בניגוד לסטנדרטים המצופים משוטר, פעם אחר פעם נחשף הציבור למעשים בל ייעשו מאת שוטרים בחלקם ניצול לרעה של כוחם וסמכותם ושיאם אלימות מיותרת עד כדי גרימת מוות מיותרת; חיפושים בבתים שדומים לעתים לפוגרום ועוד כהנה וכהנה, התנהגויות נוקשות, לעתים נפשעות שמקומם לא יכירם בחברה מתוקנת.
לפני הקמת מח"ש הגוף ששימש כתובת לתלונות היה קצין תלונות ציבור (קת"ץ). זה היה מורכב משוטרים בעצמם ומשרדיו היו באותו פרוזדור עם שוטרים שנגדם הוגשו תלונות למעשה גוף זה היה "חסר שיניים" שטיפל במה שהוגדר "עבירות משמעתיות" (הוא עדיין קיים למקרים שמוגדרים כאלה). התוצאה הייתה שהמשטרה חקרה את עצמה. במקרים מסוימים "עוגלו פינות" והנטייה הייתה להעדיף את גרסת השוטר וטענותיו על פני אלה של המתלונן. אם בכלל בוצעה חקירה הטיפול היה רפה וזאת לשון המעטה. רק במקרים של ביצוע מעשים פליליים חמורים במיוחד הוגשו כתבי אישום.
משלא הייתי מוכן להשלים עם זה, פעלתי ביחד עם כתב הפלילים דאז של ערוץ הטלוויזיה היחידי שהיה אז, אורי כהן אהרונוב ז"ל, כדי להציף את הבעיה בתקשורת ובציבור. הדרישה הייתה להקים מחלקה נפרדת, חיצונית למשטרה, כדי שתהיה בלתי תלויה, דהיינו כזו שתפעל בלא משוא פנים ותבוא חשבון עם שוטרים מסוג כזה. עוד דרשנו שלמחלקה זו יהיו אמצעים אפקטיביים לטפל בכל אותם שוטרים כדי שאלה, לא רק שלא יפגעו באזרחים אלא גם לא יפגעו בתדמית המשטרה בעיני הציבור. המטרה הייתה להרתיע את השוטרים כדי לשנות התנהגות.
כאשר הוקמה מח"ש, וכדרך שמשטרה לא תחקור את עצמה, היא אוישה בחלקה ממשפטנים (תו=D7עים לשעבר) ושוטרים שעברו הסבה משוטרים במשטרה לשוטרים במח"ש. בהתחלה, לפחות לכאורה, ניסתה המחלקה לעשות מלאכתה בדרך שמתיימרת להיות אובייקטיבית. אלא שכבר אז, מח"ש השקיעה בעיקר במקרים "מיוחצ"נים", דהיינו מקרים של קצינים בכירים ומקרים קיצוניים שפורסמו בהרחבה בתקשורת. לעתים נטפלה דווקא למי שלא צריך. ככל שרבו התלונות, כך שקעה מח"ש בכמויות שהיא אינה יכולה להכיל. הגיעו דברים לידי כך, שמח"ש אפילו לא פותחת בחקירה – וזו מדיניותה המוצהרת – כאשר מדובר ב"מילה מול מילה". המסר הוא שמבחינת מח"ש, לגרסת שוטר אל מול זו של "סתם" אזרח, יש מקדם מהימנות מועדף. כדרך להתגונן מפני תלונה צפויה על אלימות כלפי חשוד, מקדים השוטר האלים, שהוא נתמך בחבריו, ואלה מתרצים ש"נאלצו להשתמש בכוח סביר משום שהאזרח הוא זה שתקף". הדוגמא הבאה תמחיש את הדברים : אזרח, מורה במקצועו, איש נעים סבר, הגיע עם רכבו ביום שבת בבוקר כדי לקחת את בתו שישנה בלילה שקדם אצל חברה. שוטרי סיור ראו שאין התאמה בין לוחיות הזיהוי של המכונית. המורה הסביר שזו הייתה טעות של המכון ושלא הבחין בה וכמובן הבטיח לטפל בזה מייד. למרות שניתן היה לזמנו לחקירה ביום שלמחרת, הודיעו לו שהוא מעוכב. כשהתחנן לאפשר לו לקחת את בתו והבטיח שיגיע מייד לתחנה – ומה באמת בער? – הודיעו לו שהוא "מתנגד לעיכוב"; התנפלו עליו וכבלו באזיקים את ידיו מאחורי גבו וכך הכניסו אותו בכוח לניידת. בהגיעם לתחנה, הוכנס דרך פרוזדור שמצוי במרתפי תחנת מוריה ושם, כשהוא כבול באזיקים, היכו אותו מכות רצח. סימני המכות הקשים תועדו בתמונות ובתעודות רפואיות. כשהתלונן במח"ש הוחזר כלעומת שבא. מבחינת מח"ש זו מילה מול מילת שוטרים ואלה מן הסתם יטענו ש"הוא התחיל", קרי התנגד והם, מסכנים, רק התגוננו.
וזו רק דוגמא קטנה מיני רבות וקשות בהרבה. הגיעו דברים לידי אובדן אמון במח"ש. יש שמוותרים מראש על פנייה למD7"ש . מכאן – במה הועילו חכמים בתקנתם?
מתקיים חשש שמח"ש נוהגת כך כדי למנוע השעיה או פיטורין של שוטרים. ידוע לכל שהמשטרה סובלת ממחסור חמור בכוח אדם ותוצאות כאלה יוסיפו ויפגעו במצבת כוח האדם של המשטרה. אכן זו בעיה בפני עצמה, אלא שאסור שחשש מפני זה יסרס את מח"ש ואת הטיפול המתחייב שלה בהתנהגויות פסולות של שוטרים. אלימות מאת שוטר, כמו גם, תופעות אחרות, שפוגעות בטוהר המידות (כגון שקרים בוטים ולעתים אפילו "תפירת תיקים"), הן תופעות שיש לבער מקרבה של כל חברה שוחרת אמת וצדק. אסור שהסטנדרטים לחקירה של מח"ש יהיו שונים מהסטנדרטים שנהוגים במשפט הפלילי הרגיל. אסור להעדיף מראש גרסת שוטר על פני זו של האזרח, גם אם הוא חשוד. אכן אפשר שתגובה נוקשה, כולל פיטורין של שוטרים מסוג כזה, תפגע באופן משמעותי בכוח האדם של המשטרה, אבל המשך המדיניות הזו, מעבר לפגיעה הקשה באזרח, פגיעתה קשה שבעתיים, גם בתדמית המשטרה בעיני הציבור ובאמון ההכרחי בה.
הפתרון הנכון הוא הגדלה משמעותית בתקציב המשטרה, כדי להגדיל את מצבת כוח האדם ולעודד צעירים להתגייס למשטרה. הסטנדרטים שקיימים היום כתנאי לפתיחה בחקירה נגד שוטר חייבים לעבור מן העולם. את אלה יש להחליף בחינוך מוקפד של שוטרים לנהוג בכבוד ובהגינות בכבודו , בגופו וברכושו של אזרח, גם אם הוא חשוד; נקיטה באמצעים חמורים כלפי כל מי שמעז להטות חקירה ואיתות חד משמעי לכל שוטר שאם יעז לנהוג אחרת – פשוט ימצא עצמו בחוץ. אלה יעשו את שלהם. שוטר שיבין מראש, שככל שיחרוג מסטנדרטים מוקפדים אלה יאבד את מקום עבודתו יחשוב היטב בטרם יעז לחרוג מהם. ככל שכך יהיה, הדילול האמיתי יהיה בכמות התופעות השליליות האלה ועימו גם הקטנת כמות התלונות במח"ש.
רוצים להישאר מעודכנים?
הגיעו דברים לידי אובדן אמון במח"ש. יש שמוותרים מראש על פנייה למח"ש . מכאן – במה הועילו חכמים בתקנתם?
מתקיים חשש שמח"ש נוהגת כך כדי למנוע השעיה או פיטורין של שוטרים. ידוע לכל שהמשטרה סובלת ממחסור חמור בכוח אדם ותוצאות כאלה יוסיפו ויפגעו במצבת כוח האדם של המשטרה. אכן זו בעיה בפני עצמה, אלא שאסור שחשש מפני זה יסרס את מח"ש ואת הטיפול המתחייב שלה בהתנהגויות פסולות של שוטרים. אלימות מאת שוטר, כמו גם, תופעות אחרות, שפוגעות בטוהר המידות (כגון שקרים בוטים ולעתים אפילו "תפירת תיקים"), הן תופעות שיש לבער מקרבה של כל חברה שוחרת אמת וצדק. אסור שהסטנדרטים לחקירה של מח"ש יהיו שונים מהסטנדרטים שנהוגים במשפט הפלילי הרגיל. אסור להעדיף מראש גרסת שוטר על פני זו של האזרח, גם אם הוא חשוד. אכן אפשר שתגובה נוקשה, כולל פיטורין של שוטרים מסוג כזה, תפגע באופן משמעותי בכוח האדם של המשטרה, אבל המשך המדיניות הזו, מעבר לפגיעה הקשה באזרח, פגיעתה קשה שבעתיים, גם בתדמית המשטרה בעיני הציבור ובאמון ההכרחי בה.
הפתרון הנכון הוא הגדלה משמעותית בתקציב המשטרה, כדי להגדיל את מצבת כוח האדם ולעודד צעירים להתגייס למשטרה. הסטנדרטים שקיימים היום כתנאי לפתיחה בחקירה נגד שוטר חייבים לעבור מן העולם. את אלה יש להחליף בחינוך מוקפד של שוטרים לנהוג בכבוד ובהגינות בכבודו , בגופו וברכושו של אזרח, גם אם הוא חשוד; נקיטה באמצעים חמורים כלפי כל מי שמעז להטות חקירה ואיתות חד משמעי לכל שוטר שאם יעז לנהוג אחרת – פשוט ימצא עצמו בחוץ. אלה יעשו את שלהם. שוטר שיבין מראש, שככל שיחרוג מסטנדרטים מוקפדים אלה יאבד את מקום עבודתו יחשוב היטב בטרם יעז לחרוג מהם. ככל שכך יהיה, הדילול האמיתי יהיה בכמות התופעות השליליות האלה ועמו גם הקטנת כמות התלונות במח"ש.
הכותב: עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי, יו"ר (משותף) של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל.
תגובות