למרגלות הרובע היהודי: חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו מקווה טהרה ייחודי מימי הבית השני

מקווה טהרה שלם וייחודי מימי בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה), התגלה בחפירות הצלה ארכיאולוגיות בפרויקט מעלית הכותל שבמדרון המזרחי של הרובע היהודי. המקווה נמצא בחפירות בניהולם של מיכל הבר וד"ר אורן גוטפלד מטעם האוניברסיטה העברית ובמימון משרד ירושלים ומורשת, שהחלו בפברואר 2021 במטרה לאפשר בנייה של שתי מעליות שיחברו בין רום הרובע למפלס הכותל המערבי.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

ל"כל העיר" נמסר כי "המקווה שנמצא חצוב בסלע ומקורה בקמרון בנוי שהשתמר בשלמותו. לצידו נמצאו שרידי מבנה מגורים מימי הבית השני. ייחודו של המקווה – שדומים לו התגלו בחפירות קודמות של האוניברסיטה העברית בירושלים ברובע היהודי (בעיקר, במהלך חפירות הרובע היהודי שהחלו ב-1969 על ידי פרופ' נחמד אביגד) – הוא במיקומו על המצוק שהפריד בין העיר העליונה (בתי המגורים המפוארים של הכהנים) לבין הר הבית".

שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין, שחנך לפני מספר שבועות את תחילת העבודות להקמת מעלית הכותל, אמר: "הממצאים הנדירים שהתגלו בשטח חפירות פרויקט מעלית הכותל מרגשים מאוד. הממצאים הארכיאולוגיים הם עדות נוספת לנוכחות היהודית בירושלים לאורך אלפי שנים. משרד ירושלים ומורשת בראשותי ימשיך לפעול לשימור ופיתוח עברה היהודי המפואר של העיר תוך הפיכת הבירה לעיר חדשנית ומתקדמת".

נוסף למקווה, נמצאו שרידים נוספים, עליהם סיפר ד"ר גוטפלד כי "בחפירות התגלו שרידים וממצאים רבים מימי הבית השני, התקופות הרומית-ביזנטית והתקופה העו'תמאנית. ריבוי התעלות, בורות ובריכות המים שנמצאו בחפירה מעידים כי באזור זה נעשתה פעילות בנייה רבה הקשורה באספקת מים לאורך הדורות".

בין הממצאים הבולטים היא אמת המים התחתונה העוברת בתוואי החפירה אשר הובילה מים מבריכות שלמה, הנמצאות מדרום-מזרח לבית לחם, למקדש בימי הבית השני ושנעשה בה שימוש חוזר בתקופות מאוחרות; בריכת מים אשר נבנתה על ידי חיילי הלגיון העשירי שפעלו באזור אחרי ייסודה של הקולוניה איליה קפיטולינה (סביב שנת 130 לספירה) ושנבנתה על גבי טאבון (תנור אפיה) רומי שברצפתו נמצאו שתי לבנים עם טביעות, אחת הנושאת את שמו של הלגיון העשירי, "LXF" (Legio X Fretensis ), והשנייה טביעה עם שם פרטי בלטינית; ובור מים מטויח אשר שימש וילה מפוארת עד לחרבן בשנת 70 לספירה ובו התגלו כ-40 סירי בישול מימי הבית השני, בהם רבים שלמים.

כאמור, גולת הכותרת של החפירה היא המקווה החצוב. מיכל הבר הסבירה את חשיבות הממצא: "המקווה נחצב תחת אמת המים התחתונה ונראה כי הייתה מקור המים המרכזי של המקווה, דבר שאינו מוכר לנו ומצריך מחקר נוסף. ידוע כי באזור זה התגוררה האליטה של העיר ההרודיאנית, ולכן הממצא המרגש ובמיוחד קרבתו להר הבית מעלים שאלה מי היו תושבי אותה וילה מפוארת ערב החורבן – יתכן משפחת כהנים". בשיתוף ארכיאולוג מרחב ירושלים של רשות העתיקות, ד"ר עמית ראם, הוחלט לשמר את המקווה, כמו גם את שרידי מבנה המגורים שלצידו, ולשלבם בבניית אולם המבואה של מעלית הכותל.

בימים אלו משרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין משקיע משאבים רבים בפיתוח הרובע היהודי, לאחר העברת החברה לפיתוח הרובע היהודי לאחריות המשרד. בין הפרויקטים השונים שמוקמים ברובע בימים אלו נמצאים כאמור מעלית הכותל, השלמת שחזור מבנה בית כנסת תפארת ישראל, שדרוג הרובע ההרודיני ופיתוח החומה הרחבה.