בעלי העסקים בירושלים מתמודדים לאורך השנים עם תקופות שונות שמאתגרות אותם ואת יכולתם להתקיים תוך כדי פגיעה כלכלית. בעלי העסקים הבינוניים והקטנים היו בזמן הקורונה גיבורי השעה. אותם עצמאיים התמודדו עם קשיי היום יום במשך תקופה ארוכה, אלא שהתופעה חוזרת על עצמה במשך שנים, ללא יציבות. המצב המורכב גרם לסגירת עסקים ברחבי העיר ולנהל עסק בכלל, ובירושלים בפרט, הפך להיות כמעט בלתי אפשרי. עד שבעלי העסקים חווים התאוששות אחרי תקופות משבר, מיד מגיע הגל הבא. לצערי, לא כולם מצליחים לשרוד את התקופות השונות ורבים מהעסקים נסגרים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
ירושלים ידעה תקופות משבר שונות: פיגועים, אינתיפאדת הסכינים, בניית הרכבת הקלה שאורכת שנים וכמובן הקורונה שמלווה אותנו בשנה וחצי האחרונות. המעגלים האלה גורמים לבעלי העסקים בכל פעם מחדש לפחד ולקשיים ומצריכים מהם יצירתיות רבה כדי לשרוד. רבים מתקשים להתפרנס בכבוד ללא פתרון ארוך טווח.
כמובן שגם עובדים רבים מפוטרים כתוצאה מקיצוצים או סגירת בית עסק, מה שגורם להם להגיע ללשכת התעסוקה. לא אחת פורסם כי רבים בתקופת הקורונה הגיעו לקופות החולים עם לחצים נפשיים המשפיעים גם פיזית. למרות מענקי עידוד מהממשלה, אי אפשר להגיד שמדובר על פתרון יציב וקבוע וזה עדיין משאיר את העסקים עם בור כלכלי גדול. המערכת הבירוקרטית של המדינה היא נטולת רגשות, למרות הסולידריות של עובדי הממשלה שהבינו ללבם של העצמאיים, אבל פתרון אמיתי לא נמצא.
עד תקופת הקורונה התחושה בקרב רבים מהעסקים בעיר הייתה שלא מתייחסים אליהם מצד הראשויות בממשלה. התחושה הייתה של הזנחה. אגב, ב-2016 הקמתי את הארגון "ההסתדרות לעסקים ולעצמאיים" שלימים הפך למה שידוע בשם "השולמנים", כדי לעזור ולסייע ולתת ביטוי בכנסת לתמיכה בעסקים העצמאיים שהרגישו "מחוסרי לובי".
לדעתי, העירייה ביחד עם הממשלה מחויבות לעודד יזמות ופיתוח, מקומות מסחר ומרכזים. במקביל, צריך להערים קשיים על יבוא והזמנת מחו"ל (למרות שתחרות זה טוב לכולם). כדי שלא יהיה ניצול מסחרי לא הוגן, צריך פיקוח ושהכסף יסתובב יותר בגבולות ישראל, סבבי העסקים המקומיים. כך כולם ירוויחו מזה, לפחות בתקופה הנוכחית, בתקווה שלא נראה עוד עסקים רבים נסגרים כמגדל קלפים.
העידוד צריך לבוא "מלמעלה", כלומר מהממשלה והרשויות, לספק לעצמאיים את התנאים שיקדמו את בית העסק, למשל בנושא שיווק ופרסום ומציאת פלטפורמה מתאימה לעידוד קנייה מקומית דרך המדיה. דוגמא נוספת: הגדלת הרכש של העירייה, משרדים וחברות גדולות מקומיות (וגם כאלה שלא) מבעלי המסחר והעסקים בעיר ולתת להם עדיפות. העירייה יכולה לסייע גם בהפחתת הפיקוח והאכיפה במרכזים מסחריים ולהתאימם למצב הקיים.
אני חייב להגיד שאני מסיר את הכובע בפני מי ששרד את התקופה האחרונה ובכלל. גם לתושבי העיר והסביבה יש אפשרות לעזור ולקנות מעסקים ירושלמיים במקום לרכוש מאתרים כאלה ואחרים מחו"ל. תפרנסו את הירושלמים.
הכותב, רמי פירו, הוא יועץ אסטרטגי לניהול קמפיינים פוליטיים ועסקיים
תגובות