השכונות הטובות בירושלים: בית הכרם וניות בראש. ומי בתחתית?

שכונות בית הכרם וניות הן הטובות ביותר בירושלים מבחינת מדדים חברתיים-כלכליים. אחריהן מלחה, רמת דניה, ארנונה, קטמון הישנה, רחביה, רמת מוצא, רמת רחל ויפה נוף – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (שני). כזכור, כפי שפורסם ב"כל העיר", במסגרת פרסומי המדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס – ירושלים הידרדרה בדירוג לאשכול 2 – זאת לעומת אשכול 3 שבו היא היתה במדד שפורסם לפני שנתיים – מה שלמעשה מעיד כל כך שירושלים הופכת להיות עניה יותר וחלשה יותר מבחינה סוציו-אקונומית.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

עוד עולה מהדוח, כי השכונות/אזורי המשנה הירודים ביותר בירושלים הן שכונות חרדיות וערביות ממזרח ירושלים – כך למשל, בעשרת המקומות האחרונים מבחינת אזורי המשנה דורגו אזורים בשכונות גאולה-מאה שערים, שועפאט ומחנה הפליטים שועפאט. הנתון המדאיג שעולה מנתוני הלמ"ס הוא בכך שמספר השכונות הירודות מבחינה חברתית-כלכלית בירושלים הולך ועולה בהתמדה, כששכונות לא מעטות רושמות ירידה לעומת הדירוג הקודם – בהן גם שכונות שנחשבות חזקות – מלחה ורמת דניה, לדוגמא, שירדו לאשכול 8 במדד הנוכחי לעומת אשכול 9 במדד הקודם. גם שכונות טלביה והמושבה הגרמנית רשמו ירידה – מאשכול 8 במדד הקודם לאשכול 7 במדד הנוכחי. ואלו נתונים שבהחלט צריכים להדאיג את קברניטי העיר ואולי אף את ראשי המדינה – שכן על פי כל המדדים ירושלים, גם השכונות החזקות שבה, הופכת להיות חלשה יותר עם כל שנה שחולפת.

כיכר דניה בבית הכרם (צילום: אדם אקרמן)

כאמור, בשבוע שעבר פורסם ב"כל העיר" על הדירוג הכללי של ירושלים שנערך על פי נתוני שנת 2019 – דירוג שהציב את ירושלים באשכול 2 הנמוך מאוד ואשר מהווה ירידה לעומת הדירוג שפורסם לפני שנתיים. במקביל לדירוג היישובי, ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם מדד של אזורי משנה בערים – אזורים שמותאמים באופן יחסי לשכונות השונות בכל עיר. מהמדד הזה עולה, כאמור, תמונת מצב מדאיגה מאוד לגבי ירושלים.

ראשית – לירושלים אין אף נציגה באשכול הגבוה ביותר – אשכול 10 – שאליו הגיעו על פי הדירוג 78 שכונות ואזורי משנה ברחבי הארץ (מחציתם מתל אביב אם תהיתם). באשכול הבא אחריו – אשכול 9 – יש בירושלים 3 שכונות בלבד – ניות, בית הכרם ורמת בית הכרם – זאת לעומת 6 שכונות שהיו בו בדירוג הקודם.

רחוב בורלא בניות (צילום: Gilabrand at English Wikipedia, CC BY 3)

מנגד, באשכול 1 – הנמוך ביותר – ישנם 54 שכונות/אזורי משנה – רובן ככולן בשכונות חרדיות מובהקות או ערביות ממזרח ירושלים – אשר מהווים כשליש מהשכונות/אזורי המשנה שנבדקו בעיר. בכלל, בשלוש האשכולות הנמוכים ביותר ישנם 84 שכונות/אזורי משנה (מתוך 185 בסך הכל) – נתון מדאיג ביותר באשר למצבה של העיר, בוודאי בהתחשב בכך שבדירוג הקודם היו כ-70 שכונות אזורי משנה באשכולות הנמוכים ביותר.

מבחינת הניקוד – האזורים/שכונות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר מבחינה חברתית-כלכלית הן מאה שערים, גאולה, בית ישראל, שועפאט, מחנה פליטים שועפאט ומקור ברוך.

בחלק העליון, באשכול 8, ישנם 10 שכונות/אזורי משנה – מלחה, רמת דניה ורמת מוצא (שירדו מאשכול 9) ביחד עם יפה נוף, רחביה, רמת רחל, ארנונה וקטמון הישנה. באשכול 7 – 21 שכונות/אזורי משנה, מתוכם 5 שרשמו ירידה מאשכול 8 בשנתיים האחרונות.

שכונת הבוכרים (צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה)

כאמור, הדירוג של הלמ"ס נעשה בחלוקה לאזורי משנה שבתוך השכונות – כך נוצר מצב ששכונות מסוימות – דוגמת פסגת זאב, קרית היובל וגילה – נפרסות על פני כמה אשכולות בהתאם לאזור מסוים. ועדיין – מרבית פסגת זאב באשכול 6, מרבית קרית היובל וגילה באשכול 5 – ללא שינוי מהדירוג של השנה החולפת, כאשר באזורים מסוימים בקרית היובל נרשמה אף עלייה מאשכול 4 לאשכול 5.

איך נעשתה המדידה? הלמ"ס בודקת את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה באמצעות שילוב של תכונות האוכלוסייה בתחומי הדמוגרפיה, ההשכלה והחינוך, רמת החיים, התעסוקה והגמלאות. בשיקלול הסופי נכללים פרמטרים כמו כמו חציון גיל התושבים, אחוז משפחות מרובות ילדים, שנות לימוד, תארים אקדמיים, תעסוקה, הכנסה ממוצעת, ממוצע כלי רכב למשפחה וגם ממוצע שהייה בחו"ל.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כל הנתונים הללו, שנאספים על ידי הלמ"ס מגופי המדינה דוגמת משרד הפנים, מס הכנסה, הביטוח הלאומי ועוד משוקללים למדד אחד, כך שממוצע ערכי המדד של כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע הכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. למשל, רשות שקיבלה ערך מדד 1.000- נמוכה מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע, והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.

שועפאט (צילום: Tamarah)

לאחר מכן חילקה הלמ"ס את יישובי המדינה ל-10 אשכולות סוציו-אקונומיים, שהנמוך בהם הוא 1, שמאגד תחתיות את היישובים הירודים ביותר מבחינה זו, והגבוה הוא 10 שמאגד את המקומות הטובים ביותר מבחינה זו. העיר שהכי קרובה לממוצע הישראלי היא חריש.

בתגובה למדד החברתי כלכלי הכללי שפרסם הלמ"ס, עוד בטרם החלוקה לשכונות, נמסר מעיריית ירושלים: "דוח הלמ"ס המשקף את מצבן של הערים, בשנת 2019 חשוב מאין כמוהו ומשמש כלי חשוב בבואנו לטפל בעיר, יחד עם זאת חשוב להבין את הדו"ח ולקרוא אותו באופן רלוונטי ולא להסתפק בכותרות שאינן מייצגות את הדברים כהווייתם, כך שהלכה למעשה, הדוח אינו משקף את החיים הכלכליים והחברתיים של תושבי ירושלים. הדבר נובע מהרכבה הדמוגרפי של ירושלים, שהוא ייחודי ושונה מערים אחרות, וכולל קבוצות אוכלוסייה גדולות במיוחד, המנהלות אורח חיים ייחודי וסגנון חיים שונה. הכללתן (כמתחייב) של קבוצות אלה, במסגרת הדו"ח, ויצירת ממוצע שמשקף את כלל הדו"ח, מטות את הדו"ח בקיצוניות כלפי מטה, ועל כן הדוח אינו משקף את עובדות החיים ואת המצב של הקבוצות האחרות".

מחפשים דירה בבית הכרם או בניות? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים