ראש העיר משה ליאון: "המטרה היא להחזיר את הדור שעזב את ירושלים לעיר"

אחרי כשלוש וחצי שנות כהונה כראש העיר וכ-9 שנות מגורים בירושלים, נראה כי משה ליאון מכיר היטב את ירושלים. הוא מרבה לטייל ברחבי העיר, מדי סוף שבוע הוא חורש את ירושלים עם הרגליים – משתדל להגיע לכל פינה – במזרח ובמערב העיר – בכל זאת, ירושלים המאוחדת.

רגע לפני יום ירושלים 2022, שבו יצוינו 55 שנים לאיחוד העיר, התפנה ראש העיר ליאון לראיון מיוחד עם "כל העיר", על הפרק – יום ירושלים כמובן, אבל גם מה שקורה בעיר לקראת יום חגה – העובדה שהיא נראית כמו אתר בנייה, המתחים הבין מגזריים שנראה ששוב מרימים את הראש, המתיחות במזרח ירושלים ועוד.
"אחרי שלוש וחצי שנים שאני ראש עיר, אני בהחלט יכול לומר שאנחנו בשלב שאחרי ההמראה", הוא אומר בנחרצות בפתח דבריו. "אנחנו בשלב שבו אנחנו בפיתוח משמעותי של העיר. בטווח הקצר, נושא שכבר טופל הוא הניקיון. היום אפשר לומר שירושלים היא עיר נקייה. בנוסף, עשינו ברחובות העיר שיפוצים גדולים, כולל גינות ופארקים ופיתוח סביבה".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

"במקביל", ממשיך ואומר ליאון, "עבדנו גם על הטווח הארוך בשלושה מישורים מרכזיים: הראשון, דיור – כשיש גידול משמעותי במספר התחלות הבנייה. את 2022 נסיים בכ-6,000 התחלות בנייה, את 2021 סיימנו ב-5,400 התחלות בנייה. ואני מדבר על היתרי עבודה; המישור השני, תעסוקה – אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה בנושא התעסוקה עם בנייה של למעלה מ-1.5 מטרים לתעסוקה; הנושא השלישי הוא תחבורה – גם בנושא של הרכבת הקלה, שאנחנו בשיא ביצועים של שני הקווים הנוכחיים – האדום והירוק, וגם בפיתוח שבילי אופניים והליכתיות שאנחנו מקדמים.

"ירושלים מתפתחת ובשנים הקרובות היא תמשיך להתפתח באופן משמעותי ביותר. אני רואה לאן העיר הולכת, והיא הולכת למקום הרבה-הרבה יותר טוב מאשר מה שהיה פה לפני כן ובאופן כללי למקום טוב".

• טרגדיה: אלי מזרחי, ממובילי המהפכה בשוק מחנה יהודה הלך לעולמו
• בצל האיומים בטרור – היערכות שיא במשטרה לקראת יום ירושלים
• יום ירושלים 2022: כל האירועים והחגיגות
• שבוע יום ירושלים 2022: תגבור התחבורה הציבורית ושינויים בהסדרי התנועה
• מצעד הדגלים בשער שכם וברובע המוסלמי – בעד ונגד

חפירות ועבודות

בדבריו של ליאון יש מן האמת, בטח בנושא הניקיון. ירושלים תחתיו נקיה יותר מאשר היתה – הן במערב העיר והן במזרח העיר, כשהרבה משאבים ואנרגיות מושקעים בנושא.

באשר לדברים האחרים שעליהם הוא דיבר, המישורים המרכזיים לטווח הארוך, יש גם ביקורת שנשמעת לא אחת. המרכזית שבהן היא בנושא הבנייה המסיבית בשכונות מסוימות, כשבעיקר אמורים הדברים על שכונת קרית היובל, שבשנים הקרובות כמעט ותכפיל את עצמה מבחינת גודל האוכלוסייה.

"יש 950 אלף תושבים בירושלים ו-950 אלף דעות", מתייחס ראש העיר לביקורת שנשמעת. "אנחנו עושים שיתופי ציבור ובסוף מקבלים את ההחלטה מה טוב לעיר. ומה שטוב לעיר ומה שטוב לקרית היובל הוא התחדשות עירונית. זה יעשה טוב גם לעיר וגם לשכונות שבהן תהיה התחדשות עירונית – קרית היובל, קטמונים, גילה, קרית מנחם, הגבעה הצרפתית, ארמון הנציב וכו'. חשוב לזכור, בכל השכונות הללו הולך להיות משהו מאוד משמעותי וחשוב – הרכבת הקלה. כך שזה לא שאנחנו מצופפים ובונים בלי מחשבה על דרכי תחבורה ויוצרים פקקים ועומסים בכבישים. תהיה שם רכבת קלה והאוכלוסייה תשתמש בה ברובה".

עבודות הרכבת הקלה בגבעת שאול (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)

ומה אתה אומר לתושבים שחוששים ולאלה שמתנגדים להתחדשות עירונית בהיקפים גדולים?
"חשוב שכולם יזכרו – שבכל שכונה שבה אנחנו עושים התחדשות עירונית – אנחנו עושים שיתוף ציבור, כך שיש מגוון רחב של קולות. בנוסף, אנחנו פותרים בהתחדשות העירונית גם את נושא מבנה הציבור, בתי הספר, מעונות, גנים, מתנ"סים וכו'. זה לא חלטורה ולא עושים שום דבר בשלוף. יש ועדות תכנון שיושבות על התוכניות והן מאושרות בהתאם לצרכים של כל אזור ואזור.

"אז יש בסוף כמה אנשים שחושבים שלא צריך התחדשות עירונית – אני ראש העיר ואני לא חושב כמוהם. זה העתיד של העיר. המטרה שלי היא להחזיר את הדור שעזב את ירושלים לעיר, וגם לגרום לכך שאלה שנשארו בירושלים – ימשיכו להישאר פה, ובמקביל להביא לירושלים תושבים חדשים. הדרך היחידה לגרום לכך לקרות זה להציע חבילה אטרקטיבית – דירות, תעסוקה ותחבורה ציבורית. ואת זה אנחנו עושים".

עבודות הרכבת הקלה בצומת אורה (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)

שכחת לומר תרבות ופנאי?
"כמובן שגם עם דאגה לתרבות הפנאי. אנחנו עשירים בתרבות. מביאים הרבה מאוד תרבות לתושבים. יש פה המון מוסדות תרבות ומוזיאונים, ויש גם את התרבות הבידורית, שגם לה אנחנו דואגים. כל מי שהסתובב ביום העצמאות, ראה היקף חסר תקדים של מבלים ביום העצמאות. מאוד קל לשבת רגל על רגל ולבקר ולטעון שאין תרבות ואין פנאי. בוודאי שיש, ואנחנו עובדים כל הזמן על הגדלת ההיצע. תקציב התרבות שלנו גדול מאוד. ומספר האירועים הוא משמעותי. יש המון מקומות בילוי, יש הרבה מה לעשות בעיר. כמובן שתמיד רוצים עוד – אבל אני גאה במה שיש".

נחזור רגע לבנייה המסיבית – אתה משוכנע שהתשתיות הקיימות יכולות להכיל את כל התוספות?
"נראה לך שיושב פה מישהו חסר אחריות, שמפתח את העיר ומחר כל ירושלים תקרוס בגלל חוסר תשתיות? כל פרויקט שיוצא לדרך מבוצע בשיתוף עם כל חברות התשתיות – מים, ביוב, חשמל, תקשורת וכו'. כשעושים את הרכבת הקלה זה בדיוק השלב שבו אנחנו משפרים את כלל התשתיות בעיר. העבודות מתבססות על שני שלבים – השלב הראשון הוא החלפת והרחבת כלל התשתיות העירוניות שיתאימו לתוספות הבנייה. ושוב – זה לא שאני מקבל החלטות על פי גחמה כזו או אחרת. יש ועדות תכנון שאחראיות להכל, נראה לך שכל מי שעוסק במלאכה לא יודע מה הוא עושה? נראה למישהו שאנחנו לא נותנים את הדעת לנושא הזה? זה הרי אבסורד. חשוב שכולם גם יבינו – זה לא הבטחת בחירות או משהו כזה – זה כבר בביצוע. נראה למישהו שאנחנו עובדים בלי לדאוג לתשתיות המתאימות? בכל פרויקט שיוצא לדרך אנחנו דואגים שיהיו את מבני הציבור שצריך ואת התשתיות שצריך".

גם תשתיות תחבורתיות?
"ראשית, אני מקווה שכמה שיותר תושבים ייסעו ברכבת הקלה. אנחנו צריכים לדאוג לצמצם כמה שניתן את הנסיעה ברכב הפרטי. לצורך כך, אנחנו בונים את תשתית הרכבת הקלה, אבל זה לא הכל – אנחנו גם נגיע תוך מספר קטן של שנים ל-200 ק"מ שבילי אופניים ברחבי העיר, כשאת השנה הנוכחית נסיים עם 70 ק"מ. בנוסף, אנחנו גם מעודדים הליכתיות".

הדמיית רובע העסקים בכניסה לעיר (צילום הדמיה: E1 – topotek1, חברת עדן)

בירת תעסוקה

בדבריו הזכיר ראש העיר ליאון חבילה שהוא מעוניין להציע כדי למשוך לעיר תושבים – כשפרט לדיור ותחבורה איכותית היא כוללת גם תעסוקה. בשנים האחרונות, עוד לפני הקדנציה שלו, החל תכנון של רובע העסקים בכניסה לעיר וכך גם של פרויקט ההייטק בגבעת רם. התוכניות הללו יצאו לביצוע תחת ליאון והוא דוחף את הביצוע שלהם.

בנייה לתעסוקה זה נהדר – אבל החשוב יותר הוא למלא את עשרות המבנים שיקומו בשנים הקרובות בחברות משמעותיות. איפה זה עומד?
"יש לא מעט חברות שמתעניינות, ויש גם הסכמים שנמצאים על סף חתימה. אנחנו במגעים עם שתי חברות בינלאומיות גדולות ומשמעותיות, ואני מאמין שבתוך מספר חודשים ההסכמים הללו ייחתמו. אני חייב לומר בנושא הזה – חברות ההייטק רוצות להגיע לירושלים יותר ממה שאנחנו מציעים להם, ויש לכך מספר סיבות. בראש ובראשונה – יש בירושלים מקור לכוח אדם איכותי, ומה שחסר לחברות הייטק כיום זה כוח אדם. בנוסף, יש הטבות מס משמעותיות. חוק עידוד השקעות הון קובע שחברת הייטק בירושלים משלמת 50 אחוז פחות מס ממה שהיא משלמת בתל אביב. השילוב הזה בין כוח אדם להטבות המס גורם לכך שיבואו לפה חברות. כך, בפרויקט בגבעת רם – הבניין רובו ככולו הושכר. לייטריקס לקחה שטח גדול ויש עוד חברות שכבר סגרו. אין לי בכלל ספק ששטחי התעסוקה שאנחנו בונים יתמלאו, והם יהוו מקור תעסוקה לתושבי ירושלים וגם לכל אלה שיגיעו להתגורר בעיר באלפי הדירות החדשות שאנחנו בונים".

משה ליאון (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

מהם לוחות הזמנים?
"את המבנים שכבר התחילו לבנות נראה מתאכלסים בעוד כשלוש שנים – גם ברובע העסקים בכניסה לעיר וגם בגבעת רם. ברובע הכניסה לעיר בחלק מהמבנים כבר סיימו עם החפירות וממש בקרוב יתחילו להרים בניינים. בגדול, אנחנו כרשות מקומית וכעירייה עשינו את שלנו מהבחינה הזו ששיווקנו ביחד עם רמ"י את הקרקעות, קידמנו את התכנון של הבניינים וגם נתנו היתרי בנייה. כרגע זה קצב הבנייה ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר".

אתם עומדים בלוחות של הרכבת הקלה?
"אנחנו עומדים בזמנים בטווח של חודש לפה חודש לשם. זה חשוב מאוד, ואנחנו מקפידים על זה. אחת לחודש יש מפגש אצלי בלשכה של כל הגורמים שקשורים לעבודות כדי לתאם. וזה לא עניין של מה בכך – זה הרבה גורמים – הגיחון, חברת החשמל, חברות תקשורת, אנשי הרכבת. אנחנו עם האצבע על הדופק".

מקוטבת ומשוסעת

את הבינוי ופיתוח התשתיות מנהל ליאון כמו בולדוזר. הוא דוחף ומקדם ועומד מקרוב על לוחות זמנים צפופים. אולם התחושה הכללית היא שהקיטוב והמתח בין המגזרים והאוכלוסיות בעיר הולך ועולה. כך קרה וקורה באחרונה בקרית היובל סביב הרחבת בית הספר הניסויי ארגנטינה, במלחה סביב העברת גן של הציבור החילוני לחב"ד, בהר חומה סביב סוגיית פתיחת הקאנטרי בשבתות, בגבעת משואה סביב קומפלקס מבנה דת שצפוי להיות מאושר ועוד.

אולם ליאון, לדבריו, "לא רואה את זה, ואני לא מרגיש את זה. נכון שיש ויכוחים, אבל אני רואה הרבה יותר חיים של האחד ליד ולצד השני ולא האחד נגד או במקום השני. ירושלים היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל – מטבע הדברים רואים מתחים, אבל אני חושב שבירושלים יש בשנים האחרונות שקט יחסי וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו. אני רוצה, וזה גם החזון שלי וכך אני עושה בפועל, שכל תושב וכל מגזר יקבל את מה שמגיעה לה".

הקאנטרי החדש בהר חומה (צילום: יוני סיבוני)

אי אפשר להתעלם מהמתח שקיים בשכונות המעורבות: בהר חומה מתקוטטים על הקאנטרי, בקרית היובל על מוסדות חינוך, במלחה על גני ילדים, בגבעת משואה על מקווה ויש עוד.
"במלחה מאושרים – היה ויכוח על גן מסוים וזה טופל. הם לא חלק מהבעיה. כל השכונות האחרות מטופלות – כל אחת עם הבעיה שלה. צריך לזכור, העיר סבלה ואולי עדיין סובלת ממחסור במבני ציבור. בסופו של דבר תושב שגר בשכונה מסוימות מצפה שיהיו לו את המוסדות שהוא צריך, ואנחנו עושים הכל כדי לספק את המוסדות הללו. אבל מטבע הדברים כשיש מחסור אז יש ויכוח על מי יקבל. בסופו של דבר, בחיים המשותפים אין ויכוחים וחיים ביחד ומאוד יפה. אולי יש מי שמתגעגע לתקופה שהיו מלחמות בין חילונים וחרדים. אני חושב שהיום יש שקט. אין קיטוב. הקיטוב נרגע בתקופה שלי ולא התקטב יותר. זו עבודה רבה כדי להרגיע את הקיטוב ואנחנו עושים הכל כדי להרגיע את העניינים".

למרות מה שאתה אומר – זה שיש כיום מתח בהר חומה סביב הקאנטרי זו עובדה.
"בהר חומה זה לא חרדים. אין בהר חומה כמעט חרדים. הסיפור הוא המינהל הקהילתי, שיהיה זה שיפעיל את הקאנטרי כמו שקורה בכל שכונות העיר. המינהל בהר חומה עדיין לא החליט, אבל יש סיכוי שהוא לא רוצים להפעיל את הבריכה בשבת. זה מינהל קהילתי שנבחר על ידי הציבור ואנחנו מטפלים בזה. מכיוון שיש הבדל בין האוכלוסיות אז יש שאלות ויש ויכוחים ויש ניגודים".

אבל לפני מספר חודשים העירייה, ואתה בראשה, הכרזתם שהבריכה תפעל בשבתות בהתאם לסטטוס קוו – מאז פתיחת הבריכה מתעכבת.
"בוא נראה לאן יתגלגל הנושא, והוא יטופל, כמו שאמרנו, תוך כדי שמירה על הסטטוס קוו".

בית הספר הניסויי ארגנטינה (צילום: ועד הורי בית הספר)

נעבור להרחבת בית הספר הניסויי ארגנטינה: תחושות קשות של ההורים ושל המינהל הקהילתי שמה שתוקע את התוכנית זה הכניעה לחרדים.
"אני אמרתי יותר מפעם אחת – בית הספר ארגנטינה ייבנה ויעברו כל האישורים. אני עובד על כך. ב"כל העיר" נטענו כל מיני דברים – אבל אני מודיע חד משמעית שארגנטינה ייבנה בחודשים הקרובים".

מתי? אתה אומר שזה יקרה כבר שנה וזה לא קורה, וזו אחת הטענות נגדך.
"זה לא שנה. התוכניות הגיעו בערך לפני ארבעה חודשים. את שיפוץ היסודי כבר אישרנו, וגם התיכון יאושר, ואני מקווה שזה יקרה בשבועות הקרובים. בדיוק כמו שהבטחתי שנושא בית הספר אופק ייפתר לשביעות רצון כולם – כך אני אומר גם על ארגנטינה. זה לא סוד שיש מצוקה של כיתות בירושלים. אני עושה הכל על מנת להתגבר על המצוקה הזו. צריך סבלנות ולתת לי את הזמן לפתור את הבעיות והחוסרים".

אבל לא מדובר פה על איפה לבנות או הקמה מחדש – פשוט הרחבה של בית ספר עם תוכנית קיימת ומאושרת.
"ארגנטינה רק לפני כחודשיים קיבלנו את האישור התקציבי ממשרד החינוך, ואנחנו גם נאשר בקרוב את התוכנית. אני מבטיח ששום דבר לא מתעכב ולא מתפספס. בינתיים אפילו סיכמנו לצורך הצמיחה של בית הספר על מקום חלופי במרכז ציפורי, כדי שהם יוכלו לפתוח את השנה הבאה".

זו בדיוק הטענה של ההורים – כבר כמה שנים יודעים שהרגע הזה, שבו בית הספר יתפתח מחטיבת ביניים לתיכון, יגיע – והתוכנית עדיין לא אושרה.
"לשולחן שלי זה הגיע רק לפני מספר חודשים, ומאז אני מטפל בזה וזה יטופל בקרוב. אם לא היו דברים תקועים – לא היה לי מה לעשות. זו העבודה שלי".

יש הבדל בין דברים תקועים לבין דבר שנתקע במכוון מתוך אג'נדה מסוימת.
"אני לא יודע על שום דבר מכוון או מתוך אג'נדה. יש כל מיני סיבות ואנחנו נפתור את הבעיות, כמו שפתרנו במקומות אחרים. יש מאות מוסדות חינוך בירושלים ויש מקרים מסוימים שבהם צריך לטפל, ואת זה אנחנו עושים".

אז אפשר לסכם שכן יש מתח?
"אני לא אמרתי שאני לא רואה חיכוכים. אני אמרתי שהחיכוכים פתירים. שאנחנו יושבים ומדברים ופותרים דברים. אני לא חושב שיש קיטוב כזה נוראי. להיפך".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מתח נוסף קיים סביב השבת הירושלמית – איך אפשר לפתח יותר תרבות פנאי למי שרוצה בכך?
"השבת הירושלמית תמשיך להיות בסטטוס קוו כמו שהיא היתה עד עכשיו. זו ירושלים. כך היא תישאר. ירושלים לא תהיה אף פעם תל אביב ואף אחד לא רוצה שהיא תהיה תל אביב כמו שהיא לא תהיה בני ברק. היא תהיה ירושלים עם הסטטוס קוו".

גם במזרח ירושלים לא הכי שקט בתקופה האחרונה?
"מי שעשה את הבלגן והפרות הסדר בהר הבית היו תושבים מחוץ לירושלים. רוב העצורים ומפרי הסדר לא מירושלים. קל מאוד להגיד שזה מזרח ירושלים – אבל זה לא נכון. במזרח העיר יש מצב שבו צריך לטפל, ואת זה אנחנו עושים. אנחנו משקיעים מיליארדים של שקלים, ויש פערים של עשרות שנים, שאנחנו מנסים כרגע ביחד עם הממשלה הזו והממשלה הקודמת לסגור. אני התחלתי את הקדנציה עם נתון של 95 אחוז מתלמידי מזרח ירושלים שלומדים את שיטת הלימוד של הרשות הפלסטינית, ואין ספק שזה מחדל גדול. אנחנו מקטינים את זה ואנחנו בונים מאות כיתות במזרח העיר. ואנחנו משקיעים, לפחות שבדור הבא לא יהיו את הפערים – גם ברמת החינוך וגם ברמת ההסתה, וזה יקרה על ידי כך שיותר תלמידים יעברו לשיטות הלימוד הישראלית".

פעילות המשטרה בעיר העתיקה (צילום: דוברות המשטרה)

אתה מסתובב הרבה במזרח העיר – אתה לא מפחד?
"לא. כמעט כל שבת אני מטייל שם ברגל ובלי פחד. אני מרוצה מאוד מרמת הניקיון שיש שם, שזה כיף לראות. אני מדבר גם עם בעלי העסקים והם גם מרגישים התעוררות – גם ישראלים וגם תיירים. חשוב גם לא להכליל. בסופו של יום, אנחנו מדברים על 350 אלף תושבים במזרח העיר, שזו העיר הערבית הכי גדולה בארץ. רובם ככולם רוצים להשתלב בכלכלה העירונית, להסתובב חופשי בעיר ולחיות חיים נורמליים – של ביחד, של שיתוף. יש מעטים שעושים הפרות סדר ובהם מטפלים. לכן, אני חושב שהמילה פחד לא מתאימה".

ביום ראשון, יום ירושלים – מעבר לחגיגיות, זה גם מוקד לחיכוך סביב מצעד הדגלים. איך מרגיעים את השטח?
"הידברות, הידברות, הידברות. וזה מה שאנחנו עושים. בסופו של דבר אנחנו חיים בדמוקרטיה וצריך לאפשר לכולם לפעול לפי אמונתו".

ומספר ימים לאחר מכן, יש את מצעד הגאווה, שמציין 20 שנה – עוד מוקד חיכוך.
"שוב אני אומר – הידברות. ואולי תופתע לשמוע, אין בעיה עם הקהילה הגאה בירושלים. הם מקבלים את התקציבים שמגיעים להם ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה".

מצעד הדגלים ביום ירושלים 2021 (צילום: דוברות המשטרה)

תלונות מוצדקות, וכאלה שלא

נחזור לרגע לתשתיות – בהרבה מהעבודות בכבישים נראה שהן לא מבוצעות כמו שצריך. אתה שומע את הטענות?
"הטלפון של פתוח ואני בקשר עם התושבים ואני שומע תלונות. מטבע הדברים, כשאנחנו משקיעים מיליארדים של שקלים בכבישים ובתשתיות – מן הסתם יש ביקורות – גם מוצדקות וגם כאלה שלא. אין בכלל ספק שהחלק היותר קל הוא להיות בחלק המבקר והמתלונן. בסופו של יום אנחנו מבצעים שיפוצים ברחבי העיר בהיקפים שלא היו מעולם בירושלים, וכל ביקורת שאנחנו שומעים אנחנו מתייחסים אליה בשיא המקצועיות".

עד כמה גדול הפיקוח על העבודות? לדוגמא – כביש בזק מבגין לשערי צדק – הכביש החדש נפתח לא מזמן, אבל כל בורות הביוב מוגבהים מאוד, מה שפוגע בנסיעה וגורם לנזק למכוניות. מדובר על כביש חדש שרק עכשיו נסלל ונפתח.
"לא מכיר ספציפית את המקום, אבל אנחנו נבדוק. אין בכלל ספק שזה לא צריך להיות. אנחנו נבדוק את זה כמו שאנחנו בודקים כל תלונה ונטפל במה שצריך".

בקרוב תעלה לאישור הקמת המטמנה בנחל אוג – שנמצאת בקרבת בתי ספר בשועפאט ובקרבה לבתי מגורים בגבעה הצרפתית – זה לא חסר אחריות?
"הכל נלקח בחשבון בתכנון. בתקופה הקרובה זה יגיע לוועדה המחוזית לתכנון ואני מקווה שזה יאושר. צריך לזכור שכל הביקורות שהיו לפני כן – תוקנו. לא תהיה שם מגרסת עפר או מטמנה של אשפת בניין, שזה הדבר שממנו חששו המתנגדים. בסך הכל תהיה מטמנה לעודפי עפר מבנייה".

קיבלתם חוות דעת של מומחי סביבה?
"אנחנו פועלים לפי חוק, והמקום יעבור את כל האישורים הסביבתיים ואת ההתנגדויות שהוגשו. אני חוזר – הביקורת היתה על אשפת בניין – ולא יהיה שם אשפת בניין ולא מגרסה. בסך הכל מטמנה לעודפי עפר".

כאן כדי להישאר

ליאון יושב בקומה שש בכיכר ספרא כבר 3.5 שנים. בעוד שנה וחצי, בנובמבר 2023, יתקיימו שוב בחירות ולקראת סיום הראיון הוא מדגיש כי "לא באתי לקדנציה אחת. אמשיך להנהיג את ירושלים גם בקדנציה הבאה".

ומהן התוכניות שלך לקדנציה השנייה? איך אתה רואה את ירושלים בעוד חמש שנים?
"התוכניות שיצאו לדרך הן לא של שנה או שנתיים – הן לטווח הארוך. לוקח זמן לסיים את קווי הרכבת ולבנות אלפי יחידות הדיור. המטרה שלי, כמו שכבר אמרתי, היא להחזיר את התושבים שעזבו את העיר לירושלים, ואנחנו נעשה את זה על ידי כך שנדאג להם להיצע של דיור, תעסוקה ותחבורתיות. המטרה הנוספת היא לדאוג להישארות של הדור הנוכחי בירושלים. להפסיק את ההגירה".

"בגדול, אני מאוד אופטימי", אומר ליאון לסיכום. "אני חושב שירושלים במצב טוב והיא תהיה במצב הרבה יותר טוב בעתיד הקרוב".

מחפשים דירת גן בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון