היבא עבד ראבו, בת 32 מאזור ירושלים, הגיעה לייעוץ במרפאת הריון בסיכון בהדסה עין כרם לאחר שלושה הריונות שנכשלו והסתיימו בשלבים מתקדמים, מתוכם שתי לידות מוקדמות ביותר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
ד"ר דורון כבירי, מנהל המרפאה להריון בסיכון גבוה ומנהל המרכז להפלות מוקדמות בהדסה עין כרם, הבטיח בפגישה עמה כי יעשה הכל להגשים את החלום שלה ושל בעלה להיות הורים לילדים. כיום, אחרי טיפול ארוך וייחודי, עם ליווי אישי צמוד של אחות-מיילדת וצוות המרפאה, בני הזוג חובקים תאומים בריאים לראשונה בחייהם לאחר 11 שנות ציפייה.
ד"ר כבירי מספר: "היבא הגיעה למרכז למניעת לידה מוקדמת כשהיא סובלת מאי ספיקת צוואר רחם חמורה, מצב של פתיחת צוואר הרחם בשליש השני של ההיריון, שעלול לגרום להפלה מאוחרת או לידה מוקדמת. כתוצאה מכך, עברה היבא שלושה אובדני הריון מאוחרים – בשבוע ה-19, בשבוע ה-20 ובשבוע ה-21, ובכולם העוברים לא שרדו.
״תפירת צוואר הרחם הינו אחד הטיפולים המוצעים למניעת מקרי לידה מוקדמת, אשר מוצע לנשים עם אי-ספיקה של צוואר הרחם. לאחר דיון בבעיה וייעוץ פרטני, הכנו עבורה מתווה טיפול מיוחד שכלל שלושה קווי טיפול: מנוחה ושמירת הריון, טיפול בפרוגסטרון ותפירת צוואר מיוחדת – גבוהה, הנקראת תפר שירודקר, שכולל הפשלה של שלפוחית השתן. מדובר בתפירה בגישה נרתיקית עם תפר שממוקם בחלקו העליון של צוואר הרחם, דבר המאפשר אחיזה גבוהה והשארת צוואר הרחם סגור בצורה יעילה וטובה יותר, מאחר והיבא ולא הגיבה לתפירת צוואר רגילה. בנוסף, ניתנה לה תמיכה פסיכולוגית והיא הייתה בקשר עם נועה בן יאיר, אחות מיילדת מחדרי הלידה בהדסה עין כרם, שליוותה אותה במהלך כל ההיריון וסייעה לה בכל תמיכה לה נזקקה, רגשית וטכנית.
"במהלך התקופה היבא לוותה באופן אינטנסיבי על ידינו ממש לאורך כל חודשי ההיריון. היא הגיעה לביקור אצלי פעם בשבוע-שבועיים כדי לבחון ולעקוב אחר התקדמות ההיריון וכך למעשה הצלחנו להביא אותה עם הריון תאומים לשבוע 35+. לאחר ניתוח קיסרי מתוכנן, היא ילדה תאומים חמודים ובריאים".
נועה בן יאיר, מיילדת ומרכזת מרפאת היריון בסיכון, שליוותה את אבו ראבו, מספרת: "כחלק מהטיפול במרפאה מקבלות המטופלות ליווי צמוד של אחיות, במהלך כל תקופת ההיריון, כל אחת לפי הסיפור שלה. היבא הגיעה עם היסטוריה מילדותית קשה ועם חשש לגבי לידת תינוק פג. לכן, דאגנו לסיור מודרך בפגייה, שהתקיים בשפת האם, ערבית, במהלכו הם פגשו הורים לילדים פגים וראו סיפורי הצלחה, וכך הצלחנו להפיג את החשש והחרדה.
"בנוסף, הייתי זמינה לה באופן אישי לכל שאלה ולכל דבר שעלה במהלך ההיריון, כולל עניינים לוגיסטיים, והמשכתי את המעקב איתה אחרי הלידה. במחלקת יולדות קיימנו שיחות אישיות, הדרכתי והכנתי אותה לאימהות. היה מאוד כיף ומרגש לראות את ההתפתחות של ההיריון ולראות איך הביטחון שלה בהיריון ובדרך לאימהות עולה, לראות אותה מתרגשת ומאמינה בכך שזה עומד לקרות, במיוחד לאור הספקות והחרדות הרבות שהיו בתחילת ההיריון. זו הייתה תפנית של 180 מעלות מהחרדה הקיומית עד לרמה של ביטחון מוחלט".
אבו ראבו, במקצועה מורה לאנגלית בבית ספר בירושלים, מספרת כי התקשתה להאמין שהיא תצליח ללדת, אך אחרי 11 שנים זה סוף סוף קרה: "הגענו למרפאה בהדסה עין כרם מיואשים וחסרי תקווה, אחרי שלושה אובדני הריון מאוחר כשהפעם האחרונה הייתה לפני שנה. לבסוף נחשפתי למרפאת הריון בסיכון והמליצו לי לבקר אצל ד"ר דורון כבירי. חבר של המשפחה, שהוא רופא בהדסה, סיפר לנו גם הוא על המרכז למניעת לידות מוקדמות ועל ד"ר כבירי, והחלטנו לנסות.
"כשהגענו לראשונה למרפאה לא הייתי בהריון, ובמהלך הפגישה עם ד"ר כבירי דנו בסיבות לאובדני ההיריון המאוחרים שלי ובהיסטוריה שלי. הוא הסביר לי על אפשרויות הטיפול והיה מאוד נכון לסייע לנו. לאחר הפגישה שלנו הוא התייעץ עם רופאים נוספים וקרא לנו שוב כדי להחליט על שיטת טיפול. הרגשנו מאוד נוח איתו, הוא נתן לנו המון פרטים ותקווה לכך שהפעם זה יצליח ויהיו לנו ילדים, אחרי שכבר כמעט איבדנו תקווה. במהלך כל ההיריון והטיפול במרפאה קיבלנו ליווי צמוד מהאחות נועה הנפלאה, שהייתה זמינה לנו לכל דבר, ביקרה אותנו לעיתים תכופות ודאגה לכל מה שהיינו צריכים.
"והנה, אנחנו אחרי 11 שנים מחזיקים תאומים כלא מאמינים. אי אפשר להסביר במילים את גודל ההתרגשות והשמחה מהלידה, זה מרגיש ממש כמו חלום שהגשם אחרי כל כך הרבה שנים קשות וציפייה אינסופית.
"אני רוצה לציין שכולם היו פשוט מדהימים, הם היו איתנו בקשר כל הזמן, נתנו לנו את המספרים האישיים שלהם , היו זמינים תמיד וענו במהירות לכל שאלה ובקשה. קיבלנו יחס אישי – הכי אישי שיש. אני אסירת תודה וכל כך מעריכה את הטיפול של צוות המרפאה ובמיוחד את ד"ר כבירי והאחות נועה, שעשו הכל בשביל שההיריון הזה יצליח ואוכל ללדת את התאומים שלי".
חנה
נקווה שיזכרו שרופא יהודי עזר להם לתת חיים
אתיק
שמחה גדולה!!! כבוד גדול לרפואה שלנו.