כל מקרה התאבדות הוא אירוע רב נפגעים. הנפגע הראשון הוא ההרוג עצמו. יתר הנפגעים הם המשפחה, החברים והקהילה. לפני 7 שנים, בגיל 33, אחי מושיק מת מאובדנות. באותו יום חיי נחצו לשניים – לפני ההתאבדות, ולאחריה. נותרנו כולנו, כל בני המשפחה, מדממים מכאב, טובעים בתחושת אשמה שלא מרפה, ואינסוף שאלות של מה עשינו לא נכון? מה יכולנו לעשות אחרת? האם יכולנו למנוע את המקרה?
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במשך שנתיים התמסרתי לכאב. נתתי לתחושת השבר והיגון לשלוט בחיי. נקיפות המצפון ותחושת האשמה הדירו ממני את השינה במשך תקופות ארוכות. עד שברגע אחד החלטתי לאסוף את השברים, להרים את הראש ולחזור לחיים. הנטייה הטבעית שלנו כחברה היא להתעלם ממקרי אובדנות, להפנות את הגב כדי לא לפגוש את הכאב. המחשבה שזה יכול לקרות גם לנו משתקת את היכולת שלנו להתמודד עם המגפה השקטה הזו. המרחב האובדני מפחיד ומלא בסימני שאלה. לכן, ההחלטה לקחת בחזרה את השליטה על חיי היתה לא קלה. אבל החלטתי. החלטתי שהמוות של אחי לא יהיה לשווא. החלטתי שאני הולכת להביט לאובדנות בעיניים ולהבטיח למושיק שאעשה כמיטב יכולתי כדי להיות שם עבור אותם אנשים במצוקה.
כך החלטתי להקים את תנועת מש"ה – מילים שעושות הבדל, המבקשת לחזק את תפקיד הקהילה, שהיא חוליה מקשרת מרכזית ביכולת למנוע מקרי אובדנות. לצד אנשי מקצוע – פסיכולוגים ועובדים סוציאליים – תנועת מש"ה מכשירה מאות מתנדבים ומתנדבות מרחבי הארץ ומעניקה להם כלים מעשיים לזיהוי סממנים אובדניים בקהילה ודרכי פעולה ראשוניות על מנת להפחית את הסיכון המידי. בעזרת קריאות מצוקה המתקבלות במוקד, שולחת תנועת מש"ה את המתנדבים והמתנדבות בקרבת מקום, הנקראים "מושים", להגשת התערבות מידית.
התיקון החברתי שלאורו פועלת תנועת מש"ה מבקש למצב את הקהילה בתור חיץ אנושי בין האדם האובדני לבין ניסיון האובדנות – מודל התערבות הנקרא "הגגה" (Roofing). על פי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מתאבדים בישראל כ-700-600 בני אדם, לצד כ-13,500 ניסיונות התאבדות בסך הכל בכל שנה, וברחבי העולם כולו מתאבדים כמיליון איש ואישה בכל שנה. בחמש השנים האחרונות אובדנות היא סיבת המוות השנייה לבנים בגילי 24-15 בישראל, והשלישית לבנות באותם הגילאים. מגפת האובדנות מכה בעוצמות קשות במיוחד באוכלוסיות בהן חוסר מודעות מוביל לבושה רבה, ולראיית ניסיון ההתאבדות כמוצא היחיד של הפרט להתמודד עם קשיים הנקרים בחייו. כך למשל, מקרי אובדנות שכיחים בתדירות של פי 1.7 בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ביחס לאוכלוסייה הכללית ופי 3.5 בקרב עולי אתיופיה. את המציאות הזו אנו במש"ה מבקשים לשנות.
השבוע נקיים את הכנס השנתי של תנועת מש"ה ואנו מזמינים את הקהל הרחב לשמוע, להתעניין, להכיר וללמוד. מהי אובדנות? כיצד מזהים אדם אובדני וכיצד שוהים עם האדם על הגג? בכנס נעסוק בהתפתחויות חדשות בדרכים למניעת אובדנות, בתפקידה החשוב של התקווה במרחב האובדני, ונסיים עם מושב של שאלות ותשובות בהנחיית פרופ' שחר גולן, היועץ הקליני של תנועת מש"ה. ימי אלול הם ימים של תיקון, ואנו מזמינים את הקהל הרחב לבוא וללמוד כיצד ניתן ליצור קהילה תומכת ומשמעותית, כזו המונעת אובדן חיים. כפי שכתב אחי מושיק במילותיו האחרונות: "לפחות רציתי לחיות…".
הכנס יתקיים ביום רביעי, ה-7 בספטמבר בשעה 09:00 באולם בר שירה באונ' תל אביב. לכרטיסים: https://www.moshe.org.il.
- הכותבת היא גל נסים-עמנואל, אחות של מושיק ז"ל, מייסדת ומנכ"לית תנועת מש"ה.
תגובות