אחרי בני ברק ובית שמש: ירושלים בתחתית מדד איכות החיים בישראל

מדד איכות החיים בישראל – הנתונים המדאיגים על ירושלים: בדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, שבדק את מדד איכות החיים ב-16 ערים הגדולות בארץ, ירושלים מדורגת במקום ה-15 – אחד לפני האחרון, כשמקדימות אותה ערים כמו בני ברק, בית שמש ובאר שבע. העיר היחידה שנמצאת מתחת לירושלים בדירוג היא בת ים.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

יש לציין כי מדובר על שיפור מהמדד של השנה שעברה – אז ניצבה ירושלים במקום האחרון בדירוג איכות החיים של הלמ"ס, אולם נתון זה אינו מעודד יתר על המידה, שכן – ירושלים עדיין בתחתית הדירוג.

בראש הרשימה – ראשון לציון, רחובות, רמת גן, כפר סבא, פתח תקווה, נתניה ואשקלון. ערים עם ציון כולל בינוני במדדי איכות החיים הן: תל אביב-יפו, חיפה ובית שמש. ערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות החיים הן: בני ברק, באר שבע, אשדוד, חולון, וכאמור את הרשימה נועלות ירושלים ובת ים.

מדדי איכות החיים בירושלים לעומת הממוצע

איך נקבע הדירוג? בלמ"ס ניתחו 50 מדדים שונים, ולצורך השוואה בין הערים נעשה שימוש ב-36 מדדים משותפים ל-16 הערים הגדולות: תעסוקה, בטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך והשכלה, מעורבות אזרחית, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיית המידע. ולאחר מכן חילקו את הערים לשלוש – ירושלים, כאמור, מדורגת בקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך. למעשה, מתוך 50 מדדים זמינים עבור העיר ב-32 מצבה היה פחות טוב מהממוצע הארצי, ואילו ב-18 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי.

על פי הלמ"ס – שיעור המועסקים בירושלים נמוך מהממוצע הארצי – 45.7 בירושלים לעומת 58.7 אחוז. גם בבחינת הזכאות לבגרות ירושלים בתחתית – 24.4 אחוז לעומת 52.6 אחוז בממוצע הארצי. מדדים נמוכים נוספים בירושלים: מעורבות אזרחית (10.9 אחוז בירושלים לעומת 11.7 אחוז), שירותי ממשל מקוונים – 40.7 אחוז בירושלים לעומת 56.7 אחוז בממוצע הארצי. מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון – 2.3 אחוז בירושלים לעומת 1.1 אחוז בממוצע הארצי; אמון כללי – 35.6 אחוז בירושלים לעומת 42.5 אחוז בממוצע הארצי.

ברמה היומיות, ולמרות שדרוג הפארקים הנרחב בירושלים – תושבי העיר אינם שבעי רצון מכמות השטחים הירוקים בעיר ומרמת הפארקים. על פי נתוני המדד, שביעות הרצון בירושלים עומדת על 40.7 אחוז לעומת 56.7 אחוז בממוצע הארצי.

בתוך כך, יצוין כי שביעות הרצון הכללית מאזור המגורים היא נגזרת, כך על פי המדד, של המגזר ממנו אתה מגיע. כך למשל, על פי הלמ"ס – בירושלים ישנו פער גדול ומשמעותי משביעות הרצון באזור המגורים בין המגזר היהודי – 88.8 אחוז – למגזר הערבי – 69.3 אחוז. באופן כללי, ההבדל הזה בולט גם בערים מעורבות אחרות – אך בירושלים, כאמור, הפער הוא המשמעותי והבולט ביותר.

הירושלמים גם לא מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם – 55 אחוז לעומת הממוצע הארצי שעומד על 66.8 אחוז.

מנגד, כאמור, מתוך המדדים שנבדקו – ב-18 היה מצבה של ירושלים טוב מאשר הממוצע הארצי, בהם איכות מי השתייה – 0 בדיקות חריגות בירושלים לעומת 0.41 אחוז בממוצע הארצי; איזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים (77.4 אחוז בירושלים לעומת 63.3 אחוז בממוצע הארצי).
בנוסף, ירושלים היא העיר המובילה במספר תחומים: אחוז הפסולת שהועברה למיחזור – 40.1 אחוז לעומת 23.5 אחוז בממוצע הארצי; ביטחון בסביבה מקוונת – 57 אחוז בירושלים לעומת 43.4 בממוצע הארצי; ירושלים מובילה גם בבחינת נשים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי – 11.1 אחוז בירושלים לעומת הממוצע הארצי שעומד על 6 אחוז.

ומה באשר לתחבורה הציבורית? בסך הכל המצב סביר. על פי מדד איכות החיים – 51.7 אחוז מתושבי העיר שבעי רצון. יש לציין כי גם בנושא התחבורה הציבורית בירושלים ניכר פער משמעותי בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי בשביעות הרצון – 60.8 אחוז שביעות רצון בקרב המגזר היהודי לעומת 37.3 אחוז בקרב המגזר הערבי בעיר.

בכלל, על פי המדד – במחוז ירושלים (ותל אביב) נרשמה שביעות הרצון הגדולה ביותר מהתחבורה הציבורית (47.2 אחוז).

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדד איכות החיים שפרסם הלמ"ס לשנת 2021 אינו משקף את איכות החיים של האוכלוסיות בירושלים. מדד עירוני אחד אינו יכול לשקף את מצב אוכלוסיות העיר, בעיקר בשל הרכבן. הרכב האוכלוסייה הירושלמית אינו יכול להוות בסיס להשוואה, שכן, כ-40 אחוז מתושבי העיר, חיים במזרח העיר וחלק מהם אף מחוץ לגדר. גיוון האוכלוסייה וההטרוגניות שלה, יותר מכל עיר אחרת במדינה, כשחלק ניכר ממנה חי מתוקף הנסיבות או על בסיס העדפתו התרבותית, אורח חיים שונה, אינו ניתן להשוואה או למדידה לערים אחרות.

"עיריית ירושלים מייחסת חשיבות רבה ומשקיעה משאבים ומאמצים רבים בשיפור איכות החיים של כלל תושבי העיר. מאז היבחרו של ראש העיר, משה ליאון, חל שינוי משמעותי לטובה במרבית תחומי החיים. משה ליאון מוביל מהפיכה שנמצאת בעיצומה – כל המרחב העירוני, כולל מזרח העיר, נקי מתמיד, הרחובות המרכזיים והכבישים בשכונות עברו מהפך וטיפול שורש שלא נראה כדוגמתו שנים רבות, לצד השקעה של מאות מיליוני שקלים. עיריית ירושלים משקיעה משאבים רבים בשיפור פני העיר, הקמת פארקים וריאות ירוקות וגני משחקים, מקדמת פיתוח מואץ של תשתיות וכבישים, מקדמת בניית אלפי יח"ד ותוכניות רבות של התחדשות עירונית ומקימה מתחמי תעסוקה והייטק חדשים שיוסיפו מקומות עבודה רבים בעיר. כמו כן, מקדמת העירייה תוכניות רבות למען תושבי העיר – אירועי תרבות ופנאי, תוכניות רווחה וקהילה ותוכניות ייעודיות רבות לבני הגיל השלישי וכך תמשיך לעשות.

"ירושלים היא העיר הגדולה במדינה ובה כמיליון תושבים. ירושלים מגלמת את הפסיפס הישראלי ומורכבת ממגזרים רבים: מעל 350 אלף ערבים – פי 5 מכל עיר ערבית אחרת ואוכלוסייה יהודית הטרוגנית מאד, המורכבת מחרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים וחילונים. לפיכך, בעיר כה מורכבת ומגוונת, הממוצע העירוני אינו משקף דבר. ביחס לפרסום של שנת 2020, בפרסום הנוכחי (2021) ירושלים עלתה מקום אחד, הדבר אמנם מבטא שיפור, אבל במבט נרחב, כאמור, פרסום מדדי איכות החיים ברמת עיר מציג תמונה מעוות של איכויות החיים של אוכלוסיות העיר.

"מדדי איכות החיים בערים הגדולות שהלמ"ס מפרסם מדי שנה הם מידע חשוב, אבל כפי שהלמ"ס, מסבירה ירושלים הינה הטרוגנית, ולכן מדד "ירושלמי" אינו מבטא את איכות החיים של האוכלוסיות בעיר. 1. בעיר כה מורכבת ומגוונת, הממוצע העירוני אינו משקף דבר. ישנו פער ניכר בשביעות הרצון מניקיון ומשטחים פתוחים בין אוכלוסיות בעיר. לדוגמא: מפרסום הלמ"ס בקובץ רשויות 2020 (מדצמבר 2022) כחצי מהאוכלוסיה מרוצה מהניקיון, כאשר בקרב אוכלוסיה יהודית כשני-שליש (גבוה מהממוצע הארצי) מרוצים ואילו בקרב האוכלוסיה הערבית רק כשליש. סקרים של עיריית ירושלים מבצעת מראים כי ישנו ברוב שכונות מזרח העיר שביעות הרצון מהניקיון גבוהה אף יותר, כאשר הממוצע המזרח ירושלמי יורד בעיקר בגלל שכונות חוץ גדר. יתר על כן, ממבט לאורך זמן מראה את העלייה בשביעות הרצון מהניקיון בכל העיר, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים; 2. בעיר בה רוב תושביה הערבים אינם אזרחים, חלק מהנתונים אינם רלוונטיים. לדוגמא: אחוז הצבעה בבחירות, אמון בממשלה. מלכתחילה המדדים הללו לא רלוונטיים לקבוצה זו ולכן הממוצע הירושלמי יורד; 3. בעיר עם קבוצות אוכלוסיה מגוונת, חלק ממרכיבי איכות החיים הינם תלויי תרבות וחברה, לדוגמא שיעורי השתתפות בתעסוקה או שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית והחרדית נמוכים מתוך בחירה. בקרב האוכלוסיה הכללית במערב העיר, התמונה שונה לחלוטין".

"עיריית ירושלים משתמשת בפילוחים של סקרי הלמ"ס ברמת קבוצות אוכלוסיה ובסקרים עירוניים לטובת גיבוש מדדי איכות חיים – מדדים המתמודדים עם מורכבות העיר, ונותנים מענה ברמת אוכלוסיות ושכונות, ומאפשרים לעירייה לדייק את פעילותיה לשיפור איכות החיים".

מחפשים דירה בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים