אחד מכל ארבעה ירושלמים העיד כי במהלך השנה האחרונה הוא חצה צומת באור אדום, למעלה מ-80 אחוז מתושבי העיר סיפרו כי ראו לפחות פעם אחת נהג שחוצה צומת מרומזר באור אדום – כך עלה מסקר שביצעה עמותת אור ירוק בקרב מאות מתושבי ירושלים, ותוצאותיו פורסמו לפני כחודש ב"כל העיר".
זאת ועוד, מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) עולה כי רחובות דרך חברון וגולדה מאיר הם האדומים (רחובות שבהם אירעו מספר התאונות עם נפגעים הגבוה ביותר) והמסוכנים ביותר בירושלים. בשנת 2021, כך על פי הנתונים, נפגעו בדרך חברון 44 בני אדם, בהם הרוג אחד ו-8 פצועים קשה. ברחוב גולדה מאיר נפגעו 35 בני אדם, בהם הרוג אחד ו-4 פצועים קשה. גם שנים אחורה מספר הנפגעים הגבוה ביותר בכבישי ירושלים היה בדרך חברון ובציר גולדה מאיר – 171 נפגעים בין 2018 ל-2021 בדרך חברון, ו-164 נפגעים בגולדה מאיר. רק כדי לסבר את האוזן – אחריהם ברשימה ציר בגין שבו נפגעו 106 בני אדם באותם שנים – כ-60 אחוז פחות נפגעים באותה תקופת זמן.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
כשאלו הם הנתונים, אולי לא תופתעו לגלות ששני הצמתים העירונים האדומים ביותר בישראל הם צומת דרך חברון-אשר וינר וצומת גולדה מאיר-יגאל ידין. על פי נתוני הרלב"ד בין ינואר 2018 לחודש יוני 2022 אירעו בצומת דרך חברון-אשר וינר 59 תאונות דרכים, שבהן נפגעו 105 בני אדם (6 קשה והשאר קל). בשדרות גולדה מאיר אירעו בתקופת הזמן הזו 45 תאונות דרכים ונפגעו 85 בני אדם (84 במצב קל).
המספרים הללו, כאמור, ממצבים את שני הצמתים הללו – האחד בדרום ירושלים והשני בצפון העיר – כמסוכנים ביותר בישראל כולה.
צומת דרך חברון-אשר וינר (צילום: פרטי)
"בצמתים העירוניים מתקיים קונפליקט מובנה בין כלי הרכב שמגיעים מכיוונים שונים לבין הולכי הרגל ורוכבי האופניים", מתייחס מנכ"ל עמותת אור ירוק עו"ד יניב יעקב לנתונים ומוסיף, "התנהלות בצמתים העירוניים דורשת תשומת לב רבה, ערנות וקריאה נכונה של המצב. בשל כך בצמתים העירוניים מתקיימת היפגעות גבוהה בתאונות דרכים. ראשי הערים חייבים למפות את הצמתים האדומים מרובי התאונות בערים שלהם ולפעול לצמצום הנפגעים. לעיתים שיפור תשתית יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות או הצבת מצלמת רמזור בולטת ומשולטת. בפעילות נכונה ראשי הערים יכולים וחייבים להוביל שינוי אמיתי בכל הקשור למספר הנפגעים בצמתים העירוניים".
ובכל זאת ישנו הבדל בין שני הצמתים המסוכנים, כך לפחות מסביר אבי שמר, מנהל מחוז ירושלים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לדברי שמר, בצומת גולדה מאיר-יגאל ידין נעשתה בשנה האחרונה עבודה מאומצת מצד הרלב"ד, עיריית ירושלים ומשטרת ירושלים, אשר הובילה לצמצום מספר התאונות והנפגעים.
הדמיית ההפרדה המפלסית בצומת דרך חברון-אשר וינר (צילום הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה)
אבל עוד קודם לעבודה, ישנו צומת דרך חברון-אשר וינר, שבו אירע מספר התאונות הגבוה בישראל. לדברי שמר, "כביש דרך חברון הוא עתיר בתאונות דרכים ועוד יותר בצומת החיבור עם אשר וינר שיש בו מספר גבוה של תאונות ונפגעים לצערנו. לשמחתנו, מרבית התאונות קלות ומעט מהן קשות. בצומת הספציפית המדוברת לא היו הרוגים בשנים האחרונות, אך עם זאת כן היו הרוגים לאורך השנים בציר דרך חברון שהוא עורק ראשי בעיר ומשמש אזרחים רבים".
שמר מסביר מדוע בצומת וינר-דרך חברון מרבית הנפגעים הם קלים: "במעורבות כלי רכב בתוך העיר בתאונות בהן מעורבים רק כלי רכב הן פחות קטלניות, אך אם יש מעורבות של משתמשי דרך רכים כגון הולכי רגל, רוכבי אופנוע ומשתמשי אופניים התאונות יכולות להיות יותר קשות כי הם פגיעים יותר".
אבי שמר (צילום: פרטי)
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר התאונות?
"לגבי הצומת הספציפי הזה – דרך חברון-אשר וינר – לא בטוח שיש הרבה מה לעשות. כל הגורמים מנסים לחשוב ולבדוק איך אפשר למזער נזקים ולגרום לפחות תאונות, אבל זה בסוף נובע מהתנהגות של משתמשי הדרך, כלומר של הנהגים".
מי שמיישרת קו עם שמיר, היא יושבת ראש מינהל קהילתי תלפ"ז-ארנונה הצעירה, ויקה אלקין, שחלק מצומת וינר-דרך חברון נמצא בשטח הטריטוריאלי של המינהל הקהילתי. "כל נהג שנוסע באופן כללי, אבל בוודאי בצומת וינר-דרך חברון, צריך לקחת את האחריות בידיו ולא להגביר מהירות", מדגישה אלקין בשיחה עם "כל העיר". לדבריה, "מדובר בכביש המשמש תושבים של שלוש שכונות – ארמון הנציב, ארנונה וצור באחר, צומת מרכזי שמשמש רבים מתושבי איזור דרום ירושלים. בעניין הזה אני מקווה כי ההפרדה הדו מפלסית המוקמת בימים אלה תשפר את הנושא ותקל על העומסים בכביש ותקטין את כמות תאונות הדרכים. אני חייבת לציין לטובה את המשטרה שנמצאת במקום וגורמת להרתעה".
מה בכל זאת ניתן לעשות?
"בסופו של דבר העירייה והמשטרה עושות מאמצים לפתור את הבעיות ולצמצם את כמות תאונות הדרכים. אך הצלע השלישית מבחינתי היא גם החשובה ביותר היא ציבור הנהגים. כל אחד צריך לנסוע בזהירות בכל רגע נתון ולהוריד את הרגל מהגז כדי להגיע בבטחה הביתה שנמצא במרחק קצר מהצומת. כל נהג צריך להסתכל ימינה ושמאלה ולראות את המכוניות ואת הולכי רגל שמסביבם ולכן צריכים לנהוג באחריות כי זה פשוט ימנע תאונות".
***
ובחזרה לשיפור המשמעותי בצומת גולדה מאיר-יגאל ידין, שם, כך לדברי שמר, העירייה והמשטרה ביחד עם הרלב"ד קיבלו מספר החלטות שצמצמו משמעותית את כמות הנפגעים בתאונות הדרכים. בין ההחלטות המשמעותיות שהתקבלו – הפחתת מהירות הנסיעה לפני הצומת, שיפור פני הכביש באמצעות מחלפים ועבודות והגברת האכיפה מצד משטרת ירושלים.
תאונת דרכים בצומת גולדה מאיר (צילום ארכיון: פרטי)
מהנתונים של הרלב"ד עולה כי במהלך שנת 2021 נפגעו בצומת גולדה מאיר-יגאל ידין 4 בני אדם בלבד, זאת לעומת 33 בני אדם שנפגעו בצומת בשנת 2018. "כפי שניתן לראות", אומר שמר, "הנתונים נמצאים במגמה ירידה ברורה וכאן מגיעה מילה טובה לכל הגורמים הרלוונטיים".
לדברי שמר, "התאונות המרובות שליווי אותנו בשדרות גולדה מאיר-ויגאל ידין הצטמצמו מאוד ולא בכדי. בתיאום עם העירייה וגורמי המשטרה, מהירות הנסיעה לקראת הצומת הוקטנה מ-70 ל-50, שיפור בזן פינוי הצומת וכן הושקעו מאמצי אכיפה רבים על ידי את"ן ירושלים, והנתונים נמצאים במגמה ירידה ברורה וכאן מגיעה מילה טובה לכל הגורמים הרלוונטיים".
מה עוד ניתן לעשות?
"אני רוצה לתת דגש על שימוש ניידים בזמן נהיגה, מגמה שהופכת להיות מדאיגה הגורמת להסחת דעת המובילה לתאונות דרכים. הם מסכנים כמובן את עצמם, את הנהגים האחרים ואת הולכי הרגל. גם הולכי רגל משתמשים בניידים ולא שמים לב למה שקורה סביבם ומסכנים את עצמם. אני קורא מכאן להימנע מהתעסקות מוחלטת בנייד בזמן נסיעה, רכיבה על אופנוע, אופניים ולהולכי הרגל".
באשר לצומת דרך חברון-אשר וינר, שמר, וכמוהו גם בעיריית ירושלים, מקווה כי השלמת העבודות להקמת הפרדה מפלסית בצומת, כמו גם מעבר הרכבת הקלה בעתיד והעובדה כי נתיבים יצומצמו תפחית משמעותית את מספר תאונות הדרכים בצומת כמו גם ברחוב דרך חברון כולו, שהוא כאמור, אחד מהכבישים המסוכנים והאדומים ביותר בירושלים מזה שנים רבות.
רוצים להישאר מעודכנים?
לסיום, לשמר יש שני מסרים חשובים מאוד להעביר: הראשון הוא לציבור הנהגים לאחר פתיחת שנת הלימודים. "זו הזדמנות חשובה להזכיר את שנת הלימודים שאנו נמצאים בפתחה ועל הנהגים להיות עכשיו עוד יותר קשובים וזהירים במקביל להורדת המהירות על מנת לאפשר לתלמידים להגיע לבית הספר ולחזור בשלום הביתה".
הנושא השני אותו מדגיש שמר הוא נושא המיקרו-מוביליטי (קורקינטים, אופניים חשמליים ועוד) ובנוגע אליו המסר הוא בעיקר להורים: "אני מדגיש כי הרכיבה מותרת מגיל 16 ומעלה ומחייבת אישור של משרד התחבורה. מי שעבר תיאוריה והוא בן 16 ומעלה יכול לרכוב בלי בעיה, מי שלא עבר תיאוריה חייב לעבור מבחן של משרד הרישוי. ההורים צריכים להיות מודעים לכך, לקחת אחריות ולהחליט האם הם מאפשרים לילדם לרכב. כמובן שעל פי חוק, כל רוכב על כלים אלה מחוייב בקסדה תקנית עם מחזיר אור".
שדרות גולדה מאיר (צילום ארכיון: פרטי)
מעיריית ירושלים נמסר: "צומת גולדה-יגאל ידין עבר שדרוג לפני כשנתיים ומאז חלה ירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים בצומת זה, כפי שציין גם נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אבי שמר.
"בצומת דרך חברון -אשר וינר בונה העירייה בימים אלה מנהרה והפרדה מפלסית שתיפתח במהלך הרבעון הרביעי של 2023. מבנה הצומת ישתנה ללא היכר והקונפליקטים התנועתיים יתבטלו.
"עיריית ירושלים נלחמת בתאונות הדרכים ופועלת רבות לצמצם את היקפן בכל רחבי העיר. פעולות נחושות ששכרן לצידן בבטיחות תושבי העיר ומבקריה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ובנוסף בצומת אשר וחנר משה ברעם עוברים מדי יום עשרות ואולי אף מאות תלמידי נהיגה בגלל המיקום הבעייתי של מקום יציאת הטסטים ,זאת כאשר משרד הרישוי וחברת טלרד מתעללים יום יום בתלמידי הנהיגה ומצפים מהם לעבור טסט ,במקום שבו אפילו נהג ותיק בקושי מסתדר ,ואם כבר כל העיר נכנס לסוגיה הזאת אולי ידאג שעיריית ירושלים תבטל בראש ובראשונה את מעגל התנועה המטופש שקיים בצומת האומן ברעם ותחליף אותו ברמזור ,ובנוסף שעיריית ירושלים תסלק את יציאת הטסטים מהאיזור הזה
משתמש בדרך
חבל שבכתבה אין פילוח של סוג התאונות סוג הרכבים והנהגים. אם רוצים למצוא פתרון חשוב להבין את סוג התאונות. שימוש בסטטיסטיקה לא פותר את הבעיה. אולי יש הרבה תאונות כי זה כביש עם הרבה תנועה? אולי זה קשור לכך שלחלק מהנהגים הללו לא היה רישיון או שהיו בשלילה? אולי זה קשור לסימון הבעייתי? אולי הרמזור מאפשר מעבר כאשר הצד השני טרם סיים לחצות את הצומת? כדי למצוא פתרון צריך לא רק להביא מספרים יבשים אלא פילוח מדוייק של הפרטים. היכן היתה התאונה בכניסה לצומת? ביציאה? לאיזה כיוון? מהיכן הגיע הרכב? האם הנהג היה שתוי? נהג אוטובוס? משאית? נהגים הממשיכים ישר או פונים? אם היו יותר נתונים, ניתן היה למצוא פתרון. נראה שבכתבה היו מעורבים גורמים שלא מוכנים להודות בבעיה אלא רק לזעוק.