וחברת המועצה לורה ורטון – אשר שלחו מכתב לראש העיר בנושא תת הייצוג לנשים ואמרו כי יתקשו להצביע אם לא יהיה ייצוג הולם לנשים.
מקבלי עיטור ירושלים לשנת 2023 (לפי סדר הא'-ב' של שמות המשפחה)
– מר משה דדש – נולד בשנת 1943 בשכונת הבוכרים בעיר. מילדותו היה מפעיל סרטים בבתי הקולנוע בירושלים. בשנת 1971 נקרא לנהל את עמותת בית"ר ירושלים. בהנהלתו, הפכה הקבוצה, על כוכביה המיתולוגיים לקבוצה מובילה בכדורגל הישראלי. בנוסף, שימש כבעלים של מספר בתי קולנוע ותיקים ומובילים בעיר. עיטור יקיר ירושלים יוענק למר משה דדש על פעילותו בתחום הספורט ובתחום הקולנוע.
– מר אברהם דורון – נולד בשנת 1947. שימש ככתב ועורך בכיר בעיתונות הכתובה והמשודרת, מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר המועצה לשידורי טלוויזיה בכבלים, חבר מועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה וחבר מליאת רשות השידור. עיטור יקיר ירושלים, מוענק למר אברהם דורון על תרומתו לתקשורת בשימור והנחלת ההווי הירושלמי וכן תרומתו להנחלה והפצה של תכנים ליטורגיים של בתי הכנסת הספרדיים.
– מר משה ויגדור – נולד בשנת 1947. במשך 35 שנים, כיהן בתפקידי ניהול בכירים: מנכ"ל חברת יישום וחבר פיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, מנכ"ל הסוכנות היהודית, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה ומנכ"ל קרן מנדל ישראל. עיטור יקיר ירושלים, מוענק למר משה ויגדור על פעילותו לקידום ירושלים במוסדות אשר ניהל. בנוסף, על פעילותו להקמת בית הקבע של קרן מנדל בירושלים ועל התנדבותו כחבר במועצות מנהלים והנהלות של מוסדות וארגונים בירושלים התורמים תרומה ישירה לפיתוח העיר.
– הגב' שרה וידר – נולדה בשנת 1939. משנת 1962, לימדה כמחנכת באולפנת חורב בירושלים. משנת 1985, שימשה כמרצה במכון שיפר להוראה וממקימי מכון המנהלים בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. עוד, שימשה הגב' וידר כמפמר"ית להיסטוריה ואזרחות בחינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך. עיטור יקיר ירושלים, מוענק לגב' שרה וידר על פעילותה החינוכית בעיר לאורך השנים כמורה, כמפמרי"ת וכמרצה, וכן על התנדבותה בארגון יד שרה בסיוע לקשישים ניצולי שואה לכתוב את קורות חייהם.
– עו"ד יהודה זרצקי – נולד בשנת 1956. החל בפעילותו הציבורית עוד מהיותו סטודנט, עת היה ממקימי תנועת ח"ץ (חבורות ציוניות) לקליטת עלייה וקירוב. עוד, הקים זרצקי מפעל להעסקת עולים בירושלים וכן את תנועת משואה – תנועה למען העלייה. העיטור, מוענק לעו"ד יהודה זרצקי על פעילותו למען בני נוער וחיילים בודדים בירושלים וכן על פעילותו להעצמת מעמדה של ירושלים בקרב תושבי הארץ ויהדות התפוצות באמצעות יוזמות ועמותות כגון ׳גשר של זהב׳, ׳שבת ירושלים׳ ו׳אור מירושלים׳.
– ד"ר מחמוד חליחל – נולד בשנת 1951. משנת 1982, בה סיים תואר ברפואה מאוניברסיטת בן גוריון, עוסק ד"ר חליחל כרופא ומומחה בכיר ברפואת עיניים בעיר ירושלים – בבית החולים שערי צדק ובקופות החולים. בין היתר, ד"ר חליחל מעניק טיפול ללא תמורה למטופלים חסרי יכולת. על עבודתו כרופא בכיר בקרב כלל האוכלוסיות בעיר ותרומתו לנזקקים, יוענק לו תואר יקיר העיר.
– מר אריה כהן – נולד בשנת 1930 בירושלים. לחם באצ"ל בשנת 1953 ולמשך 20 שנה, עסק בתחום הבנקאות באזור ירושלים. לצד עבודתו, מתנדב זה 50 שנה בבית החולים הרצוג וכן בעמותת אל – סם ובקרן ילדנו. לצד עיסוקים אלו, תמך בהקמת בית המדרש באר מרים, לגימלאים. על פעילותו בתחום הבנקאות ועבודתו ההתנדבותית, נבחר ליקיר העיר ירושלים.
– מר בנימין דוד (בריאן) ליבסקינד – נולד בשנת 1951 בארה"ב, שם בלט בפעילותו הציונית. לאחר לימודיו, עלה בשנת 1977 לארץ ובשנת 1980 נבחר לניהול המחלקה למען הקשיש בעיריית בני ברק. בשנת 1988, עבר להתגורר בירושלים והחל לנהל את ישיבת קול התורה, שם תרם לביסוסה והתרחבותה. פעילות זו, וכן התנדבותו בעיר ובמיוחד לקידום נוער בסיכון, זיכתה אותו בעיטור יקיר העיר.
– גב' ברכה סליי – נולדה בניו יורק. עלתה לארץ ומשנת 1976 מתגוררת בעיר העתיקה. בעלת תואר מוסמך בגיאוגרפיה היסטורית מהאוניברסיטה העברית. עוסקת בסיורים בעיר העתיקה (מ-2003). בוגרת קורס לתיעוד בעל פה ולימודי תנ"ך, היסטוריה וגיאוגרפיה במוסדות שונים. ב-1989 הקימה ומפעילה עד היום גמ"ח לתושבי הרובע היהודי. הקימה בשנת 1998 את ארגון 'אם לאם' לייעוץ ולליווי לאימהות בשנה הראשונה לאחר הלידה. תרומתה בחקר העיר העתיקה, העברת סיורים רבים, כתיבת ספרים ופעילות חברתית של גמילות חסדים העניקו לגב' ברכה סליי את עיטור יקירת העיר.
– גב' מרים פריאר – בהשכלתה מורה לחרשים ומסייעת עד לימים אלו לאנשים עם מוגבלויות. בנוסף, סייעה בהעלאת יהודי ברית המועצות ובקליטתם וכן בקליטת יהודי אתיופיה. מאז שנות ה-70 מתגוררת בשכונת קטמון בעיר ומתנדבת במעון נכים "סן סימון". עוד, הקימה מרים מרכז מגורים לנכים – 'שלהבת' ועד לימים אלו, פועלת לגיוס משאבים למרכז. על עשייתה למען רווחת אנשים עם מוגבלויות נבחרה גב' מרים פריאר לקבל את עיטור יקירת העיר.
– גב' תמי פרידמן בן שלום – בת קיבוץ סעד. ממייסדי הקיבוץ העירוני 'ראשית' בשכונת קריית מנחם. פעלה ליצירת תשתית פיזית למגורים, הקמת גינות נוי, סלילת שבילים ועוד. הקימה את מערך החינוך של קיבוץ ראשית, שכולל בית ספר, גני ילדים, אולפני עולים, תנועת נוער ומועדוניות. על הקמת הקיבוץ העירוני הראשון נבחרה לקבל גב' תמי פרידמן בר-שלום את עיטור יקירת העיר.
– שלמה קול – נולד בשנת 1950 בעירק, עלה לארץ כתינוק וגדל במעברת תלפיות. משנת 1968, עוסק בבנייה בעיר ירושלים. לצד פעילות זו, עוסק קול בפעילות ציבורית בוועד שכונת הקטמונים ובבית הספר דנמרק, בנה ומחזיק בית כנסת המשמש כמקום למפגש וקירוב לבבות. על פעילותו זו, למען בניית העיר ותרומתו הקהילתית בה, נבחר כיקיר העיר ירושלים.
מ.ה.
שוב פעם עם הטרלול הפרוגרסיבי?
איני יודע מה בדיוק קובע אם מועמד צריך לקבל את האות או לא. אבל אני בטוח ב100 אחוז שאין לזה קשר למה שיש למועמד בין הרגלים.
זה אמור להיות אוביקטיבי לחלוטין, ולהביא את בחשבון את מין המועמד יהפוך את זה לסובייקטיבי.
תפסיקו כבר עם השטויות האלה.
צבי
מתי תבינו? שווין לנשים זה לא שדוחפים אותם בכוח שויין זה שמקבלים יחס שווה ובבחירה של פרס כזה לא צריך להסתכל על המגדר אז בחרו 12 ובמקרה רק 4 נשים. לא צריך לדחוף בכוח. שווין זה אומר יחס שווה לא יחס מתקן! (שאין על מה)
דרור
לדעתי התנאי שהאות יוענק רק לתושבים החיים בעיר שגוי!
ירושלמים טובים רבים, נאלצו לעזוב את העיר בזקנתם, כדי לשהות קרוב ליקיריהם. אולם. הדבר אינו מפחית כהוא זה מתרומתם לעיר לאורך שנים רבות!