הצייר משה קסטל, שנולד בירושלים בשכונת הבוכרים בשנת 1909, זכה שמיטב יצירותיו ישכנו במוזיאון ייחודי על צלע הר במעלה אדומים. מהמבנה נשקף נוף מדברי קסום ומבט פנורמי לעבר רכסי הר הזיתים והר הצופים בירושלים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
המוזיאון שנחנך בשנת 2010 תוכנן על ידי האדריכל דוד רזניק, חתן פרס ישראל, ונבנה על חלקת אדמה שנבחרה בשנת 1981 בידי בני הזוג בלהה ומשה קסטל. בהיותם בדרך לים המלח, הם ראו על ראש ההר במעלה אדומים מספר בתים והחליטו, לאחר תצפית מהמקום לעבר ירושלים, להקים כאן מוזיאון עם יצירותיו. שנים ארוכות חלפו עד שהרעיון קרם עור וגידים. קסטל נפטר בשנת 1991 ואבן הפינה הונחה רק בשנת 1994. לאחר 30 שנות תכנון ו-16 שנות בנייה, זכתה האלמנה בלהה להשתתף בטקס חנוכת המוזיאון. המבנה המפואר משתרע על שטח של כ-4 דונם ובלהה קסטל הצליחה לגייס כ-30 מיליון שקל לצורך הקמתו ואף בנתה את ביתה המפואר לצדו.
מוזיאון קסטל (צילום: אדם אקרמן)
משה קסטל הוא נצר למשפחה ספרדית שהגיעה לארץ בעקבות גירוש ספרד, והתגוררה גם בשכונות ימין משה ומשכנות שאננים. אביו יהודה היה תלמיד חכם, חזן, מקובל, מומחה למוזיקה מזרחית ואמן כתיבה תמה. מגיל קטן החדיר בו אביו את ערכי היהדות ואהבת ארץ ישראל, ויחס שורשי מיוחד לירושלים. בהיותו שנים ארוכות בסטודיו שהיה לו בפריז, ואחר כך בניו יורק, לבו נשאר תמיד קרוב לירושלים. כמו שהצייר שגאל ראה את העיירה ויטבסק כשישב בפריז, כך גם משה קסטל ראה את חומות ירושלים במתארי הבתים בניו יורק, והיה מזכיר תכופות את אמרתו של המשורר שאול טשרניחובסקי שאמר: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", והוסיף: "ירושלים זה הויטבסק שלי, אני מצייר את ירושלים של מעלה ואת נשמתה".
ציור של משה קסטל (צילום: אדם אקרמן)
יצירות רבות שלו מוקדשות לירושלים, כמו "תפילה לירושלים" הנמצאת במשכן הכנסת, "הללויה לירושלים" ו"כוהנים בדרך לכותל" הנמצאות במוזיאון במעלה אדומים, ו"מלכי ירושלים" הנמצאת אצל אספן פרטי בארצות הברית. כאשר מסיירים בחמשת חללי התצוגה במוזיאון, חשים עד כמה שורשי השראתו של קסטל, מקורם במורשת ובמסורת העתיקה של העם היהודי. בין המוטבים הבולטים ביצירותיו ניתן לראות את הכתב העברי, דמויות הלקוחות ממקורות העם היהודי, ובעיקר התנ"ך, ונושאים כמו עקדת יצחק, לוחות הברית, סעודת הפסח, מגילת אסתר, בתי כנסת והכותל המערבי.
בגיל 13 החל קסטל את לימודי האמנות ב"בצלאל", ושם רכש את יסודות הציור וצייר בעיקר את נופי ארץ ישראל. המורשת היהודית תפסה אז מקום מרכזי בתוכנית הלימודים, שהונהגה אז על ידי המנהל הראשון של בצלאל, בוריס שץ. מאוחר יותר קסטל החל לשלב את נושאיו בכל התרבות המזרחית, כפי שהתבטא: "המעיין ממנו אני שואב את השראתי נובע ממקורות עבריים קדומים, המקשרים אותי עם יסודות אמנות המזרח, שומר, אשור וכנענים".
רוצים להישאר מעודכנים?
בשלב מאוחר יותר קסטל הגיע למסקנה כי העיקר בציור זה לא הסיפור אלא החומר, וכך ניסח זאת: "העיקר איך האמן מערבב את הצבעים ומניח אותם על הבד". בהדרגה הוא היה למומחה ברזי החומר והשיג אפקט של אור הזוהר מבעד לשכבות הצבע. בציוריו ניכרת גם השפעת המורשת הספרדית, הבאה לידי ביטוי בצבעים העזים ובתלבושות של הדמויות. ציורי נופיו ניחנים באיכות של תבליט. בהדרגה הוא פיתח את ייחודו כאמן הבינלאומי היחידי שעשה שימוש בבזלת ביצירותיו. קסטל גילה את אבני הבזלת באזור כורזין ברמת הגולן, וטחן אותן לצרכיו.
במוזיאון נמצאות כ-300 יצירות של קסטל, המציגות את מיטב המרכיבים של יצירתו ושיטתו הייחודית. חלק נתרם מאוספה הפרטי של בלהה רעייתו, ורבות מהן נרכשו על ידה מחדש. יצירות רבות אחרות הן מתנת אספנים פרטיים, ביניהם חיים שיף וסר אייזיק וולפסון. עבודות חשובות נוספות של קסטל מוצבות במוסדות ממלכתיים וציבוריים בארץ ובעולם: באולם הטקסים הרשמיים של משכן נשיאי ישראל, בכנסת, בבית המשפט העליון, במוזיאון ישראל, במוזיאון תל אביב, במשרדי אל על בניו יורק, בשגרירות ישראל בוושינגטון, במכון ויצמן למדע, בבורסת היהלומים ברמת גן, בבנייני האומה בירושלים, במלון אכדיה בהרצליה, באוספי בנק לאומי ובנק דיסקונט ובטכניון.
ציוריו נמצאים באוספים של מוזיאונים ידועים בעולם, כמו הטיט גלרי בלונדון, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון לאמנות יפה בבוסטון, מוזיאון ברוקלין, מוזיאון פוג בהרווארד, במרכז רוקפלר ובוותיקן. כמו כן ניתן למצוא את יצירות קסטל במוזיאונים נוספים רבים, ביניהם: פיטסבורג, טקסס, אריזונה, בוסטון וקליפורניה. למרבה הצער, היצירות שיצר בהיותו בפריס, משם חזר ארצה במהירות בשל כניסת הנאצים לצרפת, נעלם. מנהלת הגלריה בה הוחזק האוסף נספתה באושוויץ, וגורל מרבית העבודות לא נודע עד היום. רק אחדות נתגלו במהלך השנים באוספים פרטיים.
מוזיאון קסטל (צילום: אדם אקרמן)
משה קסטל זכה בפרסים רבים במהלך חייו, אך נשאר אדם צנוע והקדיש את כל חייו לאמנות וליצירה. המוזיאון ומיקומו בין המדבר ונופי ירושלים, והעבודות האיכותיות המוצגות בו, מראים פיסות מארץ ישראל ומשלבים בין חייו הפרטיים ליצירותיו האמנותיות. הם מחיים את העבר ומהווים הנצחה נאמנה לדבריו, בעת טקס שהתקיים לכבודו בשנת 1973: "שאיפתי הגדולה ליצור ולהפיח רוח חיים בחומר, כי החומר זו הנשמה ורוח האלוהים שבאדם".
בלהה קסטל נפטרה ב-2016, ומאז המוזיאון מנוהל על ידי מועצת עיריית מעלה אדומים.
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"
תגובות