מדד החופש העירוני השנתי, של עמותת ישראל חופשית, פורסם השבוע והוא מציב מראה לא טובה בפני עיריית ירושלים שאינה, כך על פי המדד, דואגת מספיק לציבור החילוני והליברלי בעיר. גם בשנת 2022 ירושלים הידרדרה במדד 4 מקומות, אל המקום ה-24 הכללי (מתוך 31), כשהיא זוכה לציון משוקלל של 22 אחוז חופש בלבד (הראשונה במדד הוד השרון עם למעלה 80 אחוז ואחריה תל אביב וגבעתיים עם 75 אחוז, רק שתדעו). אז את מי ירושלים מקדימה? את הערים החרדיות בית"ר עילית, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש וגם את רמלה, רחובות ודימונה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בעמותת ישראל חופשית מסבירים כי "בירת ישראל, שממילא משתרכת בחצי השני של הטבלה מדי שנה, זכתה לציון גרוע מהרגיל הפעם, וזאת עקב שינוי לרעה במדיניות הכנסת עמותות דתיות לבתי הספר. בשנה שעברה העירייה מסרה שהיא מפקחת על בתי הספר שיודיעו להורים על נציגי עמותות שפוגשים את ילדיהם, אך השנה לא ציינה את אחריותה בעניין. כמו כן, היא הבהירה, התכנים שמועברים לילדים הם באחריותו הבלעדית של משרד החינוך".
פרט לקטוגריות החינוך, לא הרבה השתנה – לא לטובה וגם לא לרעה. בשנה שעברה, 2021, ירושלים דורגה במקום ה-20 הכללי עם 27 אחוז במדד החופש, כשבשנת 2020 היא היתה במקום ה-16 עם 31 אחוז במדד החופש – כך שמצטיירת תמונה מדאיגה עבור הציבור הליברלי-פלורליסטי בעיר. וזה לא מפתיע, שכם מאבקים ממשיכים לסעור בעיר – על צירי תנועה, על קיום אירועים בהפרדה מגדרית ועל אופי אירועי הגאווה בעיר. כך למשל, כפי שפורסם ב"כל העיר", עיריית ירושלים תקצבה את מצעד הגאווה של 2021 בסכום עגול מאוד של 0 שקלים. וזה כאמור לא הכל – הציבור החילוני והליברלי בעיר ממשיך להילחם על החופש – בעוד העירייה מהווה חלק מהבעיה יותר מאשר מהפתרון.
אז איך נקבע הדירוג ומהם הפרמטרים של החופש על פי עמותת ישראל חופשית? הציון העירוני נקבע באופן משוקלל מ-11 קטגוריות. "כדי לקבוע את משקלה של כל קטגוריה אנו מסתמכים על סקר שערך עבורנו הסוקר והפסיכולוג הפוליטי חגי אלקיים-שלם, ובו נבדק סדר העדיפויות של התושבים עצמם בתחומים הרלוונטיים", נמסר מעמות ישראל חופשית. "במקום הראשון נמצאת התחבורה הציבורית בשבת (17 נקודות אפשריות במדד), ואחריה בסדר יורד: מסחר בשבת (15 נקודות), תקציבי דת (13), שירותי הדת (13) – אותם אנו בודקים דרך חלופת הקבורה האזרחית (7 נקודות) והרכב המועצה הדתית (6), כניסת עמותות דת למערכת החינוך הממלכתית (13), היחס לקהילת הלהט"ב (10), הדרת נשים במרחב הציבורי (10) – המורכבת מסבסוד תעריף הרחצה בהפרדה מגדרית בבריכה העירונית (4) ומנוהל בעניין אירועים בהפרדה מגדרית (6) ופלורליזם דתי – היחס לקהילות היהודיות הלא אורתודוקסיות (9). הקטגוריה – נישואים אזרחיים – נכנסה לראשונה למדד בשנת 2021, ולכן לא נכללה בסקר המקורי אך ניכר כי יש לה חשיבות ציבורית רבה (10 נקודות במדד).
ומה המצב בירושלים? כאמור, בכי רע על פי מדד החופש העירוני.
בסוגיית המסחר בשבת קיבלה ירושלים 9 מ-15, כשההסבר הוא: "על פי החוק אסור חנויות, מותר תרבות ומסעדות. החוק מחריג את מי שאינו יהודי. בפועל מסעדות ומעט מכולות במרכז העיר, אין בכלל חנויות (לא כולל מזרח ירושלים). יש קולנוע בשבת".
ציון מושלם מקבלת ירושלים בקטגוריה של בריכות בהפרדה – נושא בוער במיוחד בימים אלו שבהם במינהל קהילתי הר חומה מבקשים לסגור את בריכת הקאנטרי החדשה בשבתות ובחגים. בינתיים, כאמור, זוכה ירושלים לציון 4 מתוך 4, כאשר בעמותת ישראל חופשית מסבירים כי "בבריכות העירוניות יש שעות רחצה בהפרדה, אך אין בהן מחיר מיוחד לכניסה בשעות אלה".
ועד כאן הניקוד הסביר לעיר. בהמשך זה נראה רע. אפילו רע מאוד עבור הציבור החילוני/פלורליסטי. תחת הנושא תחבורה ציבורית בשבת מקבלת עיריית ירושלים 3 מ-17, כאשר הניקוד מוענק בשל העובדה שיש מוניות שירות לכל אורך השבת, אך מנגד ללא שום השתתפות של העירייה.
בקטגוריה של תקציבי דת הציון הוא 3 מ-13. "סך תקציבי הדת העירוניים הינם 70,836,813 שקל", מציינים בישראל חופשית, "כאשר 34,299,404 שקל הם למועצה הדתית, 763,589 שקל לתמיכות למוסדות תורניים ו-35,773,820 שקל לתרבות יהודית ותורנית. שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב העיר הכללי הוא 0.93 אחוז וההוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי בשנה היא 123 שקל".
ומה באשר לתמיכה בקהילת הלהט"ב? טוב, לא תופתעו לשמוע שהמצב לא משהו – 3 מ-10 מקבלת עיריית ירושלים, כשבין השאר מצוין כי העירייה לא תמכה באירועי הגאווה, אך כן תקצבה את הבית הפתוח בעיר. עוד מצוין כי "בירושלים לא קיימות קבוצות איגי פעילות, וקיימת פעילות ארגונים נוספים בעיר אך ללא תמיכת העירייה".
אירועים בהפרדה 2 מ-6: "העירייה טוענת שפועלת לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ומקבלת החלטה לגבי כל אירוע בנפרד בהתאם לנסיבות הרלוונטיות".
בשאר הקטגוריות זוכה ירושלים לציון העגול 0. ביחס למועצות הדתיות מצוין כי "מועצת העיר עדיין לא עסקה בבחירת נציגים למועצה הדתית"; בקטגוריית פלורליזם דתי נכתב ש"אין כל תמיכה מצד העירייה", ותחת נישואים אזרחיים מצוין כי "אין אפשרות לרישום זוגות עירוני".
מנכ"ל ישראל חופשית, אורי קידר: "זו השנה החמישית בה אנו מוציאים מדד החופש העירוני, ולצד העלייה הניכרת במאמצי העיריות לשפר את תחום הדת והמדינה בגזרתן, הכנסת ה-25 מביאה עמה סכנת הידרדרות ממשית בכל התחומים אותם אנו מודדים. אין לי צל של ספק שכשחברי הממשלה המסתמנת מתבטאים בנושאי דת ומדינה ומביעים עמדות קיצוניות וחשוכות שמקומן בימי הביניים הם מתכוונים לזה. לראשי העיריות תפקיד מהותי במאמצי הבלימה שמתקרבים אלינו, אבל הם לא לבד במערכה. הציבור הישראלי יעמוד על רגליו האחוריות".
במענה לפניית "כל העיר" נמסר מעיריית ירושלים: "בירושלים בירת ישראל, שוכנות זו לצד זו אוכלוסיות שונות, מגוונות ובעלות צביון ומאפיינים תרבותיים ודתיים שונים. העירייה פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה למתן שירות מיטבי, לרבות שירותי תרבות, פנאי, תחבורה, חינוך וספורט לכלל האוכלוסיות בעיר. מדובר בעיר המגוונת והמכילה ביותר במדינה. זאת, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כלל הקהילות ובאמונותיהן הדתיות והתרבותיות ושמירה על הסטטוס קוו הקיים בעיר, על האיזון בין הצרכים השונים ועל מרקם החיים העדין והמשותף לכלל האוכלוסיות החיות בה. כלל התכניות שמנהלי בתי הספר מעוניינים להכניס לבית ספרם עוברות תהליך בחינה מעמיק, ונמצאות במאגר התוכניות המורשות של משרד החינוך. כניסתם של גופים חיצוניים נעשית רק בהתאמה לרוח בית הספר ובפיקוח משרד החינוך ומנח"י".
ירושלים במקום מעולה
בקיצור כל מה שלא מתכתב עם הרוח החילונית והשמאלנית הוא אוטומטית נמצא בחושך..לא חופשי..לא ליברלי ושאר ירקות.
מדד מגוחח שחוץ משנאת ישראל אינו מייצג מאומה
אפמ
ארץ אוכלת יושביה! כאוטית, נסערת, כעורה. דתית, קיצונית, פגאניות. אוריינטלית וערבית
יש לדכא סקטורים הללו היטב, עד הקצה – עד יתעשתו או יבוגלו כליל, למצער.
נישומים נוירוטיפיקלים מטורללים, מעוררי קבס.
יאצק
קובץ חדלי אישים שממורמרים מכך שרוב המדינה לא מאמינה בחיים הריקניים שלהם. תפנימו שרוב המדינה רוצה יהדות. ואתם מוזמנים לעבור לגרמניה ולעזור להם בנסיונות האפיכה שלהם