עובדת ציבור שאבה מידע ממאגר סודי כדי לעזור לבנה בסכסוך כספי

כשהדרכון ותעודות הזהות הביומטריים כבר מחולקים כחוק ומצלמות נסתרות הולכות ומוצבות בכבישים וברחובות, פרטיותו של האדם נפגעת וישנה סכנה גם לחשש מפגיעה בביטחונו. עם זאת החששות המרכזיים הם מפני פריצה של פצחנים (האקרים) כפי שאנו רואים בגל המתקפות של השנה האחרונה שפגע במאות מוקדים ובאלפי אנשים ברחבי העולם. ואולם, המרכיב האנושי, כך נראה, הוא גורם בעייתי לא פחות. מאחורי כל מחשב שאליו אנחנו מנדבים את פרטינו עומד אדם שחשוף למידע הרגיש והאישי ביותר שלנו. כך גם במקרה הבא, שבו עובדת ציבור עשתה שימוש במידע אישי שאליו היתה חשופה מתוקף עבודתה, על מנת לסייע לבנה בנושאים אישיים.

• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

בהכרעת דין שניתנה בבית המשפט השלום בירושלים עומדת אישה אשר שימשה כעובדת ציבור והיתה חשופה ל"מערכת מאגר מידע שאינה נגישה לציבור הרחב, השואבת, בין היתר, מידע ממערכות מידע של משרד הפנים". פרטים אלה, כך צוין בהכרעת הדין, מאפשרים לבעל הגישה למאגר לקבל מידע אודות "שמו, כתובתו, מקום הולדתו, פרטי בני משפחה (הורים וילדים), מצב אישי, פרטי דרכון ופרטים לגבי יציאות וכניסות של האזרח לישראל".

(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

לפי פרטי המקרה המובאים בהכרעת הדין, בנה של הנאשמת הלווה 180,000 שקלים לאדם אחר לצורך השקעה. לאחר מכן, הודיע האדם כי הוא הפסיד את הכסף בהימורים. כתוצאה מכך "פעל בנה של הנאשמת לקבל הכספים חזרה … באמצעות לשכת ההוצאה לפועל". האם, ביקשה לסייע לבנה בנקיטת ההליכים ובמסגרת זו "עיינה בתשעה-עשר מקרים שונים במאגר המידע לקבל פרטים על [האדם] והשתמשה בהם לצורך המצאת כתבי-דין והוצאה לפועל". יתרה מכך, היא עף "עיינה פעמיים בנתונים של אשתו… לרבות פרטי יציאה וכניסה לישראל". את הנתונים היא מסרה לבנה. לאחר מכן, "עיינה הנאשמת בנתונים  על אביו ואמו" ואז "ניגשו הנאשמת ובנה לבית הוריו … על מנת לשוחח עמם ולגרום לכך שיוחזר החוב". במקרה נוסף, שאירע שנתיים לאחר מכן, כך מתואר בהערכת הדין "עיינה הנאשמת בפרטי כתובת מגורים של שוטר תחנת מוריה… אשר עצר את בנה בשנת 2011".

• כך יראו בתי ספר ירושלמים בעתיד
• לקראת מצעד הגאווה – דגלי גאווה במרכז העיר
• הוקפא הליך הפינוי של המתנ"ס ובריכת בית טיילור 

הנאשמת מצדה "הודתה בעובדות כתב האישום". עוד צוין כי "מדובר במידע שהגיע לנאשמת מתוקף תפקידה כעובדת המשרד, ומשכך, הוא מידע שחלה לגביו חובת סודיות". ובכלל, לעצם ריכוז המידע גם ישנה התייחסות בהערכת הדין לפיה "ריכוזו של המידע במאגר המידע של הרשות, יש בו משום פגיעה בפרטיות ומכאן שחלה עליו סודיות".

לסיכומו של עניין, פסקה השופטת ג'ויה סקפה שפירא, כי היא מרשיעה את הנאשמת בעבירה אחת של הפרת אמונים, עבירה של הפרת חובת סודיות ועשרים עבירות של פגיעה בפרטיות.