מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת: "אנחנו חיים, נושמים ופועלים רק לטובת ירושלים"

"עבורנו ירושלים היא תמצית הקיום במשרד. אנחנו חיים, נושמים ופועלים רק לטובת העיר, אין לנו שום שיקול אחר", כך, בפשוטת מסביר נתנאל איזק את המהות המרכזית של משרד ירושלים ומורשת, שבו הוא משמש כמנכ"ל תחת השר זאב אלקין.

משרד ירושלים ומורשת נולד אולי בחטא, מתוך בולמוס התיקים האינסופי שמטרתם היא לסדר תואר שר לכמה שיותר חברי כנסת כדי להרכיב קואליציה, אבל אם כבר תארי שרים ומשרדים מיותרים – הרי שהעיר ירושלים בהחלט מתאימה.

השר אלקין מכהן כשר ירושלים ומורשת זו הפעם השנייה, כשבין שתי הקדנציות שלו הנהיג את המשרד השר רפי פרץ (הבית היהודי), כשהבדל נוסף בין שתי הקדנציות של השר קשורה לזהות המפלגתית שלו – בקדנציה הראשונה הוא היה שר מטעם הליכוד, וכיום הוא מכהן מטעם 'תקווה חדשה'. והנה לכם עוד הבדל – ראשי העיר ירושלים – אז ניר ברקת וכיום משה ליאון.

כך או כך, מי שבפועל מנהל את המשרד ומי שאחראי לביצוע של המדיניות הוא המנכ"ל איזק, ובחודשים הקרובים הולכת להיות לו עבודה רבה – שכן בישיבת הממשלה החגיגית לציון יום ירושלים ו-55 שנים לאיחוד העיר – התקבלו 9 החלטות שונות הנוגעות לתחומים שונים בעיר בהיקף תקציבי של 1.6 מיליארד שקלים.
בשיחה עם "כל העיר" מפאר איזק את ירושלים בכל הזדמנות ומדבר, כמובן, על החלטות הממשלה שעבר השבוע. "יש כאן אמונה יוקדת של כלל העובדים למען ירושלים", הוא אומר. "הוכחה ניצחת לכך שגם משרדי הממשלה מכירים בחשיבות ורואים את ירושלים כנושא המרכזי במדינת ישראל, ולראייה 9 ההחלטות הממשלה שעברו השבוע בשווי של 1.6 מיליארד שקל. עוד לא היה כדבר הזה, עד כדי כך שגם משרדים שלא היו שותפים בתקצוב, ביקשו להעביר תקציבים למען העיר. רק ירושלים יכולה לאחד כך את כולם".

אתה סוגר בקרוב שנה בתפקיד – איך אתה מסכם אותה?
"עבורי העבודה כמנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת זה מעין הגשמת חלום. לקח לי שבועיים להתאושש מהמינוי. זו היתה שנה היסטורית במונחי משרד ממשלתי, בטח בירושלים. הצלחנו להעביר למעלה מ-12 החלטות חשובות עבור ירושלים עצמה עם השגת תקציבי עתק. שלמה המלך אמר 'באין חזון יפרע העם', כשאין חזון אין דרך ולכן אנחנו מסתכלים כבר עם מבט לעתיד".

ההחלטה המרכזית שאושרה בממשלה היא בנוגע לתוכנית החומש 'לביא' – מה בעצם אומרת התוכנית?
"כמנכ"ל משרד ירושלים ומורשת אני מוביל בהנחיית השר, את ההשקעה הרחבה הגדולה ביותר בממשלה. אנחנו מתכללים גם עבור משרדים אחרים את הנושאים השונים בירושלים, ומכאן אפשר להבין ש'לביא' היא התוכנית החשובה ביותר. ישבנו עם כל הגופים הרלוונטיים והפקנו לקחים מהתוכנית החומש הקודמת 'היובל' כדי להוביל את ירושלים קדימה".

נתנאל איזק וזאב אלקין (צילום: עומר אביטל)

"נושא ההייטק הוא חשוב מאוד", ממשיך איזק ואומר. "כיום מועסקים כ-8 אחוזים בהייטק בירושלים לעומת 15 אחוזים בתל אביב. אנחנו במשרד, בשיתוף עם עיריית ירושלים, מבינים שחייבים פה השקעה כדי לצמצם את הפערים. כמשרד אנחנו מוגבלים במשאבים, אבל אנחנו צריכים למצוא את החממה שתניב את האקזיט הבא – המוביליי הבא. לירושלים יש מעמד מיסוי מסוים שקיים בחוק, אבל יש בה עוד יתרונות על פני כל עיר אחרת – יש פה את האוניברסיטה העברית, שהיא אחת המכובדות בעולם, יש מערכת רפואה מתקדמת, יש רצון של משקיעים להיכנס בגלל שיש פה 'אקו סיסטם' שמשלב הייטק וביוטק. הודות למשה ליאון ובשיתוף פעולה איתנו – אנחנו מייצרים חבילות אטרקטיביות לחברות וליזמים צעירים ונותנים להם את המענה שהם צריכים".

מה למשל?
"בגבעת רם צעירים שרוצים לפתח את הסטארט אפ שלהם שצריכים את הבית ואת הנגישות למידע טכנולוגי – אז הם יקבלו אותו ואת הסיוע הדרוש. יש מאות חברות הייטק וביוטק בעיר. בחומש הבא אנחנו כבר נהיה בגידול משמעותי בתחומים אלו".

***

איזק, בן 41, תושב לוד, נשוי ואב לשישה ילדים, עושה דרכו לירושלים מדי בוקר כבר מספר שנים, לאחר שכיהן במספר תפקידים ציבוריים. "אני נמצא על הציר לירושלים מאז ממשלת אולמרט", הוא מספר. "עברתי מספר תפקידים שכולם היו בירושלים, כך שהקשר היומיומי של נמצא בעיר. יש לי תמונות של ירושלים בביתי, והמשפט "אם אשכחך ירושלים" גם הוא תלוי בביתי, כך שיש לי קשר רגשי עמוק. כילד, המונח 'ירושלים' גרם לי התרגשות ואהבה גדולה. סבא שלי היה לוחם אצ"ל ודמעות היו זולגות מעיניו כשהיינו מגיעים דרך שייח' ג'ראח ונבי סמואל, וידעתי שיום אחד אהיה שותף בבניית העיר. ירושלים זה הלב הפועם, התקווה, גם בפקקים".

הזכרת את שייח ג'ראח – איך סוגרים את הפערים שקיימים בין מערב ירושלים למזרח העיר?
"מיום כנסתי לתפקיד אני מסייר כל שבועיים במזרח העיר, ואני לוקח איתי את מנכ"לי משרדי הממשלה והיחידות הממשלתיות הרלוונטיות. אנחנו שמים כיעד את הטיפול במזרח ירושלים – יש תוכנית חמש גדולה בהיקף של 2.1 מיליארד שקל הנוגעת ב-14 סעיפי ליבה שקשורים במזרח העיר. יש הבדל בין הרוח והחומר. המכשול העיקרי זה מכשול השפה. ברגע שיש שפה אחת שלא כולם דוברים אותה היטב או בכלל – אז נוצרים פערים. אנחנו משקיעים בתוך מזרח ירושלים ומלמדים את תוכנית הלימוד הישראלית. יש גידול בעקבות העבודה המשמעותית שלנו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"גם בתשתיות החינוכיות אנחנו משקיעים – בכפר עקב למשל אנחנו מקימים 40 כיתות לימוד על שטח של 87 דונם. ובמקביל עובדים על נושאים כמו תעסוקה, תחבורה, בשיתוף עם העירייה. הדוגמא הטובה ביותר כדי לחבר בין מזרח למערב מגיעה מהחלטת ממשלה שפעלה כתף אל כתף בנושא התחבורה שעברה עם השקעה של 361 מיליון שקל, כאשר מהסכום הזה מוקצה כסף לכביש האמריקאי המחבר בין הר חומה לגבעה הצרפתית. אנחנו קוראים לו "בגין החדש". זה יקל על הפקקים ויחבר בין מזרח למערב. עשינו שמיניות באוויר ביחד עם ראש העיר עד שההחלטה הזאת עברה. אם לא נחבר את הכביש – נבזבז זמן, זה יקרה בין כה וכה, ולבסוף שכנענו את משרד האוצר. זה יעד אסטרטגי לפתח את מזרח ירושלים, ברגע שלהם יהיה טוב באופן מובהק גם למערב העיר יהיה טוב".

אתה מדבר הרבה על שיתוף הפעולה עם העירייה, וזה מצוין, אבל אני חייב לשאול – אין חילוקי דעות?
"בוודאי שיש, אבל הכל נעשה בצורה מכובדת וגם אם יש מחלוקות פותרים אותן למען המטרה. בגדול, במרבית הדברים אנו רואים עין בעין וכולנו – השר, ראש העיר, מנכ"ל העירייה ואנוכי – מצעידים את ירושלים למאה ה-21 בצורה מיטבית. אני רוצה גם לציין לטובה את עובדי עיריית ירושלים. הגעתי לירושלים לאחר שהייתי משנה לראש העיר בלוד, ובאמת שלא פגשתי קודם איכות כזו של עובדים בשום מקום, ואני מכיר את השלטון המקומי מקרוב".

(צילום: ארנון בוסאני)

השבוע פורסם השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ממנו עולה שהחילונים הופכים למיעוט בעיר, והם מרגישים שהם נדחקים החוצה – האם זה גם נושא שהמשרד שם עליו את הדעת, הרי אף אחד לא רוצה שירושלים תהפוך לבני ברק.
"יש צוות יישום בראשותי שאמור להעביר את כל יחידות הממשלה לעיר. זו החלטה שהיתה עוד בשנת 2007, ועברה גם בשנת 2014, אך רק בשנה האחרונה ההחלטה מקבלת משנה תוקף, וכבר בחודש הבא אמורים לעבור מאסה גדולה של יחידות, שיחזקו את המגזר הכללי בעיר. זה יגרום לכך שעובדים שיגיעו לעבוד בעיר יעברו לגור בה. מדובר בגידול של אלפי עובדים. במקביל, נעשית עבודה של תכנון, כמו רובע העסקים בכניסה לעיר שיוביל אף הוא להגדלת תושבים מהמגזר הכללי לעבור ולהשתקע בעיר. אלה תהליכים ארוכי טווח, הדורשים זמן ואנחנו, כמו כלל תושבי העיר, נראה פרי לעמלנו בעתיד".

ואיך מחזירים את ענף התיירות שספג מכה אנושה לעניינים?
"הקצנו לנושא התיירות בתוכנית החומש לביא כ-160 מיליון שקלים. בתוכנית האחרונה היעד היה 5.2 מיליון תיירים לעיר, ועכשיו השר אלקין הציב יעד של 9 מיליון. אלקין אמר לי 'ירושלים ראויה לכך'. ענף התיירות הכניס לעיר 2.5 מיליארד בשנת 2019 לפני הקורונה. אנחנו רוצים מספרים גבוהים יותר".

מחפשים דירת גן בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון