ריקי סגל (צילום: דוברות כללית ירושלים)
ריקי סגל (צילום: דוברות כללית ירושלים)

"בשל ירידה בכמות הפונים להתחסן, איבדנו את חיסון העדר מפני פוליו"

על רקע התפרצות נגיף הפוליו בירושלים, ריקי סגל, מנהלת תחום רפואה מונעת ב'כללית' מחוז ירושלים, מהדהדת מסר פשוט וחד משמע - "להגיע להתחסן". עוד היא מציינת כי "בשל הקורונה - טיפות החלב והחיסונים נדחקו

פורסם בתאריך: 24.3.22 20:39

"האמת שהמסר לציבור הוא מאוד פשוט – להגיע ולהתחסן", אומרת השבוע בשיחה עם "כל העיר" ריקי סגל, מנהלת תחום רפואה מונעת ב'כללית' מחוז ירושלים, זאת על רקע אבחון מקרה של נגיף פוליו שאובחן אצל ילדה בת 4 מירושלים (ועוד שישה מקרים חשודים ללא תסמינים), וכן זיהוי הווירוס בניטור מי ביוב באזור ירושלים, בית שמש וגם בטבריה. "בגלל ירידה בכמות הפונים להתחסן איבדנו את חיסון העדר מפני פוליו", מסבירה סגל, "ולכן, אנו קוראים לחזרה לשגרה בנושא החיסונים".


מה זאת אומרת לחזור לשגרת החיסונים? הורים לא מביאים את ילדיהם התינוקות להתחסן נגד פוליו? פשוט הפסיקו?

"כן, כיסוי החיסונים ירד מאוד, גם בגלל הקורונה".

מה בעידן הקורונה גרם לציבור להגיע פחות ולהתחסן נגד פוליו?

"כולנו אחרי תקופה מאוד מאתגרת, הורים היו בבית, ילדים היו בבית, בידודים. עד שיש איזה יום שההורים יכולים ללכת לעבודה ויש מסגרות חינוך, אז מבחינת תיעדוף של ההורים, אני לגמרי מבינה שהיה תעדוף של – בוא נחיה, בוא נביא פרנסה הביתה, בוא נכניס איזושהי נורמליות למצב שלנו. וכך, טיפות החלב והחיסונים נדחקו מבחינת סדרי העדיפויות".

כלומר יש נתונים שמראים שבשנה-שנתיים האחרונות פחות אנשים חיסנו את ילדיהם כנגד פוליו?

"נכון, נכון. אם אנחנו מדברים על משהו בין 90-80 אחוז של מתחסנים לאורך השנים, אז הנתונים של שנת 2021 הם 68 אחוז במחוז ירושלים. זאת צניחה משמעותית. אנחנו אחרי התמחות מאוד גדולה בנושא הקורונה, אז המונחים שאני מדברת בהם הם לא חדשים: כשאנחנו מדברים על כיסוי חיסון עדר מפני פוליו, הוא ממש ירד.

"הווירוסים והחיידקים מחכים לנו שם בפינה, הם לא נעלמו מהעולם, אז כן, צריך בחזרה להעלות את נושא החיסונים ולהזמין להתחסן, וכמו שחזרנו לשגרה בכל הדברים האחרים בחיים, אז גם להגיע לטיפות החלב להתחסן".

***

תינוקות עד גיל חודשיים הם קבוצות הסיכון הגבוהה ביותר, כעת כשסכנת הפוליו אורבת בירושלים, זאת מפני שהחיסון הראשון ניתן רק בגיל זה. כמובן, גם בקרב בוגרים מדוכאי חיסון, עלולה להיות הדבקה. איך חזר הפוליו לחיינו, אחרי עשרות שנים בהן מוגר, למעט שתי התפרצויות ב-20 השנים האחרונות? סגל מסבירה כי "קודם כל צריך להבין שהמחלה היא מחלה שמעבירים אותה דרך מה שנקרא אוראלי-פיקאלי, מהפה לפי הטבעת. זה אומר שזה מופרש".

ואיך זוהתה חזרת הווירוס כעת?

"הפרשות מגיעות לביוב. יש ניטור של הביובים של ירושלים, ורואים מגמה שמופיעים שם שרידים של וירוס, ואז מתחילים לגלות. זה גם הופיע כמה פעמים במהלך השנים. ההתפרצות הקודמת היתה ב-2013, שאז בניטור ראו את הפוליו, זאת אומרת בביוב, אז הבינו שצריך לעשות איזשהו מעשה.

"פוליו זו מחלה ותיקה, שאנחנו מכירים את המנגנונים שלה, אנחנו יודעים איך למגר אותה, ובמדינת ישראל עושים את זה אפילו יותר טוב משאר העולם, כי יש לנו מערכות ניטור מאוד מדויקות".

כלומר, לפי הניטור זה קיים כעת אך למעט מקרה אחד עם תסמינים, לא זוהו מקרים פעילים?

"נכון. צריך להבין שהחיסון שלנו מורכב משני סוגי חיסונים: חיסון אחד, שהוא של זריקה של וירוס מומת, שמייצר נוגדנים בדם. כמו שאמרתי זו מחלה שעוברת דרך מערכת העיכול, זאת אומרת, אדם שמחוסן מוגן מפני המחלה, מצד שני, הוא עדיין יכול להעביר את זה במערכת העיכול, זאת אומרת שהוא עדיין יכול להיות נשא. אז אם אנחנו רואים עדויות בביוב, זה לא אומר שמישהו סובל מזה, זה אומר שכנראה יש אנשים שמחוסנים במומת ויש נשאות.

"אחרי ההתפרצות של 2013 מדינת ישראל חזרה לחיסון החי-מוחלש, שזה בטיפות, שזה נותן נוגדנים במערכת העיכול, ובעצם גם מגן מפני נשאות. אז השילוב בין שני החיסונים האלה מקנה הגנה מוחלטת, גם על הילד בעצמו וגם על הסביבה שלו, על התינוקות במשפחה, אנשים מדוכאי חיסון שיש במשפחה ובתוך הסביבה הקרובה".

ואיך בעצם התייחסתם לנתון שהתגלה בניטור הביוב? 

"הנתון הזה, אנחנו מתייחסים אליו בעצם כמו קצה קרחון. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים שיש מחלה שיתוקית אחת, אז אנחנו יודעים שיש מאות נשאים שמסתובבים. יחד עם הנתון של הירידה בכיסוי החיסונים, זה יכול להוביל להתפרצות יותר משמעותית, משהו שיותר דומה למה שהיה ב-1988 במדינת ישראל".

מה עלול בעצם לגרום הווירוס? בקצה הסקאלה, במקרים החמורים?

"אנחנו יודעים שהיו מקרים של שיתוקים. אנחנו רואים אנשים שנולדו בשנות ה-50, שהולכים בצליעות מאוד קשות. אלו אנשים שחלו בפוליו".

מהי ההגדרה של המצב היום בירושלים? אנחנו כבר מכנים את זה התפרצות?

"אני שמה את זה בסימן שאלה, כי כרגע אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד נשאים שמסתובבים, ומשרד הבריאות עושה איסוף נתונים וביקש לעשות דגימות צואה בצורה נרחבת על מנת באמת לדעת על מה אנחנו מדברים. כרגע יש בהחלט איתות מאוד חזק שצריך להיכנס לעניינים, צריך לחסן".

 

כשאנחנו מדברים על לעודד את החיסון, אז גם מקדימים את המועדים המקובלים לחיסון? יורדים בגילאים?

"בכללית מחוז ירושלים אנחנו מקדימים כרגע את החיסון הראשון מגיל חודשיים לגיל 6 שבועות, ואת החיסון השני מגיל 4 חודשים לגיל 3 חודשים. כדי להשיג את ההגנה הכי מהר שאפשר. אחרי שתי מנות יש הגנה די טובה, 80-70 אחוז. יש גם תוכניות חיסונים למאחרים, כל מי שמאחר יכול לצמצם את הפערים. אנחנו מתקשרים לאנשים, מזמינים אותם בכל הפלטפורמות שאנחנו מכירים, כללית מחוז ירושלים שולחת אס.אמ.אסים והודעות קוליות לפי רשימות שהוצאנו של מאחרים וגם לכאלו שאנחנו רוצים להקדים. זו העבודה. הסברה. לחזור לטיפות החלב.

"אני מרגישה שחלק מהעניין זה גם האמון. בעקבות הקורונה. אני פונה לציבור – בואו תחזרו לשגרת החיסונים בטיפות החלב גדול שאנחנו יכולים לתת".


העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר