"יש לנו חור ענק בלב" – רעייתו של יניב מלול ז"ל נפרדת בכאב גדול

שלושה ימים חלפו מאז מותו הטראגי של יניב מלול ז"ל, מבעלי הקופ שופ בעבר ואחד מאנשי העסקים החביבים בירושלים, ומשפחתו מנסה לאסוף את השברים. בימים שחלפו מאז – מוקפת המשפחה בחום ואהבה של מאות ואולי אף אלפי מנחמים, שבאים להיפרד, לומר מילה טובה ולהיזכר.

"יש אצלנו זרם בלתי פוסק של אנשים, זה פשוט מטורף", מספר בשיחה עם "כל העיר" מושיקו מלול, אחיו הגדול של יניב ז"ל. "אנשים מגיעים אלינו לנחם ואנחנו מוצאים את עצמנו מנחמים אותם, הם פשוט מתפרקים פה. זה כמובן מעיד על יניב, על מי שהוא היה ועל איך שכולם זוכרים אותו ואוהבים אותו".

מושיקו, שגדול מיניב ב-4 שנים, מוסיף ואומר: "יניב היה נעים הליכות. טיפוס אהוב על הבריות. לא רב עם אף אחד, לא מסתכסך, תמיד מחייך. מחפש שלום. הוא לא היה מוכן לשמוע דברי הבל וריכולים. איש נדיר. הלב שלו היה ענק פי שבעים מהגוף שלו".

"התקופה האחרונה היתה קשה מאוד", מספר מושיקו, "וכמובן שאנחנו ליוונו אותו, וטיפלנו בו. הוא ידע שאנחנו איתו ושאנחנו אוהבים אותו. אנחנו נעבור את השבעה ואז יתחיל הכאב האמיתי. ההתמודדות של החיים בלעדיו. אנחנו כמובן נהיה עם מלני ועם הבת שלו, שהיא עכשיו הבת שלי. זה כאב בלתי נתפס. הנחמה כרגע היא שהוא גמר לסבול ולהתענות. אנחנו בטוחים שהוא במקום טוב".

***

בדרך לחופה (צילום: באדיבות המשפחה)

רעייתו של יניב ז"ל, מלני, מוסיפה: "יניב היה אדם שכולו לב. לב אחד גדול. נתינה שלא רואה בעיניים. הוא תמיד חיפש לעשות טוב, תמיד לדאוג לנו – המשפחה – וגם לכל החברים והמכרים, ותמיד עם חיוך ועם העיניים הכחולות והממיסות שלו".

"וואו, אני מוצפת – לא יודעת מה ואיך לומר, איך לתאר את האיש המדהים הזה", מוסיפה מלני. "אני מרגישה חור בלב – זה חור ללא תחתית שהוא השאיר אצלנו. זו טרגדיה שאין לתאר".

ספרי קצת על יניב כמו שאת חווית אותו?
"אני חושבת שהדרך הטובה ביותר לתאר אותו היא לציין את מה שקורה פה בשבעה – כל ירושלים עולה אלינו לבית במודיעין. לא תיארתי לעצמי שנקבל חום ואהבה כאלה. והכל כמובן זה יניב – ככה כולם תפסו וראו אותו".

"אנחנו ביחד 7 שנים", היא ממשיכה, וחוויתי ממנו כל כך הרבה, ואני מבינה שכולם ראו אותו כמעט באותה דרך. אנחנו שומעים פה דברים מטורפים מאנשים, וכולם אומרים את אותם הדברים – שהוא תמיד היה עם חיוך, תמיד נתן מכל הלב, כולם אהבו אותו".

(צילום: באדיבות המשפחה)

אחרי זוגיות ארוכה, לפני חצי שנה החלטתם להתחתן.
"נכון. חיינו בזוגיות ארוכה – שנינו היינו בפרק ב' אז חתונה לא שינתה לנו. חיינו כמו זוג נשוי, הכל היה משותף. אחרי שיניב החלים מהמחלה בסיבוב הראשון – הגענו למצב שצריך להחליט לגבי ההשתלה. כשיניב החליט שכן, היה לי חשוב שהוא ייכנס לניתוח עם כל הברכות האפשרויות – אז אמרתי לו שנתחתן, וככה תהיה הברכה של החופה. יניב אמר 'סבבה', ובתוך שבועיים הוא הפעיל את כל הקשרים שלו והרים חתונה שאין דברים כאלה. החתונה היתה מצומצמת ומיוחדת מאוד. הילדים ליוו אותנו וזה היה מרגש. אין לי מילים לתאר את האושר שהיה באותו היום".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

איך הוא היה כבן זוג? כאיש משפחה?
"הוא היה גבר-גבר- רומנטיקן בדרך שלו שלא מוצאים בכל מקום. ותמיד דאג לכל מי שהיה מסביבו. לי יש שני ילדים מהנישואים הקודמים, אמיתי ולירי, ויניב היה ממש כמו אבא שלהם – הם קראו לו אב"ח יניב, שזה קיצור של אבא חורג. הוא לא החסיר מהם כלום. והאהבה שלו לעפרי, הילדה המשותפת שלנו, זה משהו שאי אפשר בכלל לתאר. אהבה מטורפת. היה לו קשר מאוד מיוחד עם הילדים, ובטוח שהוא יהיה חסר להם מאוד".

משמאל: לירי, מלני, יניב ז"ל, אמיתי ועפרי (צילום: באדיבות המשפחה)

***

אחד החברים הקרובים של יניב ז"ל, היה אחיו הקטן כפיר, בעברו שחקן בהפועל קטמון עם קריירה עשירה במגרשים. בשיחה מספר כפיר כי "יניב תמיד היה שם בשבילי. בכל משחק שלי הוא היה מגיע, ולא משנה איפה זה היה. שיחקתי בחורים ובמקומות שאלוהים ישמור – ויניב תמיד היה שם. ותמיד הוא גם היה משאיר אותי עם הרגליים על הקרקע. אני חושב שהוא אף פעם לא החמיא לי – תמיד מצא על מה להעיר כדי שאני לא אתפוס תחת מה שנקרא".

"ההתמודדות עכשיו קשה מאוד, אנחנו מנסים לעכל – לא ממש יודעים איך. נקווה שיהיה בסדר – בעיקר עם ההורים. זה לא פשוט", מוסיף כפיר. "היו לנו חודשים מאוד קשים. יניב עבר את הלוקמיה, את כל הטיפולים והתחיל להתחזק. ואז נתנו לו שתי אפשרויות – האחת, לא לעשות כלום, והשנייה – לעשות השתלה של מח עצם כדי למנוע את חזרת המחלה. אבל משהו בהשתלה הסתבך, הוא היא מאושפז בחודשים האחרונים והיה מאוד קשה. מי ששומע את הסיפור הזה מתרסק. אנשים בהלם ממה שהוא עבר. לא הרבה ידעו".

האחים מלול – (משמאל) מושיקו, יניב, כפיר, רפאל וטל (צילום: באדיבות המשפחה)

ספר קצת על יניב, מה אתה תזכור ממנו?
"הוא היה כולו לב. אדם מדהים. לא מקלל, לא רב עם אף אחד. כולם אהבו אותו, חיבקו אותו. אני אזכור תמיד את פני המלאך שלו, הפנים עם העיניים הכחולות המדהימות, שתמיד היה עליהם חיוך".

"קרע לנו את הלב לראות את הסבל שלו", מוסיף ואומר כפיר. "אנחנו מנסים להיות חזקים בשביל מלני, שמתמודדת כמו לביאה. היא היתה כל כולה למענו בחודשים האחרונים".

לפני סיום, מבקש כפיר לספר על מקרה שאירע ממש באחרונה – כזה שלדעתו מתאר יותר מכל את יניב ז"ל.

"זה ממש מהתקופה האחרונה, לפני משהו כמו שבועיים – כשיניב היה בבית החולים", הוא משחזר, "הוא היה במצב לא משהו, אבל עדיין דאג לסביבה. יש לנו אח אחד אברך, הוא קרא לו והתחיל לדבר איתו, שאל אותו מה שלומו והתעניין. ואז, הוא ביקש את חשבון הבנק שלו והעביר לו סכום כסף יפה. אחי ניסה להתנגד, אבל יניב אמר לו, 'זה חשוב לי, זה עושה אותי מאושר' – וזה באמת היה נכון. הנתינה שלו לאחרים עשתה אותו מאושר – זה היה יניב – לב ענק".

מחפשים דירת 4 חדרים בצפון העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון