כולנו זוכרים עדיין את הקמפיינים של "ישראל מתייבשת" והצורך לחסוך במים "כי כנרת יש רק אחת", אלא שבשנים האחרונות אין זכר לפרסומות הללו. אחת הסיבות לכך היא השימוש במים מותפלים אשר למרבה השמחה, הופכים להיות שכיחים יותר ויותר בישראל. כיום פועלים חמישה מתקנים מרכזיים להתפלת מים – באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד, אשר מספקים כמחצית ממי השתייה של ישראל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצריכה הממוצעת למגורים לנפש בישראל עמדה בשנת 2020 על 55.7 מ"ק לנפש, שהם 152 ליטר ביום לנפש. התפלגות השימוש במים היא: הדחת אסלות (35 אחוז), רחצה (35 אחוז), שתייה, בישול ושטיפת כלים (20 אחוז), כביסה וניקיון (5 אחוזים) וגינון (5 אחוזים).
נתוני צריכת המים מצביעים על כך שיש קשר מובהק בין צריכת מים לבין המעמד החברתי כלכלי – ככל שהמעמד החברתי גבוה יותר, כך צריכת המים גבוהה יותר. בשנת 2020 נמדדה צריכת המים לנפש ליום הגבוהה ביותר בישראל בכפר שמריהו – 816 ליטר ולאחר מכן בסביון – 769 ליטר ובעומר – 294 ליטר. הצריכה הנמוכה ביותר נרשמה ביישובים הבדווים בנגב – לקייה, ערערה-בנגב ותל שבע (91-80 ליטר). הסיבה לצריכת המים הגבוהה בכפר שמריהו וסביון היא קיומן של בריכות שחייה וגינות גדולות הדורשות כמויות גדולות של מים.
מיכל קורח (צילום: michal chen leopold)
ירושלים נמצאת בתחתית המדרג ונמדדה בה צריכה של 110 ליטר לנפש ליום יחד עם כאבול ובית"ר עילית. גם בהשוואה ליישובי המטרופולין, צריכת המים בירושלים נמוכה יחסית והיא מדורגת בתחתית הרשימה כאשר הר אדר, המדורגת ראשונה צורכת כמעט פי 2.5 מים ממנה.
אנקדוטה מעניינת בהקשר זה היא שבירושלים חלה עלייה גדולה בצריכת מים לקראת כניסת שבת, שכן בשעות אלו משקי בית רבים בעיר מתכוננים לשבת ומבצעים פעולות שונות כגון שטיפת כלים, רחצה, מילוי מיחמים ועוד. השימוש הגובר במים בזמן קצר יחסית גורם לא אחת לפריצות ביוב.
- הכותבת היא מיכל קורח, חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות
רוצים להישאר מעודכנים?
תגובות