זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים ודברי תורה על פרשת השבוע

כניסת שבת: 16:20

צאת שבת: 17:38

ממשפחה לעם / הרב יהונתן אורן

פתיחת ספר שמות מתארת את המעבר של משפחת בני ישראל ממשפחה לעם. בפסוקים הראשונים של ספר שמות מתוארת שוב (לאחר שכבר תוארה בספר בראשית), הירידה של בני יעקב מצרימה. 70 מבני משפחה אחת יורדים מפאת רעב לקבל למעט מזון במצרים. "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה: יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן: דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר: וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם:" (שמות א פסוקים א-ה).

פסוקים בודדים לאחר מכן מתוארת התייחסותו של פרעה מלך מצרים לבני יעקב כ'עם': "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:" (שמות א פסוקים ח-ט).

מה גורם לפרעה לראות את בני ישראל כ'עם'? מדוע הוא הראשון שקורא לעם ישראל 'עם'? מדוע ה' לא מכנה אותם עדיין 'עם'? אפשר היה לומר שזהו רק הריבוי הטבעי העצום המתואר כמה פסוקים קודם: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם:" (שמות א פסוק ז).

הרב ד"ר כתריאל ברנדר (צילום: גרשון אלינסון)

אולם, מצאנו פעמים רבות שעמים, עדות או שבטים התרבו מאוד בתוך מסגרת של מדינה זרה ולא הוגדרו כעם נפרד, אלא להיפך, בדרך כלל נוחה הייתה ההגדרה העצמית שלהם כפלג בתוך עם אחר ולא כעם עצמאי, מה שמאפשר להם להנות מייחודיות ולא להצטרך לעסוק בענייני חוץ בטחון וכלכלה עצמאיים.

אפשר היה להסביר שמה שגרם לפרעה לראות בהם עם היא שמירת הזהות הייחודית לבני ישראל, כמו שמתואר במדרש: "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה..". (מדרש רבה שיר השירים – פרשה ד פסקה כה).

אמנם נכון ששמירת הזהות גרמה לבידול, וכן לסוג של מעלה רוחנית (זכויות) שבגינה, כפי שמתאר המדרש, זכו ישראל להיגאל. אך כנראה שזו אינה הסיבה שבגללה הוגדרו על ידי פרעה כעם. מנהגים שונים לעדות או לפלגים בתוך עמים קיימים מזה דורות, ובכללם בעם ישראל היום, ואינם גורמים לכל פלג להפוך לעם בעצמו.

תשובה מעניינת וחשובה לשאלה ניתנת דווקא מספר דברים, מפסוק בו מסביר משה לעם ישראל שלקראת הכניסה לארץ הוא נהיה עם, לא רק עבור פרעה אלא גם עבור הקב"ה: "וַיְדַבֵּר משֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ". (דברים כז ט).

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהדה ברלין) מוולוז'ין, בפירושו 'העמק דבר', כותב שבכל מקום שנמצאת המילה 'עם' מתקשר העניין לקיום אנשי חייל, כלומר חיילים וצבא, המוכנים להילחם עבור קיומו של הציבור. וכך כותב בפירושו על הפסיקים בספר דברים: "משמעות 'עם' מובן כל פעם אנשי חיל נושאי המלוכה …. ובכל מקום מתפרש לפי הענין. וכן כאן משמעו שנהיו בזה הברית לאנשי חילו של הקב"ה להכיר מלכותו יתברך לכל העולם לאמר ביחוד לישראל".

בפרשת שמות מבאר הנצי"ב: "שראה (פרעה) שהבני חיל מתרבים והולכים. וגם כל אחד מישראל מי שהוא איש חיל הוא עצום מאיש חיל של מצרים".

פרעה מביט על ישראל ורואה שצצים ובאים משם אנשים שיכולים להיות חיילים, בני חיל שיכולים לצאת למלחמה כנגדו. הוא הראשון שמפחד מהם ולכן הוא הראשון שקורא להם 'עם'.

אולם, במבט האלקי התהליך בו יהפכו לעם לה' ארוך הרבה יותר. אמנם ה' יקרא להם 'עם' כבר כאשר יבקש מפרעה להוציא אותם ממצרים: "…כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:"(שמות ה פסוק א). אבל ההכרזה הסופית על עם ישראל כעם ה' תהיה רק אחרי תהליך ארוך ומורכב בו עם ישראל יצא ממצרים, יקבל תורה, יעבור נדודים במדבר, ורק לאחר שישראל יכרתו ברית עם ה' ערב הכניסה לארץ, יקראו 'עם לה' אלקיך'. כאשר יהיו בני ישראל עם של חיילים, שיותר מאשר מוכנים להילחם עבור הציבור ששולח אותם הם, אלא עם שיודע את מטרותיו ואת חזונו את ערכיו ואת אמונתו ורוצה להפיץ אותה לכל העולם, אז ייסגר המעגל ויאמר עליהם "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ".

• הרב יהונתן אורן הוא ראש המדרשה בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב