נוער נושר בירושלים: תופעות האלימות וההידרדרות הנפשית רק הלכה והחריפה | דעה

הקיץ בא ועמו מגיעה לשיא תופעת הילדים הנושרים המסתובבים בירושלים. לא צריך ללכת לרחוק – מי שיוצא לכיכר החתולות ולמוקדים נוספים במרכז העיר בימי סוף השבוע ימצא אותם בקלות. אלפי בני נוער, חלקם עוד לא בגיל תיכון, אחרים שמלאו להם 20 שנים ויותר. כולם מסתובבים בחבורות, רובם שתויים ברמה כזו או אחרת, אחרים מעשנים ג'וינט וסמים 'קלים' אחרים.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

המצב מחמיר בדרך כלל בסביבות 1 – 2 בלילה. אלו ששתו כבר שיכורים לחלוטין. הפאבים באזור נחלת שבעה מלאים בקיא של אלו שהשתייה גמרה אותם, ובשולי מרכז העיר כבר תוכל למצוא תופעות גרועות יותר.

ביניהם תוכלו לראות מהלכים לבד או בזוגות את אנשי קידום נוער של העירייה ואת אנשי העמותות הפועלות בתחום הנוער הנושר. כולם אנשי טיפול מנוסים, לחלקם עשרות שנים של ניסיון בעבודה עם נוער שרובו הנורמטיבי יחזור הביתה וילך לישון עד שעות הצהרים המאוחרות. חלק אחר ימצא את דרכו לבתים נטושים ולמקלטים המשמשים להם בית ארעי, עד התחנה הבאה.

בשכונות העוטפות את העיר ירושלים, בגילה, בפסגת זאב, בנוה יעקב ובמקומות נוספים, מוקד ה'בילוי' יהיה כיכר כלשהי ליד אחד מבתי הספר הסגורים בתקופת הקיץ, או קראוון נטוש שהפך למועדון מאולתר. בדרך כלל יביאו עמם בני הנוער את השתייה מהבית או מהמכולת הסמוכה, שם לא דרשו מהם להציג תעודת זהות על מנת שיוכלו לרכוש אלכוהול זול במחיר 'מציאה'. תושבים רבים פונים למוקד העירוני בתקופה זו ומתלוננים על הרעש ועל הנזק שגורמים בני הנוער.

במקומות אלו לא תמצא בדרך כלל מבוגרים מלווים, כפי שקיים במרכז העיר. לעיתים, אם איתרע מזלו של עובר אורח לעבור באזור ולעצבן את אחד הנערים, האירוע יכול להיגמר בצורה רעה. סיירות הורים שקמו לאורך השנים בשכונות מסוימות מצליחות להקטין את התופעה ולהעניק לה מסגרת נורמטיבית פחות או יותר. גם תנועות נוער ייעודיות כמו סח"י (סיירת חסד ייחודית) מתמקדות במענה לבני נוער מסוג זה. אך עם כל ההתגייסות יוצאת הדופן של גופים אלו, כמות הנוער המסתובב רק גדלה וגילאי הילדים הנחשפים לתופעות אלו הולכים ויורדים.

התופעה לא מתחילה היום, אבל קיץ 2021 מביא עמו כמה חידושים ואתגרים להורים ולאנשי החינוך גם יחד. כמו בתחומים רבים, הקורונה שימשה קטליזטור – מגבר לתופעות חינוכיות רבות. ילדים רבים שבית הספר ה'רגיל' החזיק אותם פחות או יותר בשגרה, מצאו עצמם בתקופת הקורונה נופלים בין הכיסאות בלא שמישהו יהווה עבורם כתובת משמעותית. בני נוער שהגיעו מדי יום לבית הספר, גם אם לא למדו, זכו לעין בוחנת ומלווה שהיוותה עבורם כתובת. כשנה וחצי של השבתת חלקית או מלאה של בתי הספר גרמה לשוליים הצרים של הנוער החריג בבתי הספר להתרחב.

התופעות בולטות במיוחד בבתי הספר המתמקדים ממילא בתלמידים שנשרו מבתי ספר אחרים. בעוד שמערכת החינוך המיוחד נותרה פתוחה רוב תקופת הקורונה ונתנה מענה לילדים המיוחדים ולהוריהם, הרי שהחרגה זו לא תפסה לגבי מרבית בתי הספר העוסקים בנוער נושר. כאן תופעות האלימות, ההידרדרות הנפשית וההליכה ל'תחביבים מזיקים' רק הלכה והחריפה.

בנוסף, החשיפה האינטנסיבית של ילדים ובני נוער לרשתות החברתיות בתקופת הקורונה, באין יכולת להיפגש פנים אל פנים, חשפה ילדים לתכנים שבעבר הם לא היו חשופים אליהם. גיל הילדים הצופים בפורנו קשה, משחקים במשחקים אלימים ואף חווים הצעות מגונות ברשת מגיע היום ל 8 – 9 ואף למטה מכך. הסמארטפונים הקיימים כמעט בכל הגילאים הופכים תופעות אלו לנגישות בכף היד של כל ילד וילדה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

התופעה של הנוער הנושר לא פוסחת על אף מגזר ולעתים אף מחריפה כשמדובר בנוער חרדי, שרגיל למסגרות מאד נוקשות ובעלות כללים ברורים. יציאתם של הבנים החרדים לחופשת 'בין הזמנים' אמנם מאוחרת לעומת זו של הילדים בחינוך הכללי, (והלוואי שמערכת החינוך תאמץ נורמה זו של חופשות קצרות בנות 3 שבועות לכלל המערכת), אך בתקופה זו בנים ובנות רבים מוצאים עצמם ללא מערכת תומכת ומגיעים להתנהגות מסכנת ללא מבוגר משמעותי שיהיה שם בשבילם.

לעתים קרובות מוצא נוער זה את פורקנו בהגעה לחופי הכנרת, שם, רחוק מעין מבוגר או דמות מוכרת, הוא ירשה לעצמו להגיע להתנהגויות המסוכנות ביותר. מחנכים רבים מתלוננים, ובצדק, שהילדים חוזרים מחופשת הקיץ לשנת הלימודים הבאה כשעמל של שנת חינוך שלמה נמחק, ועליהם פשוט להתחיל מחדש בלי שום עוגן חיובי להישען עליו.

לשנה וחצי של קורונה נוסף השנה מאפיין נוסף והוא היעדר תקציב מדינה. תוכניות רבות הנחשבות במונחי משרדי הממשלה ל'תוספתיות', כלומר כאלו שאינן נמצאות בבסיס התקציב, קוצצו לאור היעדרו של תקציב קבוע בו נוספות תוכניות הנשירה ברגע האחרון. בכירה במשרד החינוך אמרה לי לפני מספר חודשים שילדים פשוט מתים עקב החוסר בתקציב. חד וחלק. תוכניות למניעת והתמודדות עם נשירה שהוכחו לאורך השנים כיעילות במיוחד קוצצו השנה לאור החוסר התקציבי.

קשה לסיים דברים אלו בנימה אופטימית. אולי נכון יהיה לקרוא לנו ההורים לגלות השנה מעורבות ואכפתיות גדולה מהרגיל לאור המצב. בנוסף, נדרש להקצות משאבים תוספתיים ממשאבים עירוניים על מנת להתמודד עם התופעות הנ"ל ולחכות כמובן שסוף סוף תעשה הממשלה החדשה את עבודתה ותעביר תקציב מדינה בו יינתן מענה לחלק מהמצוקות הנ"ל.

ח"כ מטעם מפלגת יש עתיד, משה (קינלי) טור-פז. איש חינוך, לשעבר ראש מינהל החינוך בעיריית ירושלים