"לא נפעיל סנקציות על תלמידים שלא יתחסנו"

חגית משה, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך בעירייה, מספרת בשיחה עם "כל העיר" על שנת הלימודים שחלפה ועל ההתמודדות מול האתגרים במערכת החינוך המקומית בתקופת הקורונה, זאת לצד התכניות, הדגשים, והציפיות לשנת לימודים שגרתית בשנה הבאה, תשפ"ב.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

"השנה הזו הייתה שנה מאוד מורכבת, מדובר בשנה שיצאנו מעצמינו", פותחת משה. "כל המוסכמות שהיו – כמו מגדל קלפים התמוססו, מכיוון שכל הדברים הרגילים שהתרגלנו לעשות השתנו והיינו צריכים פתאום לחשוב אחרת. הכל השתנה. זה נשמע כנשכחות אבל עשינו חמ"ל קורונה במנח"י כדי לא להישען רק על המידע של משרד הבריאות אלא שבבתי הספר יידעו לתת לנו תמונת מצב. המצב חייב את כולנו לצאת מחוץ לקופסא, ולתת סמכויות לבתי הספר ולמנהלים להיות נגישים".

"מנקודת מבט של היום, הקורונה יצרה לנו הזדמנות שלא ביקשנו אותה", מוסיפה משה. "להכיר את הלא נודע, להתאים תכניות, לעשות דברים אחרת. בין אם מדובר ללמוד דרך הזום או במרחב פתוח ועוד. היו הרבה מורכבויות. הקורונה הייתה תקופה מאתגרת מאוד ש'עשתה לנו בית ספר'".

לצד התמודדות מול הקורונה, גל המתחסנים ברחבי הארץ, הסרת עטיית המסכות במרחבים, והחזרה לשגרה במדינה – לאחרונה התגלו מקרי תחלואה נוספים במספר ערים ברחבי הארץ. בנימינה הוגדרה לאחרונה כעיר אדומה לפי תוכנית הרמזור למאבק בקורונה, בשל הזינוק בתחלואה בשטחה, אחריה העיר מודיעין שהוגדרה ככתומה. בשתי הערים נרשמו לאחרונה התפרצויות של הנגיף. ההתפרצויות יוחסו לחוזרים מחו"ל והן התפשטו בבתי ספר שבהם מרבית התלמידים לא חוסנו.

לאור המקרים האחרונים של התפרצות הקורונה בבנימינה ומודיעין – לדעתך אנחנו לפני גל נוסף?
"אני מקווה שלא, ואני מקווה שיעצרו את זה בזמן, לפני שנגיע לסגר נוסף. מצד שני אני יכולה לומר לציבור שאנחנו היום במקום אחר, כי למדנו את הנוסחה איך להתמודד מול הקורונה בפן הלימודי. יש עקרונות שמנחים אותנו לאור כל מה שעברנו, בין אם זה לסמוך על הצוות הלימודי ועוד".

מה דעתך על החיסונים לילדים בגילאי 12 עד 15, במיוחד לאור ההתפרצויות החדשות?
"אני לא מוסמכת בנושא, אך אני יכולה לתת המלצה להתחסן כדי לא להיות בעוד התפרצות קשה. הקורונה השפיעה ומשפיעה על הבריאות והכלכלה. אם החיסון נבדק ומאובטח, אני חושבת שההמלצה היא להתחסן ולעודד את הצעירים להתחסן. בסופו של דבר האחריות היא של כולנו, אנחנו כהורים ומחנכים צריכים לאפשר חיסונים על מנת לא להביא חלילה איזשהו גל נוסף".

"לא נפעיל סנקציות על תלמידים שלא יתחסנו", מדגישה משה. "אנחנו לא יכולים ולא צריכים לחייב חיסון אלא רק להסביר ולעודד על מנת שתהיה אפשרות מושכלת לבחור לחסן את הילדים".
בעקבות שנת הקורונה, תלמידים רבים מכל השכבות סובלים מפער לימודי, ופער רגשי-חברתי גדול. ילדים למדו ללמוד דרך המסכים באמצעות ה'זום' ולא פגשו את חבריהם לספסל הלימודים. גם מהבחינה הלימודית וגם מהבחינה הרגשית -חברתית נוצרו השלכות רבות שיצטרכו לגשר עליהן בשנת הלימודים הבאה על מנת לצמצם את הפער שנוצר. "אני חושבת שהדבר שלא טופל מספיק ויטופל בשנה הבאה זה הנושא הרגשי-חברתי", מסבירה משה. "בעקבות מה שעברו בשנה החולפת מעבר לפער הלימודי שעליו עוד אפשר לגשר ולצמצמם, מדובר אכן בפן הרגשי-חברתי שהוא מורכב יותר, ואנחנו שם לתת מענה".

הדגש העיקרי לשנה הבאה יהיה להתעמק בפער החברתי-רגשי?
"כן, אנחנו במערכת הלימוד נתעמק בנושא הזה. יש עובדות סוציאליות שנכנסו לפעילות לפני הקורונה, וניתן את כל הגיבוי האפשרי להתמודד בבתי הספר עם התלמידים שקשה להם".

איזו שכבת גיל הכי נפגעה לדעתך?
"לכולם היה קשה, אבל לשכבות ז' בעיקר. השכבה שקיבלה משמעותית 'זפטה' מה שנקרא. הם לא היו בבית הספר. מדובר במעבר מבית ספר יסודי לבית ספר חדש ופשוט לא יצא להם להכיר מספיק".

לקראת סוף שנת הלימודים, צצו מאבקים רבים מלבד קורונה. תופעת צמצום הכיתות במוסדות לימוד ברחבי העיר אינה תופעה זרה בעיר, ומדי שנה נרשמים עשרות מקרים של צמצומי כיתות בגני ילדים ובבתי ספר בשכונות מסוימות ברחבי העיר. כפי שפורסם בעבר ב"כל העיר" אחד המאבקים המתוקשרים שצלחו לבסוף התרחש בשכונת רמות: עשרות הפגינו ופעלו בשכונה נגד מהלך העירייה להעתקת מתחם גני ילדים, שמשמש את האוכלוסייה החילונית באזור, למתחם אחר, וזאת לטובת הפעלת תלמודי תורה. מדובר במבנים ששימשו את גני הילדים החילוניים ב-35 השנים האחרונות. משה, שלקחה חלק במאבק לצד ההורים, מציינת כי "מדובר במענה של העירייה לצרכים בשכונות.

"אין סגירה של מוסדות בירושלים. יש צמצום במקום אחד ופתיחה וגידול של מוסדות במקום אחר. התפקיד שלנו בעירייה הוא לתת מענה לצרכים בשכונות", מדגישה משה. "יש שכונות שבהן פותחים מדי שנה כמה גנים ובתי ספר. לדוגמא בשכונת קטמונים יש בית ספר רביעי שנפתח, וכל שנה נפתח עוד גן ילדים אחד לפחות. זה גדל מכיוון שיש צורך. התפקיד של מנח"י הוא להיענות לצרכים ולאפשר להורים לקבל את השירות הטוב ביותר".

מה לגבי מוסדות החינוך בשכונת רמות?
"אני חושבת שהמאבק ברמות היה מאבק צודק ומאוד ספציפי. זה לא משקף מה שקורה במקומות אחרים. צריך להבין, מה שקרה ברמות, זה לא שהגן הצטמצם ועלתה השאלה האם להעביר אותו, היה מדובר בגנים חזקים ומלאים בתקנים ותיקים ובכל זאת מישהו חשב שאפשר להעביר את הגנים הללו כי זה לא נוח.  לכן, הצטרפתי להורים והובלתי את המאבק הזה כי אני חושבת שזה לא היה נכון. זה לא קורה במקומות אחרים בעיר, ואני יכולה להבטיח לך שזה לא יקרה בעתיד. אני לא אתן שתהיה אוכלוסייה שתופלה בגלל פוליטיקה – זה לא יקרה, אנחנו ניתן מענה לכלל השכונות כמו שברמות לא הייתי מוכנה לאפשר את מעבר הגנים, כי לא הייתה שום סיבה להעביר אותם".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אחר שנת הקורונה שדחתה את התכניות של מנח"י – בשנת הלימודים הקרובה עתידה לצאת לפועל תכנית הדגל של משה ביחד עם מנח"י. מדובר בתכנית שתיתן הנגשה לאקדמיה לתלמידי שכבות י' עד יב' בכל התיכונים בירושלים ולכל הזרמים מכלל המגזרים, במהלכה יוכלו התלמידים לבחור קורס למידה אקדמי בכל מוסד להשכלה גבוהה בעיר ללא מבחני כניסה, כך שתלמידי העיר יטעמו מהחיים האקדמיים.

"כשנכנסתי לתפקיד לפני כשנתיים וחצי היה לי ברור שאני רוצה לעשות משהו משמעותי בחינוך הירושלמי", מסבירה משה. "מתרחשים דברים מאוד משמעותיים בחינוך בעיר. רציתי לבנות משהו נוסף, ויש לי תכנית שיוצאת סוף סוף לפועל לאחר הקורונה. למעשה ננגיש את כל התלמידים והתלמידות בשכבות י'  עד יב' בעיר  לאקדמיה. ירושלים התברכה  במוסדות רבים להשכלה גבוהה, ומה שאנחנו עושים כרגע זה לדאוג שכל ילדי העיר מכל המגזרים – ערבי, חרדי, דתי לאומי, כללי וכו' – בכיתות י' עד יב, יוכלו להירשם לקורס אקדמי שהם בוחרים ללא מבחני כניסה – המטרה שלנו להנגיש את האקדמיה, זו בעיניי תכנית מדהימה והשקענו בה המון משאבים ותקציבים".

לפני כשבועיים וחצי הושבעה הממשלה החדשה, שיצאה לדרך עם החלפת השרים במשרדים השונים – ביניהם שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון ממפלגת תקווה חדשה, שנכנסה לנעליו של שר החינוך היוצא יואב גלנט מהליכוד. שאשא-ביטון הצהירה כי יש לה תכניות רבות למערכת החינוך כגון צמצום בגרויות, העברה מיידית של חינוך הגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה אל משרד החינוך, ואף צמצום מספר ימי הלימוד בשבוע.

מה הם לדעתך הנושאים המרכזיים ששרת החינוך צריכה להתמקד בהם?
"קודם כל אני מברכת על כך ששרת החינוך באה מתחום החינוך, ואני חושבת שיש לזה ערך מוסף. זה נותן היכרות של התחום שבו אתה לוקח אחריות, וזה נכון שכך יהיה. לדעתי צריך לתת מאה ימי חסד, מכיוון שדברים שרואים מכאן לא רואים משם – צריך לעשות המון דברים במשרד החינוך ולחדש, ואני חושבת שעם האנשים המתאימים השרה תדע למקד, לשנות ולהעניק מענה".

לסיום, מהי השאיפה המרכזית שלך לקראת שנת הלימודים הבאה?
"קודם כל שזו תהיה שנה של שגרה ורוגע. אני בטוחה שאת הכלים שרכשנו בשנה הקודמת נוכל לקחת לשנה החדשה ולמנף אותם. היה קשה ומורכב, אבל ירושלים צלחה את זה".