זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים ודברי תורה על פרשת השבוע

כניסת שבת: 15:56

צאת שבת: 17:16

המפגש המחודש בין האחים / הרב ד”ר כתריאל ברנדר

הפחד של יעקב מוחשי מאוד בפתח פרשת וישלח. עשיו מתקרב עם צבא אדיר ואחיו הצעיר מניח שהאיום ברצח שהיה תלוי כנגדו בעבר עודנו תקף. הוא חוצה את מחנהו, שולח מתנות, מתפלל תפילה זכה מעומק הלב ו(לדברי חז"ל) מתכונן לאפשרות של מלחמה. ואולם, ברגע השיא של המפגש מתברר שהלך הרוח של עשיו שונה בתכלית מרוח הקרב שממנה חשש יעקב – אחיו הגדול מחבק את תאומו האבוד, מתפעל ממשפחתו של יעקב ומציע שילכו בדרך בצוותא.

הרב ד"ר כתריאל ברנדר (צילום: גרשון אלינסון)

למרבה ההפתעה, בוחר יעקב שלא ללכת עם עשיו. במקום זאת, הוא מביע את דאגתו לילדיו ולצאנו, שלדבריו לא יצליחו לעמוד בקצב של אחיו. יעקב מציע ללכת בעקבות עשיו, בקצב איטי יותר, לכיוון שעיר. עשיו מסכים ושם פעמיו לשעיר, ואילו יעקב, אולי בעוד תרמית מני רבות נגד אחיו, עושה את דרכו לסוכות במקום ללכת בעקבות עשיו.

חז"ל תמהים על חוסר הכנות: יעקב טוען שימשיך לעבר שעיר אך אינו עושה כן. איך ייתכן שהוא משקר במצח נחושה? "אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵצֶל עֵשָׂו לְהַר שֵׂעִיר מִיָּמָיו, אֶפְשָׁר יַעֲקֹב אֲמִתִּי הָיָה וּמְרַמֶּה בוֹ [בעשיו]? אֶלָּא אֵימָתַי הָיָה הוּא [יעקב] בָא אֶצְלוֹ? לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה." (בראשית רבה, ע"ח:י"ד).
המדרש מקשר בין הפרשה להפטרה – ספר נבואת עובדיה לאדום, צאצאיו של עשיו, המונה פרק אחד בלבד. עובדיה מעביר ביקורת נוקבת על אדום לאור בחירתו שלא לתמוך בעם ישראל ברגעי הסבל שעבר (מתקפת פלשתים בימי יהורם המלך ומתקפת בבל שהובילה לחורבן הבית הראשון; וראו את הסקירה המובאת בפרק המבוא בספר דעת מקרא: עובדיה).

לא זו בלבד שאדום שומר מרחק כאשר ממלכת יהודה נקלעת לצרה; הוא אף מלגלג על בן-דודו ושמח לאידו בנופלו. "בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ [של ישראל] וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָו וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם אַתָּה [אדום] כְּאַחַד מֵהֶם. וְאַל-תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ! וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם! וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה!" (עובדיה, א', י"א-י"ב).

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

האכזבה מאדום נובעת מיחסי האחווה שאמורים היו להימשך לאורך הדורות בין התאומים שנולדו לרבקה והלאה בין צאצאיהם. התורה אוסרת עלינו לשנוא את אדום ומתירה לצאצאיו להתגייר כי הוא חלק מהמשפחה: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא" (דברים, כ"ג:ח).

אנו, צאצאי יעקב אבינו, נועדנו להמשיך ולקיים את המצווה תוך שימור מערכת היחסים עם אדום למרות האתגרים שניצבו בפנינו לאורך השנים. למעשה, קשה לדעת אם אי פעם באמת היינו ביחסים טובים עם עשיו/אדום. כל אינטראקציה בין עשיו ליעקב וכל מפגש בין צאצאיהם שהובא בתנ"ך מלווה במתיחות במקרה הטוב ובאלימות במקרה הגרוע. ועם זאת מבקש מאתנו ר' אבהו לשמוע בדברי יעקב ובחיבוקו של עשיו את האפשרות ליום עתידי שבו יתפייסו ישראל ואדום, גם אם הוא נותר בעתיד הרחוק, בקץ הימים שאת טיבם נוכל רק לדמיין.

כיום דומה שאנו חיים בתחילת תקופת ימות המשיח. עלינו לדרוש מאדום דין וחשבון על מתקפותיו נגד עמנו שכן, בעוד שורות אלה נכתבות, ישנם עדיין חטופים המוחזקים בעזה וריבונותנו עודנה מאוימת. ועם זאת גם חזינו בכינון יחסים מחודשים עם חלקים אחרים של אדום, כגון הסכמי אברהם שנחתמו עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לצד העניין הפוטנציאלי שמביעה סעודיה בכינון יחסים עם ישראל. עלינו לתמוך ביחסים הראשוניים הללו על מנת למלא אחר שליחותנו ולהבטיח עבור ילדינו עתיד טוב יותר.

כאן ועכשיו, אומר עובדיה הנביא, חייב אדום לתת דין וחשבון. אך דין וחשבון אלה הם כתוצאה ממערכת יחסים בין אחים שנשכחה ונזנחה, ושברבות הימים תושב על כנה. בכך שנכיר בהיסטוריה המשותפת שלנו נוכל ונצטרך לבנות גשרים במקום חומות. ורק אז, כך אנו למדים, תהא מלכותו של ה' שלמה.

• הרב ברנדר הוא נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון'